הדמעות לא מפסיקות לרדת,
העצב משתלט על כול הגוף,
החיוך יורד והאהבה הולכת,
האושר נעלם והאכזבה מגיעה,
איך אמרת לי שאתה אותי אוהב,
איך יכולת את ליבי כך לרכך?,
עכשיו לי אתה אומר שלא שחכת אותה,
לא שחכת אותה לגמרי,
אתמול היא עשתה לך סרט בכתה, וכתבה
מילים שמביאות איום,
ואתה אמרת שלך זה כואב..זה כואב כי אתה עדיין אוהב,
אז תגיד לי..למה למה נתת לי ככה להתאהב?
למה נתת לי להיות מאושרת בזמן שידעת שאותי אתה לא אוהב,
הלב שלך אליי נמשך..אבל משיכה זו לא אהבה..
משיכה..זה לא רגש שנשאר..
לא רוצה להמשיך לסבול,
רוצה פנים מחייכות,
רוצה אושר,
איני רוצה יותר אהבה,כי אהבה פוגעת ושוברת את כול מה שיש
בתוכי..
עכשיו נשאר לי לב מאבן..לב מאבן..
לב מאבן שאתה בנית.
כי הלב לא יודע לאהוב מישהו אחר..
הלב אוהב אותך אבל אינו מסוגל לחיות בלעדייך..
פה מסיימת ולך כותבת שאני כול כך אוהבת אותך..
אבל זה לא אומר שאתה יכול לעשות מה שבראש שלך.
תגיבו..
אוהבת עמיתוששש




