ילד...
החלטתי לרשום לך את המכתב הזה שתדע כמה אתה חשוב לי... וכמה אני אוהבת אותך
אתה לא מבין איזה מלחמה מתחוללת בגופי בגללך
האהבה שלי והשנאה שלי אליך רבות בינהן.. וכל פעם מישהי אחרת מנצחת...
שאני מדברת עליך אתה נשמע חלומי ונראה כמו הנסיך שכל כך חיכיתי לו אבל שאתה מופיע מולי ופוגע בי הכל נראה אחרת
אתה זוכר שאמרת לי שיש לי אופי דפוק?! צדקת...
אני דפוקה שאני חושבת עליך
אני דפוקה שאני אוהבת אותך
אני דפוקה שאתה עוד חשוב לי
אני דפוקה שאכפת לי ממך
ואני דפוקה שאני עוד דואגת לך
וכל זה אחרי כל הדברים שאתה עושה לי... כל הפגיעות שלך
לילות שלמים ישבתי ובכיתי.. חיפשתי מה רע בי מה אני יכולה לשנות כדי שתאהב אותי
אמרת שאני ילדותית אז ניסיתי להתבגר... אבל לך כבר לא שינה
אתה לא תאהב אותי אף פעם... אתה לא רוצה אותי
אבל למה ילד יפה שלי אתה עוד פוגע בי!?
בכל מקום אתה נמצא... בכל זמן אתה נמצא...
שאני רוצה לברוח למקום שבוא אני לא יראה אותך אתה תמיד שם
המחשבות עליך מסרבות לעזוב.. ואני יודעת שתישאר בליבי הצלקת שלך.. לנצח
הדמעות מסרבות להפסיק... והלב עוד זועק ובוכה... אליך
אנשים לא מבינים למה אני עוד אוהבת אותך.. וגם אני לא מבינה.. אבל הלב בשלו
הלב לא מרפא.. הוא קשור אליך.. אל ליבך.. אבל אתה דוחה את אהבתו
ילד שלי לא נותר לי עוד מה לומר
אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי אף אחד
אני רוצה אותך יותר משאני רוצה לחיות
ואני ייתן את חיי כדי שתהייה מאושר
אוהבתת תמידד
~עדי~
מקווה שאהבתם
יוווווווווווווו אני ירצחחחחחחחחחח אותךךךךךך
אבל בכל זאת יפה]
