היית כל כך קרוב
אבל בעצם כה רחוק,
שוב אותה שתיקה מביכה,
לרקע עלתה, גרמה לחיוך מביך, ולטיפה של תקווה,
שוב, אותם מילים שאיני מצליחה לומר..
כל כך הרבה חששות, תחושות,
כל כך הרבה רגשות
שאת ליבי רומסות
כבשת את ליבי, כבשת את כל כולי,
אוהבת אותך, אהבה טהורה, אהבה אמיתית, אהבה ראשונה,
אהבה שאת ליבי שברה, אך בו זמנית לאושרי גרמה..
כל כך הרבה בלבול,
סביב אותם מבטים,
סביב אותו מילים, או בעצם השתיקה,
היא כבר הפכה להיות לרגילה,
משגעת, מבלבלת, אך כל כך צפוויה,
כל כך הרבה מילים, ונראה כאילו רק המבטים מדברים,
האם אתה מרגיש?! האם כשאתה מביט אל תוך עיני אתה רואה עד כמה הן בוהקות?!
אתה שומע איך עלייך הן קוראות?
עינייך הכחלות, מביטות בשלי, ואז הכל נראה כמו איזה סרט שחוזר על עצמו מההתחלה,
התקווה חוזרת, אך בין שניה מתנפצת..
רוצה לצעוק אני אוהבת, אך בעצם אני שותקת,
מתרגלת לשקט, לאותו שקט שמדבר מבעד לעצמו,
אותו שקט שאומר הכל,
או אולי לא אומר דבר,
זה מן מוזיקה שמתנגנת לתוך אוזניי,
מוזיקה שקטה,
שכבר מנגינתנה ידועה...
אותה אשליה באמת התנפצה?!
או שאולי זה רק האכזבה שאותי שיגעה?!
אומרת שאני רוצה לשכוח, ולא מצליחה, או שבעצם אני לא רוצה?!
השתיקה,
אולי היא העדיפה,
אולי אני מפחדת לשמוע את האמת הכואבת..
כן, אני פשוט מעדיפה להקשיב לצלילי השתיקה,
למנגינה הכל כך צפוייה..
שנינושששששששששששש...
איזה מושלםםםםם
דיי אני בהלםםם
איזה מדהייםםם
את כותבת נדיר ביותררררר
אהבתי!!
איזה יפההההההההההההה
יאווו
אמאאאאאאאא
דייי איזה כתיבה יאו יאו יאווו!!
תמשיכי לכתוב תמיד יפה שלייי
אוהבת המוניםםםם ותמיד פה בשביללךךך...!!
מור'צי 😊
