אני זוכרת שראיתי אותך בפעם הראשונה ,השער שלך היה סתור על הפנים,
ועינייך הכחולות בהקו.מאז הפרפרים שהיו בבטני התעוררו,ריח של יסמין
פרח מכול עבר,ורעד עבר לי בכול הגוף.ידעתי-זאת הייתה אהבה ממבט ראשון.אהבה ראשונה.
זה היה מאוד מוזר לי,אני זוכרת איך לא יכלתי להוריד את החיוך המטופש מהפרצוף לאורך כול היום,
איך אפילו דנה אמרה לי :מה יש לך לאחרונה?
ואני? רק חייכתי ומשכתי בכתפיי בטיפשות.
ואתה?אתה לא התייחסת.... אני הבחנתי בקיומך אבל אתה לא ידעת על קיומי.
אני זוכרת מתי הבחנת.שהלכתי במעלה הרחוב,עם החצאית הקצרצרה ההיא והגופיה שעלתה למעלה מעט בכול פעם שהרמתי את הידיים.
חבר שלך שרק לי."איזה שווה!" הוא צרח.
"שתוק דפוק" זרקת לעברו,והוא השפיל את ראשו והשתתק,כבר אז היית מלך.כבר אז. אני זוכרת את החיוך שזרקת לעברי. חיוך מהמם. ואז הבנתי שכבר ידעת על קיומי.
היינו ידידים.אני זוכרת איך שכול הזמן בבית הספר באת להגיד לי שלום .אתה חיפשת אותי....וכבר אז ידעתי.
משהוא הולך לקרות ביננו.הבטת בי בצורה שונה,שסביבך היו המון בנות זרקת לי מבט וחיוך מקסים וידעתי שאתה שייך לי. הבטת עליי כמו שאני מביטה עלייך.
אני זוכרת שהגיע הרגע המאושר,שוב הייתי מאושרת.נראה לי שהכול היום היה יום מיוחד עבורי,
קיבלתי 100 בלשון,השלמתי עם חברה והכול חייך אליי...אבל אתה-אתה היית השיא שהצעת לי לצאת איתך.
יצאנו 3 חודשים ואני הייתי מאושרת,כמו שאף אחד לא היה מאושר בעולם כולו.אהבתי להיות סביבך,אהבתי שחיבקת אותי והריח המוכר והמחמם התפשט על כול גופי,וגם שכהייתי בלילה לבד במיטה הרחתי אותו כאילו משהו דבק בי.
אבל אז אכזבת אותי.
"אני חושב שעדיךף שנהיה ידידים" אמרת שישנו בפארק,לבד,עיניך הכחולות שבכול פעם היו חמימות אליי, הפעם התרחקו ממני.אני חושבת שרק פלטתי "טוב" או אולי לא שמעת,ואני רק קמתי,משתדלת לא לבכות ונעלמתי מעינייך.
המשכנו להיות ידידים.זה היה קצת קשה,אני מודה,אבל עשית הכול כדי שנהיה ידידים. אהבת להיות ידיד שלי
אני ממש לא. אבל היית לבד,וגם אני הייתי,ואני הרגשתי שעדיין אתה שלי .
וז פתאום...לא היית שלי, אמרו לי שיש לך חברה. הרגשתי ריקה מדי,גם שניסית להכיר לי את חברים שלך.
ואז לקחת אותי לפאב,אני זוכרת ששתיתי יותר מדי,ואתה כנראה שאמרת את זה,אני חושבת שהשפלתי את מבטי וזרקתי "שיהיה לך טוב"
ומיהרתי לצאת.השארתי אותך שם.כנראה בודד.
ואז אני זוכרת שהתעוררתי בבוקר עם כאב ראש ענקי.נזכרתי בך ומיהרתי לביתך.אך אתה כבר לא היית שם,כבר מאוחר.
נסעת לך לצבא,זה כנראה מה שאמרת לי ואני הייתי שיכורה.
עכשיו מלאך שלי-אני צריכה להיפרד ממך .
כמו שהגורל הביא אותך אל חיי,הוא גם לקח אותך.אתה כבר לא נמצא לידי,אתה נמצא למעלה.כמו מלאך אמיתי. אני תמיד אזכור את שערך הסתור ועינייך הכחולות שבהקו והביטו בי באהבה.
ידעתי תמיד שאהבת אות,אבל לא עשיתי כלום בנידון.
בגלל ששתיתי לא הספקתי להיפרד ממך ,להסביר לך שאני אוהבת אותך.
תמיד אוהב.אתה היית האהבה הראשונה שלי,וגם...האחרונה.
אני מבקשת סליחה שאמרתי רק "טוב" ושלא ניסיתי להתעקש,סליחה
שאמרתי לך ולחברה שלך "שיהיה לכם טוב",לא התכוונתי .סליחה שכשניסית שנהיה ידידים לא אמרתי לך שזה לא ילך.
סליחה שלא הקשבתי,שלא הבנתי עד כמה אני חשובה לך,פיספסתי.
פיספסתי אותך.סליחה.
תמיד אוהב,אתה המלאך הפרטי שלי, גם עכשיו שאתה של כולם
אהובתך....
קבלו מסר לחיים תמיד תגידו הכול בזמן תחיו את החיים והכי חשוב אל תוותרו על האהבה שלכם כל כך מהר!!!
תגיבווו זה מויי חשובב
מור'צי 😊
מור'צי




