בנותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת..
שומעותת?!!?!?
כל מי שקראה תסיפור שלי
*+*אהבה כואבת*+* וכל מי שלא קראה מוזמנת לקרוא....
אני התחלתי לרשום לו המשך...
כנסו אליווו.. שווה לקרוא...
ומצטערת שאני רושמת את זה פה..
פשוט כולן בטח חושבות שהוא נגמר אז רציתי להגיד לכן שיש לי המשך..
אז הינה תזכורתת מהפרק האחרוןןןןןןןןןןן
הוא הסתובב ואמר את שמי..
ולא הבין לאן נעלמתי התחיל לצעוק ולקרוא לי ורק אז ראיתי אותו נרגע
יושב ובוכה מסתכל לצד העמוד..
וראה מה שכתבתי קצת התקרב כדיי להיות בטוח..
הוא קרא את זה ואמר..!
"אני בחיים לא ישכח אותך לא משנה מה יהיה את בסוף תיהיה שליי!!"
ולקח תתיק ורץ משםם..!!
אולי זה היה טעות??
ואולי זה לא היה כדאי אבל הייתי חייבת לרשום את זה הייתי חייבת שידע אולי הוא יסבול פחות..!
רצתי מהר לשם ומחקתי את הכל שמישהו לא יראה ... ורצתי הביתה...!
אז.. מה יהיה עכשיו איך אני יהיה שלו..
מה הוא מתכנן??
מה עם אביב???
פרק-אחרון..!
ישבתי בבית וחשבתי ..
חשבתי על החיים האלה שלי,החיים העצובים האלה שלייי!!
וידעתי שמה שאני עומדת לעשות זה לבגוד בשירז וגם באביב..
אבל הייתי חייבת ..!
לקחתי תטלפון והתקשרתי->0544678876
"הלו"
שמעתי את אור עונה מאחורי הטלפון..
"הלו?? מי זה "
לא יכולתי לענות..!
"אני יודע שזאת את תעני ליי!"
"נו שירלין תעני בבקשה !?"
לא אני לא יכולה...
"טוב אני בא אלייך עכשיו ואני רוצה לראות שלא תפתחי לי תדלת כי אני לא יכול כבר..!!"
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
התחרטתי על הכל..! למה התקשרתי בכלל!
אוףףףף..!
התפללתי והחזקתי ידיים שיקרה משהו והוא לא יוכל לבוא..
ידעתי שהוא יבוא וכבר לא יכולתי לחזור בעצמי..
אז חיכיתי לו בסלון....
עברה שעה והוא לא בא... מעניין למה הוא מתעכב??
אוליי הוא התחרט??
לא איזה בחיים הוא לא ידחה לבוא אליי..
עברו שעתיים כנראה שהוא לא בא..
עליתי לחדר פתחתי תטלוויזיה ראיתי קצת ואז פתחתי תמחשב..
נכנסתי לאיסייקיו וקראתי לשירז את האווי
הייתה לי תחושה מוזרה כאילו משהו רע עומד לקרות
"ה' עזור לו בבקשה אל תיקח אותו תיקח אותי הוא החיים שלי..!"
מה קרה??
למה האווי של שירז הוא כזה קרה משהו רע ?!?!
שלחתי לה מלא הודעות והיא לא ענתה..
התקשרתי ואין תשובהה..
אביב לא היה מחובר ואף אחד מהחברים..!
החלטתי לעזוב את זה אולי היא סתם רשמה..
הלכתי לישון ולמחרת קמתי קמתי עם אותה תחושה שמשהו רע קרה..!
התלבשתי שטפתי פנים והלכתי לביצפר מהר.. כדיי לשאול את שירז מזה האווי הזה של אתמול..
נכנסתי לביצפר הכל כרגיל נכנסתי לשכבה שלנו..
הכל שקט ..
אין נפש חייה
צפצוף אפילו לא שומעים!!
איפה כולם?? מה יש היום טיולל??
פתאום צילצל לי הפלאפון
--שירז--
יאוו זאת שירז..
"הלו שירז??? איפה את מה קרה יש לי תחושה רעה מאוד איפה כולם?? מה זה האויי הזה שלך אתמול??"
"שירלין הוא מתתתתתתתתתתתתתתתת הוא מתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת"
"מה מי מת ??? שירז מה קרה למה את בוכההה ??"
"למה לקחו לי אותו שיקח אותי אותי..!"
"אל תבכי ותרגעי ותספרי לי מי מת ומה קרה ?!?"
"זה אור... את לא מבינההה הואאאא היה בדרך אלייך כפי הנראה עם אח שלוו והם התהפכו משמן שהיה על הכביש אור מת.. ואח שלו פצוע קשה ..!"
"שירליןןןןןןןן תעזרי לי אני רוצה למותת...."
לא יכולתיייייייייייייייייייי נפל לי הפלאפון מהיד ונשברתי התחלתי לבכות ולצעוק כמו משוגעת
לא אלוהים מה אתה עושה למה ?!?! למה הוא מת?!?!?! אני הייתי צריכה למות!!!
אני אשמההההההה צעקתייי!
"שירלין?"
"שירלין?"
כנראה ששירז שמעה הכלל...
רצתי משם כולי בוכה ...
ורצתי הביתה עליתי מהר לקחתי תמפתח של האוטו וידעתי מה אני עושה ..
לקחתי דף ועט וירדתי למטה..!
פתחתי תאוטו נכנסתי והתחלתי לכתוב..
"אבא.. אמא...
כולם..
אני מצטערת ואני יצעטר על מה שאני הולכת לעשות עכשיו
אבל תדעוו שזה בגלל שאני אשמה..
אני לא יכולה לחיות בלעדיו אור מת ואני הולכת להיות איתו ..!
הוא מת בגללי אני צריכה להיות שם או לפחות להיות איתו..
(שירז אני מצטערת אבל מפה כדאי לך להקשיב.... גם לך אביב...)
אני ואור לא עשינו לאף אחד בכוונה ולא תכננו כלום..
וזה לא הייתה אהבת אחים זאת הייתה אהבה אמיתית אנחנו אהבנו באמת..!
וסבלנו מאוד..!
שירז אור נפרד ממך כי הוא הפסיק לאהוב אותך...
ואחרי כמה זמן הוא התחיל לאהוב אותי..
אל תחשבי דברים רעים.. לא יכולנו להיות ביחד..
לא רצינו לבגוד לא בך ולא באביב..
אבל אתמול כבר לא יכולתי התקשרתי אליו לפחות לשמוע את הקול שלו ולנסות לדבר איתו..
הוא ענההה לי..
ואיכשהו ידע שזאת אני לא רציתי לענות התחרטתי ידעתי שאם הוא יבוא נאי לא ישלוט בעצמי..
ובמעשים שלי..
אז קיוויתי שהוא לא יבוא..
ותראי מה שקרה ..!
את מבינה אני צריכה להיות שם אני אשמה...
אני עכשיו הולכת להיות איתו.. אולי שם נצליח להיות ביחד..
אני מצטערת אם את שונאת אותי..
ואביב אני מצטערת.. אם סתם אשלתי אותך..!
אמא.. אבא..
אני מצטערת על מה שאני עושה עכשיו..
אבל אני חייבת...
אוהבת אתכםם!!!"
הנחתי את המכתב מעל ההגה..
לקראת החודש הזה התחלתי ללמוד שיעורי נהיגה אז ידעתי קצת מה לעשות..
התנעתי את האוטו..
והתחלתי לנסועעע..
הלכתי לאוץו מקום שבוא אור ואחיו עשו תתאונה..
האוטו שלהם היה הפוך..
הכביש היה סגור....
נסעתי אחורה ולקחתי גז...
ונתקעתי בגדר ו.........
מפה אני כבר לא יכולה להמשיך ...
אני מתתי...
אבל הגעתי למקום יפה מאוד..
ואני איתו כן.. עם אור.. אני שמחהה שהגעתי לפה כי פה אנחנו יחד..
מדיי פעם אני מסתכלת למטה...
ומתגעגעת..
רואה את אמא ואבא בוכים..
את כל המשפחה..
את שירז שמרגישה אשמה..
ואביב שנמצא בתוך משבר..
שירז ואביב ניהיו כמו אחים כל הזמן הם ביחד..
מנסים לא להראות את הכאב..
אבל אני מפה רואה הכל..
אמא ואבא לא מבינים מה קרהה .. ולא מעכלים שאיבדו את בתםם הגדולה..
שירז כל יום רושמת ביומן מה היא מרגישה מה קורה למי היא מתגעגעת ואני קוראת אותו פה מלמעלה..
אני לא טעיתי שבאתי לפה לפחות אני איתו..
אבל כואב לי...
כואב לשניינו שבגללינוווו כולם בוכים..!
והינה ההמשך הראשון...
כמו בכל לילה...
ששירז כל כך סבלה...
קמה הפעם מזיעה עם דמעות בעיניים ורק בכתה וישבה על המיטה..
חיבקה את רגלייה כמו ילדה קטנההה ולא זזה
"אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא"
"אמאאאאאאאאאאאאאא בואי בבקשהההה!!!!"
אורלייי ידעה שעוד הפעם זה קרה לשירז היה סייוט עלי ועל אור..
כמו בכל לילההה...
"מה קרה יפה שליי ילדה שליי למה את בוכההה...??
תראי איך את נראית כולך מזיעהה אני ילך להביא לך מים ומתלית רטובה"
שירז-לאא אמא אל תלכי תשארי פה איתי אל תלכי בבקשה אני מתחננת..
אמא-טוב תרגעיי אני נשארת לידךךך ילדה שלי אל תבכי..
תספרי לי מה קרה זה רק חלוםםם...
שירז-אני יודעת שזה רק חלום אבל אני כל כך פחדתיי..
זאת שירלין היאא היא...
אמא-היא מה???
שירז-היאאא צעקה עליי והאשימה אותי במה שקרה לאור ולה..
היא צעקה עליי את כל האמת... אוףף אמא כואב לי הלב כואב לי הראש כואב לי כל הגוף..
אמא-שירז תראייי את כבר יותר משנה כל לילה מעירה אותי ..
ואת כל לילה לא ישנה .. לא יוצאת .. כבר לא מבלה עם חברות..
זה לא יכול להימשך ככה.. אמרת שאת לא רוצה פסיכולוג הסכמתי איתך..
אבל נראה לי שבכל מקרה את תצטרכי..
שירז-לא אמא בבקשה לא אני לא רוצה אני לא משוגעת...
אמא-אני לא אמרתי שאת משוגעת אבל את רק תשפחי אצלו את כל מה שיושב לך על הלב..
שירז-לא רוצה אמא בבקשה...
אמא-תראי תלכי מחר לבקר את שירלין בבית הקברות ואם אחרי זהה לא ישתנה המצב אנחנו כבר נדבר...
שירז-בסדר אמא בסדר.. אבל אל תלכי
אמא-טוב ילדתי תשני...
ולאט לאט... שירזז הפסיקה לבכות הדמעות שהיו על פנייה יבשו...
אורלי העבירה את המטלית הלחה על כל פנייה וניקתה את דמעותייה את הזיעה שהייתה על פנייה..
וגם היא חזרה למיטה לישוןןןן...
אורלי כבר יצאה מדעתה לא ידעה מה לעשות עם שירז..
מה יהיה עלייה??
למה הנפש שלה לא שקטה???
הריי לא היא גרמה למותה של שירלין??
למה המצפון שלה כל כךךך דורך עלייה....
היא ידעה שתיהיה חייבת לעשות משהו..
אבלל עשתה כפי שהבטיחה...
תחכהה עד ששירז תלך לבית הקברות..
------------------------------------------------
למחרת בבוקרר...
שירז-מה אתה עושה פה?
כנסווו לסיפוררררר ותקראווווווו אני ממשיכה אותו.....
אוהבת אתכןןןןןןןןןןןן
אמ...את יכולה להביא קישור?
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאה
אני זוכרת את הסיפוררר
היא זאת שכשהייתה במועדן אחד נגע בה והיא נכנסה לאמבטיה והעור נשרף לה או משהו כזה?חחח
חחח כה יפיופההההה..
את קראת את כולווו
http://www.lovesite.co.il/modules.php?name...showtopic=19848
ההמשכים יהיו בסיפור עצמו בובות....
רשמתי פה כדיי שתדעו שיש המשךך
QUOTE (LiNoSh_StYlE @ 08/12/2005) חחח כה יפיופההההה..
את קראת את כולווו
ברור שקראתי!!!!!!!!!!!!
זה בין הסיפורים הכי הכי נדירים ויפים שקראתי פה ואני לא סתם אומרת!
הסיפור שלך הוא שהביא לי את הרעיון לסיום הסיפור שלי ולעוד כמה דברים וואי...
אני לא זוכרת את כל הפרטים אבל בערך אני זוכרת איזה נדיר הגבתי לך כבר שםםםם
😛
