רעותי

טוב אז כתבתי בנתיים רק 3 פרקים אבל לאט לאט זה יהיה סיפור שלם...
מקווה שתאהבו.

פרק 1-"ערן"

הוא אהב אותי כמו לא יודעת מה,היינו חברים כבר המון זמן,8 חודשים.
בהתחלה הוא לא רצה אותי רבל אם הזמן הוא למד לאהוב אותי.
נהיינו זוג משולם.עד שזה קרה.
ערן היה ילד חדש בכיתה שלי,הוא היה נראה דווקא נחמד,שיער שחור מבולגן כזה
עם עיינים ירוקות בוהקות גבוה ואשכנזי.
אני לא יכלתי שלא להפסיק להיסתכל עליו.
למרות שאהבתי את עופר מאוד יותר מהכל,ערן משך את תשומת ליבי.
באותו היום עליזה המורה הושיבה אותו לידי כי רק לידי היה מקום פנוי
בהתחלה לא דיברנו,הוא היה ביישן מאוד אבל אני לא הפסקתי לשאול אותו שאלות אז הוא
ניפתח קצת ושאל אותי גם."מאיפה הגעת"? שאלתי, ערן ענה מירושלים
"אבא שלי ניפטר ואימא שלי חולה קשה בסרטן בבית החולים אז עברתי לפה עם סבא וסבתא שלי".
אמרתי לו שאני מצטערת וראיתי קצת בכי בעיניו אז ישר עברתי נושא.כולם התעסקו בשיעור אבל אני
התעסקתי בערן הילד החדש. אח"כ שאלתי אותו בן כמה הוא והוא ענה שבן 17 וחצי
הורידו אותו כיתה מיב' ליא' כי היה לו קשה אז אמרתי לו "לא נורא ככה תיראה חכם"
והוא חייך קצת,איזה חיוך חמוד היה לו אחח.פתאום באמצע השיחה נשלחה לי הודעה-
"רעותי שלי אני אוהב אותך מאמי".ערן ישר שאל מי זה אבל אני התחמקתי מהשאלה ולא עניתי לו
וגם לא שלחתי לעופר בחזרה הודעה.רציתי ממש לחזור לשיחה שלי עם ערן אבל היה כבר צילצול.
אז אמרתי לו "טוב נראה אותך כבר בשיעור הבא" והלכתי.
ראיתי איך הוא המשיך להיסתכל עליי אבל בכל זאת יצאתי ,לא רציתי להראות לו כמה שקופה אני
וחוץ מזה כולם יודעים שיש לי חבר.הלכתי החוצה למגרש איפה שכולם יושבים לאכול ולעשן
רציתי לראות אם גם ערן ירד אבל הוא נשאר למעלה,התידד עם גיל,סתם אחד.
ראיתי את הדר רצתי אליה ישר לספר לה על ערן אבל ראיתי שהיא הייתה עם שירן אז אל רציתי להפריע,
אז הלכתי לחפש את עדי,חברה יותר טובה שלי מהדר. היא חיכתה לי איך שראתה אותי אמרה:
"ראית ראית תחתיך הזה שבא לכיתה שלכם..?" צחקתי לה ואמרתי "ברור יושב לידי".
וישר היה צילצול להיכנס לכיתות,באסה ההפסקות האלו כאלה קצרות רק יורדים ישר צריך כבר לעלות.
טוב לפחות משהו מחכה לי למעלה,חשבתי.שעליתי למעלה ונכנסתי לכיתה ראיתי את כל הבנות והבנים
מסביב ערן אז לא רציתי להפריע והלכתי ,ערן החמוד ראה אותי וצעק לי: "רעותי חכי אני בא".
ששמעתי את זה ישר חייכתי כי כל הכיתה הייתה בשוק שדווקא אלי הוא בא.
שיר הייתה בהלם למה היא חשבה שהיא ישר תתנפל עליו הוא יהיה שלה אבל כנראה
שערן לא כמו כולם והיא טעתה.ערן שם תיד שלו על הכפתיים שלי ואמר: "מה את בורחת מצחיקה?
שמעתי שיש לך חבר נכון?" עשיתי כן עם הראש ואמרתי שאני חייבת ללכת לשירותים,וברחתי ממנו.
אוף מה עכשיו הוא יודע הוא לא ירצה להיסתובב איתי בשום מקום,חשבתי. חזרתי לכיתה שיר
ישבה במקום שלי ליד ערן אז ביקשתי ממנה יפה שתקום והיא הסכימה.
היא לא כזאת גרועה אם חושבים עליה,היא סתם כוסית שכולם חושבים שהיא מלכת העולם,
אבל אני לא חושבת ככה.המורה עליזה נכנסה ואמרה שיש לנו שיעור חופשי שצביקה לא בא.
כולם צעקו "יש,יש" ויצאו מהכיתה,גם אני באתי לצאת אבל ערן דחף אותי לכיסא
ואמר שהוא רוצה לדבר איתי.אמרתי סבבה.הוא היסתכל עלי כזה
ואמר: " אממ למה ברחת מקודם?" עניתי לו שאני הייתי חייבת לשירותים לא משהו מיוחד.
ערן לא קיבל תתשובה הזאת ושאל שוב ופה כבר התעצבנתי וצעקתי
"מה אכפת לך??מה אני חייבת לך דין וחשבון??" ערן נבהל אמר סליחה ועבר נושא.
"איפה את גרה?" שאל,עניתי שליד הקניון,"איפה אתה?" שאלתי אז הוא ענה לי
שגם קרוב לקניון,אמרתי סבבה וביקשתי ממנו לבוא איתי לקיוסק של טל למטה
במגרש לקנות סוכריה,והוא הסכים וירדנו.
בדרך הוא שאל אותי על עופר,בן כמה הוא? מאיפה הוא? ועוד כמה שאלות.
התיישבנו על המדרגות שבמגרש סתם לדבר וכולם היסתכלו עלינו.
מור בא פתאום ואמר: " רעות מה קרה אחד לא מספיק לך?" התעצבנתי וצעקתי לו שיעוף והוא הלך.
שאלתי את ערן אם יש לו חברה? והוא אמר שהם ניפרדו כי הוא עבר לפה. שאלתי גם אם הוא
אוהב אותה והוא ענה שכבר לא כל כך,עבר לו.ולא היה לנו כבר על מה לדבר אז ראיתי את ניר
ואמרתי לו להיצטרף לשיחה שלנו.ניר היה ידיד שלי שאהבתי בחטיבה.ניר שאל את ערן מאיפה הוא
ובן כמה והן התחילו לדבר ואני התחלתי להרגיש לא רצויה קצת אז אמרתי להם שאני עולה לכיתה כי
משעמם לי.ניר לא הכי התייחחס וערן אמר "טוב ניפגש כבר למעלה". אז עליתי למעלה לכיתה והקשבתי
קצת באמפי3 שלי.נזכרתי בעופר שלא שלחתי לו בחזרה הודעה וכתבתי בהודעה:
"מצטערת שלא עניתי מאמי לא ראיתי.אני אוהבת אותך יותר מכל דבר אחר נדבר שיהיה לך זמן ביי לאביו"
עופר היה בצבא הוא היה גדול ממני בשנתיים.היה צילצול להיכנס לכיתות אז כולם עלו,
ערן וניר עלו ביחד לכיתה והתיישבו לידי ניר על הכיסא וערן על השולחן.
דיברנו קצת והמורה ברוך נכנס וצעק על כולם שישבו במקום. למדנו היסטוריה שעה והיה צילצול הביתה.
בדרך החוצה מהכיתה ערן ביקש תאייסי שלי נתתי לו והלכתי.
התחלתי ללכת לכיוון של עדי,והיא שאלה אותי " על מה דיברת עם ערן?" ואמרתי לה
שאני חייבת לזוז הביתה ושנדבר כבר באייסי.עדי אמרה טוב והלכה.
עדי הייתה חברה טובה שלי מהגן ולא היינו ניפרדות לשניה.
הגעתי הביתה נכנסתי לחדר פתחתי תמסך וישר ראיתי הודעה באייסי.
"מה נשמע יפה שלי?" זה היה מעופר שכתב באווי - גימלים( חופש מהצבא)!!!ולמטה רעותי יפה שלי
לאביו.לא החזרתי לו הודעה כי רציתי קודם להחליף בגדים ואמא קראה לי לאכול.פתאום הייתה לי הודעה
מחוץ לרשימה "רעות זה ערן תאשרי" ,אישרתי והלכתי למטבח.
אימא שאלה אותי איך היה בביצפר ועניתי שסבבה ואני עייפה.
היא שמה לי צלחת אורז ועוף והלכה לחדרה לישון.
לקחתי תצלחת לחדר כי עופר שלח לי לפאלפון בואי לאייסי.הגעתי לאייסי ושלחתי לו " אני כאן חיי"
עופר:"מה נשמע איך היה בביצפר מאמי?"
אני:"היה נחמד הגיע אלינו ילד חדש"
עופר:" סבבה לכם "
אני:" מה אתה עושה בבית? אמרת שלא תבוא שישי הזה?"
עופר:"קיבלתי גימלים עד שלישי אני לא מרגיש טוב,מה רע שאני בבית??"
אני:"סבבה אז נהיה ביחד מחר? לא רע להפך טוב "
עופר:"מאמי איתי ורועי רוצים שאני יבוא איתם למסיבה של אביחי.את באה איתי נכון נסיכה?"
אני:"טוב חיים שלי נראה כבר מחר.אני הולכת לישון נדבר כבר שאני יקום אוהבת אותך"
עופר:"טוב ביי יפה שלי אוהב אותך גם"
באתי ללכת למיטה ושמעתי אואו,זה היה ערן. הוא שלח "פה?" עניתי לו שכן אבל אני רוצה ללכת לישון
אז הוא ענה טוב מאמי נדבר יותר מאוחר.אז עניתי לו סבבה ביי מותק.
נשבכתי במיטה שמעתי קצת באמפי3 ונירדמתי.

זהווווו זה פרק ראשון...פרק שני קוראים לו אבא..אבל זה יכתב רק עם יהיה תגובות..
כי זה סיפור ראשון שלי ואני לא יודעת אם תואהבו ביוששש.