כשאני לידייך
כל כך קרוב אלייך
הזמן עוצר מלכת
אני מרגישה עד כמה שאני מאוהבת
מרגישה אחת מבין כולן
אחת כל כך מיוחדת
חורף סתיו וקיץ
הכל אותו דבר,
שום דבר לא שונה מהמחר,
כי בכל אותן עונות
עוברות בי אותן תחושות
אותן תחושות
יפות אך בו זמנית כואבות..
בסתיו שהרוח נושבת בחוץ,
אני מביטה מהחלון וטועה האם אהבה
תנשור מלבי כמו העלים שעכשיו נושרים מהעצים מול ביתי..
בקיץ, כשאני בחוץ מטיילת לבדי , אני טועה האם אהבה תשרוף את כל
כולי, או שהיא תחממם את ליבי מה שבעצם נראה כבלתי אפשרי..
ובחורף, כשאני יושבת לבד בחדרי, מקשיבה לרוח הנושבת
ולגשם המטפטף מעבר לחלון, אני טועה, האם כל טיפה שיורדת מבטאת
את הדמעות שיורדות מתוך עיניי, והאם הרוח הנושבת מעבירה בי
את אותה צמרמורת כאשר עוברת בי כשאתה מביט לתוך עיניי...
חורף סתיו וקיץ, הכל אותו דבר בכל אותן עונות
אני פה לבדי לא לצידך וללא אהבתך..
חורף סתיו וקיץ
הכל אותו דבר
שום דבר לא שונה מהמחר
כי בכל אותן עונות
עוברות בי אותן תחושות,
יפות אך בו זמנית כואבות
בכל אותן עונות יפות
ראשי נודד למחשבות
דמעותיי, יורדות ,
ידיי רועדות
וליבי דופק בחוזקה
כאבי ואושרי תלויים רק בך,
כי כל אותם דברים קורים בגללך.
אז מה זה משנה
חורף קיץ או סתיו
הכל אותו דבר
שום דבר לא ישנה את המחר
שום דבר לא יגרום לי להגיד
אהבתי ונגמר..
חורף סתיו וקיץ
הכל אותו דבר
שום דבר לא שונה מהמחרר
כי בכל אותן עונות
עוברות בי אותן תחושות,
יפות אך בו זמנית כואבות




