אין לזה המשכים,
זה סתם סיפור עם מוסר השכל שכתבתי לפני שנתיים בערך,
הוא היה אצלי במגירה,
כשקראתי ת'סיפור של לאה,
הסיפור עם המוסר השכל,
החלטתי לעלות ת'סיפור שלי בשביל לראות מה אתם חושבים עליו,
המוסר השכל יהיה בתוך הסיפור,
הסיפור לא ארוך ולא קצר,
הנה:
הוא היה אחד כזה שכל היום היה מבלה מחוץ לבית... היה הייתה אחת כזאת שתמיד הייתה בבית,
הוא היה עקשן והיה רגיל לקבל 'כן' בתור תשובה... היא הייתה ותרנית והייתה רגילה לקבל 'לא' בתור תשובה,
הוא תמיד היה צוחק על כל נושא אפשרי ואף פעם לא היה רציני... היא תמיד הייתה רצינית וכמעט לא צחקה,
הוא אף פעם לא היה מאוהב... היא הייתה מאוהבת,
איך שאתם יכולים להבין הם הפכים גמורים אחד של השניה,
לא ידעו מה יכול לקרות בגלל האהבה,
שאהבה משנה את האנשים מצד לצד,
גורמת לנו לראות את החיים מזווית ראיה אחרת,
גורמת לנו לעשות דברים שלא חשבנו שנעשה אי פעם,
לא האמינו שהפכים גמורים יכולים להמשך ולהיות בייחד,
שלא יצליחו,
הרי אין להם שום דבר במשותף,
מה שכתבתי זה חלק מהרשימה הארוכה שיכולה להראות לכם ת'הפכים בינהם,
הם שני אנשים שונים לגמרי!,
אין להם תוכניות לעתיד דומות,
אין להם עבר דומה,
אבל כן הגיע יום שבו הם הבינו,
שהפכים נמשכים,
לאט לאט מוצאים את הדבר המסוים הזה,
שיש באותם הפכים,
כל אדם הוא גם עקשן וגם ותרן,
יש תכונה שאנחנו לא יודעים עליה אבל היא כן נמצאת בתוכינו,
ההפך הגמור מהתכונה שאנחנו כן יודעים עליה,
בנאדם שנראה לכם אדיש מבחוץ הוא לא אדיש מבפנים,
בגלל זה אומרים שהמראה החיצוני מטעה,
בגלל הסיבות האלה הפכים נמשכים,
אנחנו נמשכים לתכונות שאנחנו לא מכירים בתוכינו,
אבל עם נשב עם עצמינו נוכל להבין שיש את התכונות האלה בתוכינו,
בגלל הסיבה הזאת אנחנו נמשכים על אנשים ששונים מאיתנו,
למרות שלא הרבה מאמינים בזה,
אבל זה נכון
************************************************************
תגיבו ב',
אני כתבתי ת'סיפור




