הכאב שלי=[

עמדתי שם כולי כעס ועצב רב הרגשתי כאילו מליון אקדחים יורים בי,הרגשתי כאילו דוקרים אותי ולא מרפים ממני,הרגשתי כאב עצום כמו שמעולם לא הרגשתי.בכיתי,צעקתי,צרחתי ונפלתי לריצפה.
שכבתי שם כולי מדממת מכאב ודמעות זולגות מעיניי ולא מפסיקות,הייתי חצי מתה וחצי בחיים כן נשמתי אבל הלב שלי התפורר לחתיכות והנשמה שלי נשרפה.שכבתי שם הרבה זמן הסתכלתי לצדדים ואין אף אחד לצידי אף אחד לא רואה את הכאב שלי,נעלמו לי כל הרגשות וכל התחושות לא הרגשתי כלום הייתי ריקה ממחשבות
הדמעות שבעיניי כבר הפסיקו לרדת אני חושבת שהלב שלי כבר כולו התפורר והנשמה שלי כבר נשרפה כולה לא עשיתי כלום פשוט שכבתי הגוף שלי רעד מקור אבל לא היה אכפת לי.
שמעתי צעדים מתקרבים אליי צעדים כל כך עדינים פתחתי את עיניי וראיתי אותו הוא היה כל כך יפה ובעיניו המתוקות היו דמעות של עצב הוא עמד שם והסתכל עליי במבט מאוכזב אף פעם לא ראיתי גבר כל כך חזק בוכה כך,פתאום מליון רגשות חזרו אליי עצב,כעס,שמחה,שנאה,אהבה..הוא תפס את יידי ואמר לי מה קרה לך?!
לא יכלתי לדבר הפה שלי כבר היה קפוא מידי מלנסות להסביר דברים קמתי לאט מהרצפה הסתכלתי עליו סובבתי את המבט שלי לאחור והתחלתי לרוץ לא שמעתי מה הוא אמר וגם לא רציתי לשמוע רק רצתי ורצתי הכי רחוק שאני יכולה שאבד לי כבר הכוח לרוץ נפלתי על הרצפה נשמתי בחוזקה ודמעות התחליו לרדת מעיניי כמו גשם איבדתי מליון דמעות בשנייה לאחר שבזבזתי את כל הדמעות שהיו בתוכי קמתי מהרצפה הלכתי לאט לאט למקום שבו ראיתי אותו למקום שבו איבדתי את עצמי.הגעתי לשם והוא כבר לא היה הרמתי בשקט את הפירורים של הלב שלי ניסיתי לחבר אותם וניסיתי לראות את השרידים שנשארו מהנשמה שלי.
הלכתי משם חצי בחיים וחצי מתה =[
כן נשמתי אבל לא הצלחתי לחבר את כל הפירורים של הלב שלי ולא הצלחתי למצוא שרידים של הנשמה שלי.