השטח שלי-הוא שלי

לא יכולתי להתעלם מכל מי שיסתכל אליי כשיצאתי הרגשתי כיאילו אני חייבת משהו
ברחתי משם ולא יכולתי לחזור לפנימייה לא ידעתי איפה אני בכלל כדי שאני ידע
קיוויתי שמישהו יבוא פתאום ויעזור לי אבל אף אחד לא בא...
ישבתי בפינה שלייד הבניין ובכיתי
לא האמנתי שאבא שלי היה אחראי על כל האנשים האלה ולא האמנתי שאני אחראית על כל האנשים האלה
אני בכלל לא יכולה לשלוט בעצמי!
תפסתי את הראש שלי בין שתי הידיים ושקעתי בתוך דיכאון!!
לא יכולתי להעיר את עצמי ממנו וכמו שאמרתי אף אחד לא היה שם כדי לעשות את זה לא ג'ון
שקיוויתי שיצא משם ולא אף אחד . . .
שוב מצאתי את הראש שלי בין הידיים שלי והתחלתי לבכות בכי ענקי..
אחרי כמעט שעה הרגשתי מישהו צועד לפניי והיד שלו נגעה בכתף שלי
"את הבת של דיאבלו מה?"
הסתכלתי על האיש שיהיה שמה והוא היה עם זקן שחור והוא היה גדול לבוש בחולצה ארוכה
ומעל לזה ג'קט אפור כהה הוא לבש מכנסיים מבד בצבע שחור ונעליים שחורות
אני:כן מי אתה?
הוא:אני חבר ותיק שלו הכרתי אותו הוא היה אדם מיוחד...
אני:מיוחד?! התפלעתי לשמוע..
הוא:כן חמודה בואי קומי למה את בוכה?
אני:כי הזבל הזה השאיר אותי ככה..
הוא:איך?
אני:כשאני צריכה לשמור על כל השפוטים שלו..
הוא:מתוקה... הוא נגע לי בכתף שוב..... דיאבלו השאיר לך מה שכל אחד היה רוצה שישאירו לו
הוא הושיט לי יד וקמתי מהריצפה
אני:מה הוא השאיר לי להיות בפנימייה מסריחה?!
הוא:לא,הוא השאיר לך הון שכל אחד היה רוצה הוא השאיר לך כסף לקנות בית לקנות מטפלים ולקנות מה שאת רוצה אבל.. הוא לא השאיר לך את הידיעה על זה שאת תהיי הבוסית של העובדים שלו הוא ידע שהוא ירצח באותו לילה השוטרים חיפשו אחרי דיאבלו כבר כמה שנים
אמא שלך לא ידעה שזה מה שהוא עושה
השוטרים הביאו את הנקמה שלהם בו בזה שהם שלחו אותך לפנימייה נידחת
אבא של ג'ון היה אמור להגן עלייך ולהוציא אותך משם אבל הוא לא עשה את זה אז הבן שלו עשה את זה
לא כל כך טוב כמו שאני רואה
אני האופטרופס שלך נעים מאוד..ארנולד
אני:אההההההה?! נשארתי בפה פעור
לעזעזל מה מי מו?!?!
ארנולד:אני יודע שקשה לך.. אף אחד לא היה לצידך כל השנים האלה..
אני:כן טוב שנזכרתם!
ארנולד: בקרוב נוציא אותך מהפנימייה ואת תחיי חיים נהדרים חמודה שלי אני נשבעתי בצלקת הזאת
הוא הבשיל את החולצה שלו והראה צלקת של כוכב
שהייתה דומה מאוד לצלקת שהייתה לי ביד באותו מקום
אני:אין מצב מה-מה הולך כאן?!
ארנולד:בואי נקרא לג'ון ותחזרו לפנימייה קחי קניתי לך את זה כדי שתוכלי להתקשר איתנו הוא הביא לי מכשיר פלאפון
אני:טוב
לקחתי את המכשיר והלכתי אחריו
ארנולד:חכי כאן ואני הולך לקרוא לג'ון
אני:אין לי הרבה לאן ללכת
הוא נכנס לבניין
האמת היה משהו מאוד חם בנגיעות שלו כיאילו הוא ממלא את האבא שבחיים לא היה לי
הוא אף פעם לא היה בבית ידעתי שהוא אבא שלי אבל לא הרגשתי
ועכשיו פתאום אני מגלה את הדברים האלה שהוא השאיר לי לא ימלאו מה שהוא לא עשה
חיבבתי את ארנולד הזה אפילו מהפגישה ראשונה הוא לא נראה כמו כל אלה שהיו בחדר שם
הוא יצא תוך כמה דקות עם ג'ון
ג'ון:אני רואה הכרת את ארנולד
אני:אל תדבר איתי חמור!
ארנולד:ילדים לא לריב אתה תשמור אלייה ואל תזוז ממנה בפנימייה הזאתי אני איכשהו היכנס אלייה והיה משהו שם
אני:ביי ארנולד נופפתי לו ושוב נסענו במכונית השחורה עם הציורים האדומים
נסענו וחזרנו לפנימייה
נכנסנו דרך החור ועליתי לחדר
ונכנסתי למיטה שלי...

מה@?!@!
בקושי הבנתי מה הקטע עם האבא וכל מה שהיה \:
בע
חח המשך..

הממשךךך
סיפור יפהה

ואייייייייייייי חנושש איזהה משך לפנים..
ייאלהה המשךךךךךךךךךךךך דחוףףף
אוהבתתך..
חנוש 😊

"תתעוררו.."
הבנות אמרו בשקט מאז ששפכתי אליהן מים הן פחות באות..
פתחתי את העניים
אני:אהאאעאה!!!! צרחתי
ראיתי את הפרצוף של ג'ון מעל הפנים שלי
ג'ון:קומי קומי יום חדש!!!
אני:על הבוקר להתחיל ככה?! אמרתי וקמתי מהמיטה שהשמיעה קול חורק
ג'ון:תמהרי אנחנו נאחר לשיעור..
אני:קרצייה אני נכנסת להתקלח לא התקלחתי מאתמול
הלכתי לכיוון המקלחת וג'ון אחריי נכנסתי לאמבטיה וג'ון (?!) אחריי...
אני:טוב רוצה גם להתקלח איתי או מה?!
ג'ון:אין בעיה..
אני:חה חה חה מצחיק מאוד יאאלה טוס מכאן
ג'ון:אני לא צריך לזוז ממך בפנימייה הזאתי
אני:אבל לפחות לתת לי קצת פרטיות..
ג'ון:טוב אני יוצא
הוא יצא וסגר את הדלת אחריו יצאתי מהבגדים שהיו אליי ונכנסתי למיקלחת שטפתי את עצמי חפפתי הסתבנתי ויצאתי..
שמתי על עצמי מגבת
אני:אני פותחת את הדלת אל תסתכל תסתובב
פתחתי את הדלת ויצאתי מהאמבטיה לקחתי את הבגדים והלכתי לשירותים
אני:אני מקווה שלא כל בוקר יהיה ככה
ג'ון:ממ.. הוא כן היה אני צריך לשמור אלייך מהרגע שאת קמה עד הרגע של הולכת לישון
אני:טוב הגזמת על הבוקר?!
ג'ון:כן כן טוב יאאלה יותר מהר
אני:סיימתי
יצאתי מהשירותים הסתרקתי ולקחתי את התיק שהיה מאוד מכוער...
אני:דבר ראשון שאני יעשה בכסף זה יקנה לעצמי קרם לשיער ותיק חדש!
ג'ון:טוב יאאלה בואי לכיתה
אני:אה...טוב
פעם ראשונה שלא אמרתי שלום לכל הבנות וידידים שלי..
ג'ון:שבי
התיישבתי במקום והוא ליידי והמורה הגיעה
למדנו אנגלית וכל השטויות האלה האמת לא הייתי מרוכזת באנגלית הייתי עסוקה בלחשוב
מה קרה לי אתמול בלילה שהייתי בבניין השחור האפור הזה ומה אמרו לי ובמיוחד התגעגעתי לראות את המבט של ארנולד שמשום מה נתן לי אמון בו שבחיים לא היה לי באנשים
ככה המשיך כל היום בלימודים ישבתי ג'ון איתי ועוקב אחריי כל הזמן
לא שמתי לב לעדן שכל הזמן חמקה מהפנים שלי
אני:כמה זמן נשאר?!
ג'ון:אממ 14 דק' לסוף השיעור
אני:אווף מתי היא תפסיק לדבר
ישבתי מתה משועממת כמו שבחיים לא הייתי היא דיברה ודיברה ודיברה
ואז נכנס המנהל פתאום ראו את כל הראשים של הילדים
המנהל:אפשר להפריע?!
המורה:כן ברור אדוני בבקשה
המנהל:אז ככה תלמידים חמודים שלי
אני:חחחח עלק חמודים שלי..
המנהל:לינורררררררררררררררררררררררררר....

וואי מזה הסתבכתיי עם כל הסיפור עם האבא הזה...!


תמשיכייי

גמנייי חח
תמשיכיי :]

סיפור מהמם!!!
המשך דחוףףףףףףף
שבת שלום

חחחחח אהבתי רצח ת'קטע עם הדיאבלו,
תמשיכיייי בובהההה

המשךךךךךךךךךךךךךךך?!!?