זה היה רובי?!?!?!?!!?!?!?!?!?!!?!?!?!?!?
בבקשה המשך.....אני במתח 😢
אגב פרק בסטטטטטט 😊
וווורמממ אחד הפרקים המוצלחחחיםםם 😊
וווואי איזה פרקק =]]]
זה אחד הפרקים הכי טובים!! 🙄
יאללה המשךך!
איזה מתחחח 😊
המשךךךך
בסופו של דבר הבנו שזה אבא של נוי... ישר שנכנסתי לדירה תפסתי לעצמי פינה ושחררתי את כל הדמעות
אנשים עברו לידי בלי להתייחס... וזה לא עיניין אותי המשכתי בשלי.. עד שהרגשתי שמישהו מחבק אותי...
....-אל תדאגי לילי... הכל יהיה בסדר אני כאן
חיבקתי אותו חזק... זיהיתי את הקול שלו...
....-הם עשו לך משו.. ספרי לי!
זה היה........
זה היה משה... האח הלא ביולוגי שלי
הילד שתמיד היה איתי שהיה לי רע
הוא גם היה במקיף י' ושנה שעברה שהרוסים התפרצו למסיבה שלי הוא גם היה איתי והרגיע אותי
משה-לילי ספרי לי מה קרה?! הם עשו לך משו?!
אני-לאא.. כלום...
משה-אז למה את ככה? בטוח הם עשו לך משו!
אני-לא משהה... זה פשוט נזכרתי בפעם הקודמת..
משה-אל תדאגיי.. לא יקרה כלום.. הזמנו משטרה
הרגשתי כל כך רגועה פתאום.. הייתי צריכה את התמיכה הזאת ממישהו
שמשה הלך קלטתי את רובי עומד מולי ומתסתכל עליי
נגבתי את הדמעות והלכתי לחלון להסתכל עם כולם מתי תגיע המשטרה
אבא של נוי התחיל להרגיע את כולם ואמר לנו שאנחנו צריכים להתחיל לרדת
עוד שתי ילדות בכו שם... והם פחות היו רגועות ממני
התחלנו לרדת במדרגות ואז שמתי לב שרובי מאחורי
רובי-בשכונה הקודמת שלי זה בחיים לא היה קורה
אני-בטח שלא כי שמה כולם מכירים את כולם
רובי-בדיוק!
אני-נו אז מה אתה רוצה
רובי-מה את מתערבת בכלל
אוףףף מעצבןןן
הגענו ללובי ויצאנו מהביניין... למטה הגענו לויכוח מה עושים
רותם-נראה לי אני הולכת הבייתה...
נפתלי-בואו לבן גוריון
אני-חלק מחכים שם
נפתלי-נו בואו נלך לבן גוריון ומשם נראה מה עושים
רותם-אבל גם ככה הבית שלי פה... אני מעדיפה ללכת הבייתה
עינת-כן גם אני
אני-רועי אז מה עושים?
רועי-לא יודעע...
פתאום אמא של חן הגיעה (חן היא עוד אחת מהחבורה שלנו.. ילדה ממש מתוקה)
חן-טוב נראה לי אני יחזור עם אמא שלי
בסופו של דבר הגענו למצב שרותם עינת יוני ורועי אמרו שהם חוזרים הבייתה וכל השאר לבן גוריון
בדרך לבן גוריון ראינו את אמא של חן (חן בסוף לא רצתה לחזור) ומאחור באוטו את רותם וכולם
אני-מה קרה רותם באתם בסוף?
רותם-חחחח... הסעה חינם
אני-חחחח... יאללה נראה אותכם שם
הגענו לבן גוריון והכל היה רגיל... כל אלה שלא היו התחילו לשאול מה קרה... ואיך.. והכל
הלכתי לשבת ליד מושקו ואז פתאום התחילו להתנפל עלינו
שלי-שמעתי תפסו לך תשיער... איימו עליכם בסכינים
אני-מה?! מה פתאום!
שלי-רובי אמר שהוא ראה...
אני-רובי יכול להמשיך להמציא
מושקו-לא קרה כלום
אני-רגע בגלל זה לא פתחתם?
נוי-כןן.. חשבנו שהם מחכים שנפתח
מושקו-מה פתאום! אמרתי לכם שהיינו לבד
אני-נכוןן... יווו רובי הזה מרגיזזז
רובי התחיל ממש להעלות על העצבים כל פעם שאמרתי משו הוא היה בא עם העקיצות שלו... וזה ממש עיצבן
עומרי שם לב שמשהו לא בסדר אז הוא בא ודיבר איתי..
סיפרתי לו שאני אוהבת את רובי.. בהתחלה הוא צחק (כי זה רובי) ואחר כך הוא ניסה התחיל לעזור לי
כל פעם שרובי התחיל לעקוץ אותי עומרי היה משתיק אותו
ישבנו שם עוד איזה כמה זמן עד שרועי אמר לי שזזים הבייתה....
אמרתי שלום לכולם ואז הוא התחרט
רועי-טוב יאללה נחזור עוד 10 דקות ככה
אני-יופי רועי אחרי שכבר אמרתי שלום לכולם
רועי-מה את לחוצה?! חחח..
אחרי 10 דקות כבר באמת התקפלנו... אני יוני רועי ליז ורותם זזנו לכיוון הבית...
פתאום יוני קיבל טלפון מרובי
יוני-איפה אתה?!
יוני-טוב אנחנו מחכים
יוני-יאללה בוא
אני-מה קרה?
יוני-רובי בא אז מחכים לו
שהוא הגיע התחלנו ללכת... עיצבן אותי שהוא היה שם.. כל כך עיצבן אותי הנוכחות שלו..
הרגש שלי אליו רק הלך וגדל כל פעם שראיתי אותו...
הוא התחיל ללכת ונעצר בכוונה כדי שאני יתנגש בו
רובי-נו מה את נדבקת אבל... יש לי חברה
באותו רגע הרגשתי פרץ של דמעות שיוצאות לי מהעיניים.. ניסיתי להסתיר את זה כמה שיכולתי
אני-למה בכוונה?! אתה נעצרת
והמשכנו ללכת
הגענו לקטע שבוא היינו צריכים להתפלג... אמרתי לכולם שלום.. באתי להגיד גם לרובי
רובי-כבר אמרת לי שלום.. לא צריך
אני-יאללה בייי...
שוב פעם נכנסתי לדיכי... אוףף אני כל כך שונאת אותווו
הגעתי הבייתה ושוב נכנסתי לעצמי... בכיתיי כל כך.. אני לא מבינה למה דווקא אני צריכה להתאהב באנשים הלא נכונים
יום למחרת קמתי... מקלחת.. ארוחת בוקר כל הסידורים הרגילים... ואז עליתי למחשב...
רוני הייתה מחוברת
רוניקייי מה נשמעע?!
##############
הכל טוב מה איתך מותק?!
##############
הכל מצויין
##############
את לא יודעת מה קרה?!
##############
ספרי לייי...
##############
ספיר ויקי נפרדו
##############
דיייייייייייייייי
##############
כןןן....
##############
מאיפה לך?!
##############
דנה סיפרה לי
##############
יאאא בטח עכשיו היא תרוץ אלינו בשביל לבקש סליחה
##############
יכול להיות אבל אנחנו לא נסלח לה
##############
בדיוקקק
##############
חחחח... איזה רעות אנחנו
##############
טוב יפהה.. אני זזתי עם ההורים.. ביוששש
##############
בייייי
##############
עיניין אותי מה שיקרה... ואם ספיר תבוא להשלים... אני ידעתי שאני לא ירצה להשלים איתה...
ישבתי עוד קצת בחדר ואז הלכתי לסלון...
אמא-לילי בואי אני צריכה לדבר איתך
אני-מה קרה אמא?
אמא-אח של ספיר בא אתמול לבנק אז כבר ישבנו ודיברנו (אמא שלי עובדת בבנק..)
אני-ו..?
אמא-סיפרתי לו על כל הריב שלכן והוא אמר שהוא ידבר אם ספיר
אני-מה?! לאא!
אמא-קרה משו? מה את מסתירה?
אני-כלום...
אויי פאק.. ספיר תספר לו הכל.. על רובי... על הריב... ואמא שלי תדע הכל... רציתי למות במקום...
אמא-כדי מאוד שתספרי לי לפני שאני יגלה ממקום אחר
אני-טוב אמא.. תקשיבי...
מקווה שאהבתםםםם
תגיבו לייי
יוווו מה אמרת לאמא שלך
המשך
כמה תגובות את רוצה?בשביל להמשיך?
יאללההה חחחח נכנסתי לזה חזקקקקק תמשיכייי ומהר!!
שונאת את רובי
אני רוצה שהיא תהיה עם עומרי 😊
המשך
המשךךך בשביל מעיין כי הוא כל כך רוצהה 😉
אמא-לילי בואי אני צריכה לדבר איתך
אני-מה קרה אמא?
אמא-אח של ספיר בא אתמול לבנק אז כבר ישבנו ודיברנו (אמא שלי עובדת בבנק..)
אני-ו..?
אמא-סיפרתי לו על כל הריב שלכן והוא אמר שהוא ידבר אם ספיר
אני-מה?! לאא!
אמא-קרה משו? מה את מסתירה?
אני-כלום...
אויי פאק.. ספיר תספר לו הכל.. על רובי... על הריב... ואמא שלי תדע הכל... רציתי למות במקום...
אמא-כדי מאוד שתספרי לי לפני שאני יגלה ממקום אחר
אני-טוב אמא.. תקשיבי...
אני-ספיר בריב איתי כי היא חושבת שאני מקנא בה
אמא-מזה מקנא בה?
אני-כי אני וחבר שלה אהבנו פעם אחד את השני
אמא-ואת מקנא בה?
אני-ממש לא! היא סתם ממציאה!
אמא-אז תגידי לה את זה... היא בטח לא סתם עצבנית עליך
אני-היא גם קראה לי בשמות!
אמא-איזה?
אני-לא משנה...
העדפתי לא להזכיר את העיניין של רובי
אמא-טוב אני חושבת שאתם צריכות לדבר
אני-לא רוצה! אחרי איך שהיא דיברה אליך!
אמא-אבל אי אפשר לריב ככה
אני-אפשר!
והלכתי משם.... אין לי כוח לריבים עם אמא שלי
ישר ישבתי על המחשב ושמתי אווי
$$$$$$$$$$$$$$$$
רוצה למותתת.. עזבו אותיי
למה תמיד לי זה קורה?!
$$$$$$$$$$$$$$$$
רותם ורוני שלחו לי הודעות וסיפרתי להם על הכל... הם הבינו אותי
רוני התחילה בנסיונות שלה לעזור לי.. אבל העדפתי לא להחמיר את המצב
ישבתי בדיכי שלי ולא היה לי כוח לכלום... גם לא ללימודים שלמחרת..
בקיצור הימים שלי מאותו יום עברו בדיכאון...
המקרה של הנשיקה עם רובי הגיע לכמה ילדים שלא רציתי שיגיע אליהם.. ואלה התחילו להפיץ את זה בשיכבה ובמיוחד להציק בעיניין
אני ויוני נהיינו ידידים ממש טובים.. כמעט כל הפסקה היינו יחד
אני ורוני לא חשבנו בכלל על להשלים עם ספיר.. ונהיינו קרובות שוב
ורובי? רובי איגנר אותי נראה לי... לא שמעתי ממנו הרבה אבל ראיתי אותו המון
והאהבה שלי אליו? רק הלכה והתחזקה... השתדלתי לא להראות אותה
הימים עברו... כל מיני מבחנים מעצבנים ובחנים.. אבל ציונים טובים לפחות...
אני זוכרת שיום אחד יוני בא אליי בהפסקה
יוני-מה נשמע לילי?
אני-הכל טובב.. תגיד מה קרה המסדרון כזה שקט פתאום?
יוני-אההה זה בגלל שמקודם היה פה מכות
אני-באמת? מה.. ומה קרה?
יוני-לקחו את הילדים למנהל
אני-מה? את מי?
יוני-זה גם ככה לא יעניין אותך
אני-תנסה אותי
יוני-את רובי
אני-באמת?! שיהיה לו בכיף...
שיחקתי את עצמי לא מתעניינת... למרות שבתוכי ידעתי שזה לא טוב... המנהל של הביצפר מעיף תלמידים מהביצפר בגלל מכות..
יוני-חחח.. בטח את מתה לדעת מה קרה
אני-נו נכון.. ספר לי
יוני-סתם הם הלכו מכות בכיאילו אז המורה שלנו לקחה את זה רציני
אני-ומה יעשו להם?
יוני-לא יודע...
התחלתי לדאוג.. רובי.. רובי שלי.. יעוף!? כל פעם שאני רק רואה אותו אני מקבלת סיבה טובה לחיות
ניסיתי לגלות דברים על המקרה... כל הזמן דיברתי עם יוני.. והייתי כל כך רוצה לדעת מה קורה
דאגתי לרובי... עשיתי הכל כדי להציל אותו מזה... אבל מה אני כבר יכולה לעשות..
הייתה פעם אחת שאפילו רציתי ללכת למנהל אבל ויתרתי... אין לי תכוחות לעזור לו
אבל אני זוכרת שמשו כן הוציא אותי ממחשבה על רובי... רותם.. חברה שלי.. היא אמרה לי את הדבר הכי מפתיע ששמעתי
רותם-תראי אני יספר לך את מה שעינת וחן יודעות.. ואף אחד אחר לא
אני-ספרי...
רותם-זאת הסיבה שבגללה התרחקתי מרועי
אני-ספרי לי...
רותם-אני אוהבת אותו
אני-מה?! לא נכון!
רותם-כן.. ואני כבר לא יודעת מה לעשות... אני רוצה שהוא יידע
אני-אז תגידי לו... אבל רגע.. אתם ידידים.. זה לא מסתדר!
רותם-אני יודעת אבל מה לעשות...
אני-תגידי לו.. אין לך מה להפסיד..
רותם-תעזרי לי לרמוז לו..
אני-סבבה... תגידי לי מה לומר
רותם-אל תדאגי.. גם עינת עוזרת לי
אני-סבבהה...
מאותו יום התחלנו אפשר להגיד להציק לרועי... הוא כל כך רצה לדעת את מי רותם אוהבת כי בכל זאת היא ידידה טובה שלו... אבל היא? לא אמרה לו כלום... רק אני ועינת חילקנו לו רמזים פה ושם...
ניסיתי לעודד אותה... אבל כמובן ברוב טיפשותי אמרתי את הדבר הכי דפוק
אני-תקשיבי... תגידי לו... אל תדאגי לכלום
רותם-אבל אם הוא לא ירצה?
אני-יודעת מה? אם את אומרת לרועי אני אומרת לרובי
רותם-מילה שלך?
אני-מילה שלי!
הבנתי באותו רגע שעשיתי טעות.. אבל מצד שני רותם דיי פחדנית בעיניין הזה.. או שלא?
כבר באותו יום אני זוכרת שהיא אמרה לי שהיא תנסה לדבר איתו... קוויתי שהיא לא תגיד לו כלום
רותם-טוב תקשיבי... עשיתי את זה
אני-מה עשית?!
רותם-אמרתי לו..
אני-כברר?! הרי רק היום אמרת שאת לא מסוגלת
רותם-אבל הינה אמרתי...
היא שלחה לי תשיחה ובאמת ראיתי שהיא אמרה לו
רותם-את זוכרת מה את צריכה לעשות עכשיו
אני-כן אני יודעת... אני חייבת?
רותם-כן...
פחדתי.. כל כך פחדתי... ידעתי שרובי שונא אותי.. ועכשיו להגיד לו שאני אוהבת אותו?!
חשבתי על הגרוע ביותר... אני הולכת לאבד את הדבר שאני הכי אוהבת בעולם.. רובי..
אבל ידעתי שאין לי ברירה...
אני-בסדר אני יגיד לו יום שישי...
רותם-סבבה... זה עוד כמה ימים
אני-תבאסי עוד יותר..
רותם-אל תדאגי הכל יהיה קל אחרי זה
אני-אני מקווה
הזמן ממש טס לי... ואני זוכרת שהמשכתי לחשוב על דברים שיגמרו לו לא לעוף מהביצפר.. והרצון לעזור לו רק הלך וגבר אצלי..
אני זוכרת ששיגעתי את יוני כל כך הרבה... מסכן... אבל הכל מאהבה שלי לרובי..
הזמן עבר וכבר הגיע יום שישי... היום הגורלי...
מקווה שאהבתםםם
תגיבו לי
אתר האהבה הישראלי