מה רצית לדבר איתי על מור?" ניגשתי לעניין
"אז זהו שבקשר למור..." הוא התחיל להגיד
"מה בקשר אליו?" שאלתי
"יש בעיה..." הוא אמר ושתק.
"איזו בעיה?" לא הבנתי
"הוא ממש מבואס בגללך..." אמר דולב
"למה?" הופתעתי
"כי לא התקשרת אליו אתמול, לא ענית, הוא חושב שאת כועסת על משהו ומסננת" אמר דולב
"נרדמתי..." מלמלתי
"אז תרימי אליו טלפון, דברי איתו" אמר דולב
"עכשיו?" שאלתי
"עדיף מוקדם מאשר מאוחר, לא?" הוא שאל
"כן...צודק" אמרתי
"אז תעדכני אותי מה קורה מחר..כי אני זז בדיוק לישון" הוא אמר
"בסדר..." אמרתי
"לילה טוב ילדה" הוא אמר
"לילה טוב" ניתקתי
לקחתי את הפאלפון והתקשרתי למור:
"הלו?" הוא ענה
"היי.." אמרתי
"חכי אני אחזור אלייך.." הוא אמר
"לא, למה?" לא היה לי נעים
"כי הנייד שלי שיחות חופשי..." הוא אמר
"טוב..." אמרתי וניתקתי ואחרי שניה הוא התקשר
"הלו.." עניתי
"מה שלומך?" הוא שאל
"בסדר...ושלומך?" שאלתי
"טיפה עצוב..." הוא אמר
"תשמע...אני מצטערת שלא התקשרתי אתמול...באמת. פשוט חזרתי הרוגה ונרדתי בחמש עד הבוקר למחרת" אמרתי
"ואוו..היית ממש עייפה..." הוא אמר
"כן..." אמרתי
"למה לא החזרת לי אז צלצול?" הוא שאל
"כי בביצפר לא היה לי זמן ועבדתי אחרי. גם הייתי בטוחה שאתה ישן עכשיו..." אמרתי
"ואיך את יודעת שאני לא ישן..." הוא שאל
"דולב התקשר אלי ואמר לי שאתה חושב שאני מסננת אותך..וזה ממש לא נכון" אמרתי
"דולב...אפשר לספר לו משהו?" הוא שאל
"אל תכעס...זה היה מכוונה טובה. אני שמח שהוא אמר לי...ככה נמנעה אי הבנה.." אמרתי
"אוקיי..." שמעתי קולו נשמע יותר שמח
"מה ככה איתך?" הוא שאל
"בסדר...שפוכה מעבודה, בדיוק הולכת לישון..." אמרתי
"טוב...אז לכי תנוחי...אני אתקשר מחר" הוא אמר
"אוקיי..." אמרתי
"לילה טוב חמודה" הוא אמר
"לילה..." אמרתי וניתקתי
מוזר...לא הרגשתי כלום כשדיברתי איתו. שומדבר. אפילו לא פרפרים. מה קורה לי??
אני לא מעוניינת במור יותר? ירד לי ממנו אחרי הקטע עם אלון?
איך אני יודעת מה אני מרגישה? מתנשקת איתו ועם אלון ורואה עם מי יש לי פרפרים?
זה נשמע כמו איזו טלנובלה...
האם החיים הם באמת טלנובלה???
"תקומי..." הרגשתי מישהו מלטף אותי
"דיי..." הסתובבתי לצד השני
"תקומי ישנונית...צריך ללכת לבית הספר" היה זה קול מוכר
"אלון?" הסתובבתי
"בוקר טוב..." הוא אמר
"מה אתה עושה פה?!" נכנסתי מתחת לשמיכה
"חחח מזה מה אני עושה פה? בא להעיר אותך" הוא אמר
"מי הכניס אותך?" שאלתי
"אבא שלך...ישבנו איתו על כוס קפה עד שישנת טיפה" הוא אמר
"הא?" יצאתי מהשמיכה, לא אכפת לי היה איך אני נראית. הייתי מופתעת.
"למה את מופתעת?" הוא שאל
"ישבת עם אבא שלי לכוס קפה?" שאלתי
"כן? מה רע?" הוא לא הבין
"סתם...מוזר" עניתי
"את רוצה ללכת להתלבש ולהתקלח?" הוא שאל
"אחרי שתצא לי מהחדר ...." עניתי
"חחח..ביוש" הוא אמר ויצא
"סרטים..." מלמלתי
זרקתי על עצמי איזה ג'ינס מעפן שהיה לי בארון והלכתי למקלחת.
תוך רבע שעה הייתי מוכנה ויצאתי לסלון שם ישב אבא שלי ביחד עם אלון ודיבר.
"אני מוכנה..." אמרתי
"את לא שותה קפה, משו?" הוא שאל ואבא שלי הסתכל עלי במבט של, תיזהרי לך.
"לעע...לא טוב לי קפאין על הבוקר...ואין לי חשק למים..יאאלה זזים" עניתי
"תגידי...מה יש לך על הראש?" הוא שאל אחרי שיצאנו
"מה יש לי?" לא הבנתי
"בלוטה..." הוא ענה
"איך אתה יודע את זה?" זה הלחיץ אותי
"כי ליטפתי לך את הראש ואי אפשר היה לפספס את הר ההימלאיה הזה" הוא ענה
"חחח..נתקעתי בלמעלה של המקרר כשהכנתי אוכל..." חייכתי
"את מגיע עד הלמעלה של המקרר?" הוא הסתכל עלי מוזר
"היי...אני לא כזו גמדה" חייכתי והמשכנו ללכת לעבר התחנה כאילו כלום לא קרה
"רותם...מהביצפר ישר הביתה" פקדתי עליה
"טובב..." היא רצה לצד השני
"שומע...אני צריכה לקבל את המשכורת בקרוב...אני חייבת לך 200 נכון?" רציתי לוודא
"כן..." הוא אמר
"סבבה.." אמרתי
"אולי החודש תבזבזי אותם על משהו אחר? תחזירי לך בחודש הבא" הוא שואל
"אני אחזיר לך החודש...זה בסדר" אמרתי
"את בטוחה?" הוא שאל
"כן כן...בטוחה" עניתי
"אוקיי...אם משו את יודעת שאת יכולה לבקש..." הוא אמר
"אלון...אני בנאדם עובד עכשיו, יש לי פרנסה" חייכתי
"אני מחזיק ממך. אני בחיים לא הייתי מצליח לעבוד וגם ללמוד...לא הולך לי ביחד.." הןא אמר
"קרעת את התחת בחופש...זה בסדר" אמרתי
"בסדר..חופש זה חופש. את יודעת כמה הייתי יכול להרוויח במהלך השנה?" הוא שאל
"תפרוש..." צחקתי
"ממש...ואז להיות אב בית באיזה ביצפר מסריח? לא סליחה...גם לאב בית צריך לדעת טיפה מהחיים וללמוד...אפילו מזכירות חייבות בימינו תעודת בגרות" הוא אמר
"הלוואי וכולם היו חושבים כמוך...אולי הרמה בעולם הייתה עולה" אמרתי
"חחח תודה.." הוא אמר ובדיוק הגיע האוטובוס
"מעניין אם מעיין שם" אמרתי
"לא נראה לי..היא מתחילה שלישית אני חושב" אמר אלון
"דיברת איתה אתמול?" שאלתי
"בערך..." הוא ענה
"למה?" שאלתי
"כי היא הייתה עסוקה עם הזה שהיא הכירה.." הוא אמר ועלינו לאוטובוס
"באיזה מובן עסוקה?" שאלתי
"הוא היה אצלה אנערף..." אמר אלון
"רק שלא תעשה שטויות..." אמרתי
"זה מה שאמרתי לה בטלפון, בלי שטויות, לפני שהיא ניתקה" הוא אמר
"ומה היא אמרה לך לך על זה?" שאלתי
"לפי הטון של הביי שמעתי שזה עיצבן אותה..." התיישבנו
"שתמשיך להתעצבן...לילדה הזו תמיד צריך להזכיר לא לעשות שטויות" אמרתי
"כן הא?" הוא אמר
"כשהיא עם בחור אין לה ראש. קודם כל הוא ורק אחר כך אחרים...איך היא העיפה אותי" נפלט לי
"מה?" הוא שאל
" לא לא..כלום" עניתי
"לא לא..מה אמרת? מי העיף אותך?" הוא הסתכל עלי במבט של תספרי לי אחרת אני אוציא את זה בכוח.
"עזוב..לא רלוונטי..." אמרתי
"ועוד איך רלוונטי!! יאללהה!" הוא הסתכל עלי
"אוף..." עניתי
"ספרי..." הוא אמר
"אני חייבת?" שאלתי
"כן!" הוא אמר בחדות
"אז, שבאתי אליה ואתה היית עם הידידים הערסים שלה...אז הערס אמר שאני מפריעה לחברים שלו ואני עושה אווירה לא נעימה ובא להם ללכת. אז מעיין ביקשה ממני ללכת..." אמרתי
"מ-ה?!" הוא היה בשוק
"באמת כאילו לא ידעת מזה?" שאלתי
"היא אמרה לי שהיית צריכה ללכת כי אבא שלך התקשר שרותם לא מרגישה טוב..." הוא ישב בשוק
"שכח מזה..." אמרתי
"אני בשוק..." הוא אמר
"שכח מזה..." מלמלתי והוא ישב בשקט.
אחרי כמה דקות של שקט והרצת מחשבות בראושו של אלון הוא פתח את הפה:
"איך את חברה שלה אחרי כל זה?" הוא שאל
"להזכיר לך שהיא הידידיה הכי טובה שלך?" שאלתי
"אז מה? זה לא מצדיק מה שהיא עשתה..." הוא אמר
"שכח מזה..." חזרתי על המשפט הזה פעם שלישית
"אני לא מבין....ואת ממשיכה כאילו כלום.." הוא לא עזב את זה
"כולם טועים..." אמרתי באדישות, ידעתי שהוא צודק
"טיפשה..." הוא מלמל ואני לא הגבתי על זה.
לא היה לי כוח להתווכח איתו בנושא הזה...
במהרה הגענו לבית הספר, ועוד יום שיגרתי נכנס לסטטיסטיקה.
ראינו מרחוק את מעיין עומדת עם כמה בנות מהשכבה:
"לא מבינה מה את מסתובבת איתה בכלל..." שמעתי איזו מישהי אומרת לה כשהתקרבנו
"שלום...." חייכתי ועשיתי את עצמי לא שומעת
"היי מאיוש..." אמרה בצביעות אותה אחת שלפני מספר שניות ריכלה עלי
"הייי..." החזרתי לה באותו טון וחייכתי חיוך צבוע ואלון צחק
"מה נשמע?" שאלה מעיין
"אחלה מה איתך?" שאלתי והתחלתי ללכת לעבר הכיתה
"יהיה טוב...." היא אמרה
"מה קרה?" שאל אלון
"סתם...לא יודעת מה נסגר איתי ועם נועם" היא אמרה
"נועם?" שאלתי
"נו הזה שסיפרתי לך עליו..." היא אמרה
"אההה..." נזכרתי
"קיצר...הוא לא מובן" אמרתי
"למה?" שאלתי
"כי מצד אחד הוא מראה שהוא מעוניין, מצד שני לא...לודעת" היא אמרה
"כל הבנים אותו דבר..." מלמלתי
"היי..להזכיר לך מי ומה אני?" הוא הסתכל
"חחח סורי לוני...שכחתי שאתה פה" אמרתי
"תודה באמת.." הוא נעלב
"אני צוחקת נווו...יא חתיכת מעצבן..." צחקתי
"אני מעצבן...." הוא אמר
"חחחח...." צחקתי ונכנסו לכיתה.
"מזה הרעש הזה?!" שאלה מעיין כששעמנו צרחות שבוקעות מהכיתה שלנו
"בואו מהר" אמר אלון והחל לרוץ לעבר הכיתה.
כשנכנסו וראינו מה שקורה שם...חשבנו שעייננו חשכו...
שבת שלום לכולם.
תודה על התגובות והסבלנות.
אוהבת.




