•°•הדרך אל האושר•°•

לאאאא אוףףףףף איזה מבאסתתתת!!!

😢

איזה מעצבן זה שונאת כשנכבה לי המחשב
מחכה להמשך 😊

QUOTE (kotik11111 @ 22/12/2005) איזה מעצבן זה שונאת כשנכבה לי המחשב
מחכה להמשך 😊
^^

המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

חחח ניקק..
ובגלל זה אני כותבת קודם כל בוורד..
וגם במקרה שנכבה המחשב מה שכתבתי נשאר..
ורק צריך לפתוח את הקובץ ולשמור..




מחכה להמשךךך

מחכיים להמשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך

QUOTE (eliya_s @ 22/12/2005) חחח ניקק..
ובגלל זה אני כותבת קודם כל בוורד..
וגם במקרה שנכבה המחשב מה שכתבתי נשאר..
ורק צריך לפתוח את הקובץ ולשמור..




מחכה להמשךךך
בדיוק ניקקקק..


איפה השכל החכם שלך?!..

כתבי מהיום בווארד!!!

חחח מקווה שתרגעי מהר!!!!

=[

ניקול תמשיכי אני כבר לא יכולה ככה....
כל כך הרבה זמן בלי ליקרו את הסיפורים שלך!!!...
חחחחחחחחחחחחח
אוהבת...ליטלוש 😉

זה היה יום שישי, בדיוק חזרתי מהלימודים, לא היה לי ממש מה לעשות והבית היה ריק.
פתחתי את הטי וי ושקעתי בתוכנית של אופרה בערוץ 10 (מומלץ!!).
פתאום היה צלצול טלפון...לא ממש הבנתי מי זה, כי דיברתי היום עם כולם...חוץ מי:
"הלו?" עניתי
"שלום לך..." זה היה מור
"הייי..." אמרתי
"מה שלומך?" הוא שאל במתיקות
"מממ נחמד...לומדים, עובדים" אמרתי
"שמעתי פגשת את הודיה..." הוא אמר
"כן...משהו כזה..." עניתי
"יוצאים היום ברביעייה" הוא אמר
"אמרתי לדולב שזה בעייתי עכשיו..." אמרתי
"הודיה אמרה לי...ואמרתי לך שאני משלם" הוא ענה
"מור...באמת שלא נעים לי..." אמרתי לו
"מאי נו? אם לא תסכימי אני אעלב..." הוא באמת נשמע ככה
"מור...אל תקשה עלי..." אמרתי
"אני לא מקשה עלייך...אני ג'נטלמן, אולי לא תקשי את עליי לבצע תתפקיד?" הוא שאל
"רק היום אבל!!!" התייאשתי, טוב נו, לא כלכך התנגדתי גם, בחורות, כולנו אותו דבר...חחח
"חחחח...יששש" הוא אמר מנצח
"באיזו שעה?" שאלתי
"ב-10" הוא אמר
"מממ טובבב..." עניתי
"אז נדבר?" הוא שאל
"רגע..." אמרתי
"כן?" הרגשתי דרך הטלפון שיש לו חיוך על הפנים
"אתה בבית כבר?" שאלתי
"לא מאמי...אני בדרך" הוא אמר
"אההה...אוקיי" עניתי
"למה?" הוא שאל
"סתם רציתי לדעת..." חייכתי הפעם אני
"דואגת לי?" הוא שאל וזה הביך אותי
"חחחח" צחקקתי צחוק ביישני
"אני מדמיין את הפנים שלך עכשיו...." הוא אמר
"מה ז"א?" שאלתי
"כשמחמיאים לך או מביכים אותך..את מחייכת חיוך חלקי כזה ומשפילה טיפה תראש לשתי שניות ואז מרימה אותו שוב ומסתכלת עם המבט הלא אנושי הזה שלך..." הוא אמר
"חחחח...מאיפה אתה יודע את כל זה? ומזה מבט לא אנושי?" טיפה נעלבתי
"חחח כי אני שם לב לדברים כאלה...בעיקר אצל בחורות שמעניינות אותו.
ומבט לא אנושי, הכוונה שהוא כלכך גורם לך לשקוע בו שכאילו את מכשפת...אני ודולב הסכמנו על זה" הוא אמר
"אההה...יופיייי...טוב לדעת שאתן מרכלים עליי" צחקתי
"מה? רק לכן מותר? גם אנחנו בני אדם וגם לנו יש רגשות" הוא ענה
"אחי, אתה יכול לזוז?" שמעתי קולות רקע
"טוב מאיוש, אני אדבר איתך...אני פשוט ברכבת וצורחים פה ואני לא שומע כלום...אז היום ב-10 טוב?" הוא שאל
"סבבה...נסיעה טובה" אמרתי
"תודה נשמה....ביוש" הוא אמר וניתק
'גאדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד מה אני עושה!??!?!?!" צרחתי על כל הבית
לקחתי מהר מפתחות ורצתי לבית של מעיין.
"הייי" היא לא הבינה מה אני עושה פה כשפתחה תדלת
"אני חייבת אותך..." אמרתי
"מה קרה?" היא שאלה
"מה אני עושה?!" צעקתי
"בקשר למה?" היא לא הבינה
"איזה סרטיםםםםםםם" התיישבתי על המיטה שלך ואחזתי בראשי
"את מוכנה להרגע ולספר לי מה קרה?!" היא שאלה בעצבנות
"מור הזמין אותי לצאת ותראי איך אני נראיתתתתתת" התלוננתי
"חחחחחחחחחחחחחחחח" היא התחילה לצחוק
"מה את צוחקת?!" היא שאלה
"שזו תהיה הצרה הכי קטנה שלך..." היא אמרה והצביע על הארון שלה
"מעיין...אני מצטערת...אני מבטיחה שאחרי שאני אאסוף קצת כסף אני אקנה לך כל מה שתרצי בתמורה על ההלוואות האלה..." אמרתי מתנצלת
"אויי שתקי...יש לי מספיק בגדים בשביל שתינו" היא אמרה
"תודה..." חייכתי
"אז מה לובשים?" היא הלכה לארון ופתחה אותו
"חולצה סגורה בגב, מסתירה את האגן, שמתלבשת על המכנס יעני..." אמרתי
"מי דיבר על מכנס?" היא חייכה בשובבות
"חצאית?!?!" שאלתי
"יאפ...חצאית ג'ינס, עם נעלי שפיץ שחורות שלי...חגורה בהתאם לחולצה...." היא התחילה לזרוק חולצות מהארון
"בואנה...את צריכה להיות סנדרה לינגלר..." אמרתי לה
"אני יותר טובה ממנה..." היא אמרה בבטחון
"חחח..מצאת חולצה?" שאלתי
"יאפ..." היא זרקה לעברי חולצה שחורה כחולה כזו...כן, גם עם מחסוף.
"גאדדד" הסתכלתי על זה
"יאאלהה...למדוד" היא זרקה לעברי גם את חצאית, תנעליים וחגורה
התלבשתי בשירותים ויצאתי לעברה...
"סוף הדרך..." היא אמרה
"נראה טוב?" שאלתי
"בואי תראי..." היא אמרה
"מממ...היא יושבת עלי יפה..." הסתכלתי על החצאית
"מבליטה לך תרגליים...ממש יפה...מור ימות" היא אמרה
"מה עם השיער והפנים?" שאלתי
"אני כבר אחשוב על משהו לקראת הערב...בנתיים לכי תאכלי, תנוחי, תתקלחי ותבורי אלי עם שיער לח..." היא אמרה
"טובבב...." הלכתי לשירותים שוב והפשטתי
"אלון יהיה פה..." היא אמרה מראש
"חחחח למה?" שאלתי
"כי הוא ישן אצלי.." היא אמרה
"למה?!" לא הבנתי
"החלטנו לעשות מסיבת פיג'מות היום, אני את והוא..אבל את יוצאת...אזזזז" היא אמרה
"אוףףף..למה לא אמרת לי?! הייתי מבטלת!" אמרתי לה
"ממשששש!!! אם את היית מבטלת הייתי הולכת בעצמי..." היא אמרה
"מצטערת..." אמרתי
"חחח בקטנהההה" היא עשתה תנועה עם היד
"בכל זאת..לא נעים לי כזה..." אמרתי
"יאאלה בייי!! לכי להתארגן בשמונה וחצי תיהיי אצלי...." היא פקדה
"כן המפקדת!!" הצדעתי לה ורצתי מהר הביתה.
ישר כשהגעתי הבייתה התחלתי להתארגן...היו לי שעתיים על השעון להכין את עצמי לקראת היציאה...
רציתי לצאת מהבית לפני שאבא שלי מגיע, עדיף לקבל על הראש אחרי מאשר לפני, ואז אנשים יראו את זה כי אני אהיה שפוכה.
נכנסתי בצ'יק למקלחת והתחלתי במלאכה...
הסתכלתי על עצמי במראה, עומדת ערומה, ולראשונה בחיי הרגשתי טוב עם מי שאני. אולי דולב, מור והודיה העלו לי טיפה את הביטחון העצמי...
אבל מעיין ואלון לקחו חלק בזה, והכל למה? כי התחלתי להשקיע בחיצוניות? זה מה שדרוש בשביל להרגיש טוב עם עצמך?
ככה עם המחשבות מצאתי את עצמי מחוץ למקלחת מייבשת טיפה את השיער.
השארתי לרותם פתק במחבוא שלנו, שלא תדאג ורצתי למעיין.


"הייי" אלון פתח לי את הדלת
"מה קורה?" הוא שאל
"טובבב..." חייכתי
"טוב פעם את בוגדת בי?" הוא חייך
"כן...." חייכתי חזרה
"חוצפנית!!" הוא אמר
"איפה מעיין?" שאלתי
"מחממת את הבייביליס" הוא אמר
"למה?" לא הבנתי
"היא החליטה שהיא עושה לך תלתלים" אמר אלון
"מה לי ולתלתלים?" לא הבנתי
"קצת לגוון ילדה...טיפונת..." הוא אמר
"אני אהיה בלונדינית עם תלתלים...מגניב" אמרתי
"את תיהיי בלונדינית כוסית" התחלנו לעלות לחדר
"כוסית כוסית...רק על זה אתה חושב" אמרתי
"לא נכון...אני חושב על כוס- בלי ה "ית"" הוא חייך חיוך דפוק
"גאד!! איזה זכר אתה!!" נכנסתי לחדר של מעיין
"מה אתם מתווכחים כבר?" היא שאלה
"ידיד שלך מפגר..." אמרתי
"זה גם הידיד שלך..." היא ענתה
"ספרי לי על זה.." אמרתי באדישות והתיישבתי על הכיסא
"אז מה? תלתלים?" היא חייכה
"יאאלה..." אמרתי והנגלה הראשונה של התלתלים יצאה לדרך


"גאדדדדדדדדדדדדדדד עוד הרבה?" התבכיינתי
"לא...אני כבר מסיימת" אמרה מעיין אחרי שעה וחצי
"תתאפקי עוד קצת...." אלון עזר לה להחזיק שיערות
"אין לי כוח להתאפק יותר....אין לי כוח" אמרתי מיואשת
"הינה...אני מסיימת..." היא לקחה את השיערות האחרונות וגלגלה אותן
"נו כבררר" הרגשתי תתחת שלי מקבל צורה מרובעת[
"זהוווו" אמר אלון
"תודה לאל!!!" קמתי והרגשתי את השיער שלי קופצני
"מתאים לה..." אמר אלון למעיין
"מתאים למכוערת הזו הכל...יש לה תווי פנים שהכל יתאים לה..." אמרה מעיין
"וואוווו" הסתכלתי על עצמי במראה והתלתלים קיפצו להם בקצב אחיד של "דינג דונג".
"יפה?" שאלה מעיין
"ולא רגיל..." עניתי
"לכי תתלבשי אני אאפר אותך...הבאת תמיקאפ?" היא שאלה
"כן...בתיק" לקחתי את הבגדים מהארון
"זה מה שאת לובשת?" שאל אלון
"כן..." עניתי
"אני מחכה בקוצר רוח לראות" הוא חייך
נכנסתי למקלחת ובזהירות החלפתי בגדים, כדי לא להרוס חלילה את השיער...
"נו, איך אני נראית?" אחרי 5 דקות יצאתי משם
"כוסיתתתתתתתתתתתתתתת" אלון צעק והוציא שריקה
"נו אלון?! מה אנחנו בשוק?!" מעיין התעצבנה
"סליחה...לא יכולתי להתאפק..." הוא אמר
"תודה תודה...." עשיתי את עצמי משחקת עם השיער
"קיצר יאאלה פרימדונה, תשבי, צריך לשים לך איפור" היא אמרה והלכה להוציא את כל הצלליות שלה.
"מה את הולכת לעשות לי?" שאלתי
"עכשיו נראה" היא הסתכלה על הבגדים שלי
"מה??" שאלתי
"יש לי..." היא התחילה למרוח את השכבה הראשונה
"אפשר גם למרוח?" שאל אלון
"בפורים..." עניתי לו
"רעה!!" הוא אמר והתיישב ישיבה מזרחית על המיטה
"תגיד...אין לך עם מי לצאת?" שאלתי
"אני מחכה שאת תצאי איתי.." הוא אמר
"מה אתה אומר..." אמרתי לו
"כן...אני הידיד הכי טוב שלך, מותר לך" הוא אמר
"ידידים שיוצאים אחד על אחד...לא בדיוק ידידים" אמרתי לו
"איזה בולשיט מאי..." זה הרגיז אותו
"אבל זה ככה...סתכל על חצי מהשכבה שלנו...ידידים טובים אלעק" אמרתי לו
"היא צודקת..." מעיין אמרה
"וזה שאני בא אלייך, ואנחנו יושבים אחד על אחד, זה נורמלי?" הוא שאל
"כן...כי זאת לא יציאה...אנחנו יושבים בבית, מדברים, כמו חברים טובים" אמרתי לו
"אפשר לדבר באותו המקום גם מחוץ לבית....שאנשים יראו אותנו" הוא אמר
"עצם העובדה שאנשים יראו אותנו ביחד ככה...יושבים אחד על אחד...כבר סותרת את מה שאתה אומר.." אמרתי לו
"אני לא מסכים איתך..." הוא אמר
"אתה לא חייב...זה דעתי האישית, לך יש את הדעה שלך...הן לא חייבות להיות זהות" אמרתי
"קיצר הבנתי אותך..." הוא נשמע נעלב
"אלון נו!!! מה אתה נעלב לי?" הסתובבתי אליו והסתכלתי אליו, הוא נשאר מהופנט
"מה יש לך?" שאלתי
"אני לא יכול ככה..." הוא אמר
"איך ככה?" שאלתי
"כשאת מסתכלת עלי עם המבט הזה" הוא אמר
"אני מצטערת..." חזרתי חזרה למעיין שחזרה לעשות את מה שעשתה
"את שקטה..." אמרתי לה
"אין לי מה להגיד.." היא ענתה
"למה לא?" שאלתי
"לא יודעת..." היו לה פנים רציניות
"מה יש לכם אתם שניכם מוזרים היום?!?!?!" שאלתי
"סתם יום חרא...." אלון קם ויצא מהחדר
"מה יש לו?!" שאלתי את מעיין
"את לא רואה הא?" היא שאלה
"לא! אני לא רואה!! הוא מתנהג כמו אידיוט בזמן האחרון!" רק המחשבה הרגיזה אותי
"חחח טיפושנות..." היא אמרה

"למה? מה עשיתי?" שאלתי
"את עיוורת" היא אמרה
"עיוורת בקשר למה?" שאלתי
"את לא רואה שהוא רוצה אותך?" היא הסתכלה עלי וחייכה חיוך רגוע ושלב...חיוך שגרם לבטן שלי לתהפך מהמחשבה, מה יש לך מאי? למה העובדה שאלון אולי רוצה אותך גורמת לך למערבולת? מישהו מוכן להסביר לי מה קורה פה?


תהנו!!

גאדדדדדדדדדדד איזה מהמםםםםם
תמשיכייייייייי

אוווףףף....זהה פשוטטט מושלםםם..
אפשרר תרומהה קטנה מהכישרוןן..??

מחכה להמשךךך..

יאאא..מדהים..


אבל ממש קצרר!!

המששךךך

יא המשך דחוווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

מהמםם!!
אני רוצה המשךךך ומהרררררררר...

סתיוו'שששששששששש 😊