•°•הדרך אל האושר•°•

מחר זה היום?? בקשה תגידי כןןן
אני נטרא נורא מתגעגעתתת לפחות תכתבי ת'קטע עם דולבבבבבב
מחכה ואוהבת המון המוןן טלושש

QUOTE (JustTalush @ 10/12/2005) מחר זה היום?? בקשה תגידי כןןן
אני נטרא נורא מתגעגעתתת לפחות תכתבי ת'קטע עם דולבבבבבב
מחכה ואוהבת המון המוןן טלושש
חחחח כן, מחר זה היום.

ההמשך יהיה אחר הצהריים. לקראת שש בערב ככה...

😊

ותודה!! 😊

את כל הזמן מייבשת!!!!!

QUOTE (G-A-L @ 10/12/2005) את כל הזמן מייבשת!!!!!
כי גם לי יש חיים חוץ מלשבת ולכתוב כל היום סיפורים.
אני אמרתי עוד בפרק האחרון שיהיו יבושים. כי אני לפני תקופת בגרויות.

ניקולייייייי תמשיכייייייייייייייייי :[[[[[[

נסטיוש אל תדאגי אנחנו מחכותתתת 😁
אוהבת המוןןן טלוש

QUOTE (ניקול111 @ 10/12/2005) QUOTE (G-A-L @ 10/12/2005) את כל הזמן מייבשת!!!!!
כי גם לי יש חיים חוץ מלשבת ולכתוב כל היום סיפורים.
אני אמרתי עוד בפרק האחרון שיהיו יבושים. כי אני לפני תקופת בגרויות.
גררר תהרגי אותי וזהו..

QUOTE (G-A-L @ 10/12/2005) QUOTE (ניקול111 @ 10/12/2005) QUOTE (G-A-L @ 10/12/2005) את כל הזמן מייבשת!!!!!
כי גם לי יש חיים חוץ מלשבת ולכתוב כל היום סיפורים.
אני אמרתי עוד בפרק האחרון שיהיו יבושים. כי אני לפני תקופת בגרויות.
גררר תהרגי אותי וזהו..
זה לא היה בעצבים.


אני עכשיו כותבת ההמשך.
עוד איזה שעה ככה הוא יפורסם.

טוב=/

יאאאייי המשךךךך

ניקולושש!! 😂
התגעגנוו!!

יאללה המשךך!!

"בואנה...את חייבת להראות תתחת הזה והציצי הזה יותר.." הוא הסתכל עלי
"טוב אלון אל תהיה חצוף נו?! עזבו שניכם תציצי והתחת שלי בשקט! ואלון, חאלס להסתכל עלי כמו בחור!" אמרתי את זה שוב...
"מאיי! אני בחור! ומן הסתם, כשאני רואה מישהי שנראית עכשיו בדיוק כמוך, ההורומנים שלי התחילים להשתולל" הוא אמר
"איכס מגעיל..." אמרתי לו
"מה מגעיל?? זה טבעי..." הוא צחק
"טוב חאלס, לא רוצה לשמוע..." אמרתי ולמעיין היה טלפון
"הלו?" היא ענתה
"כן..." היא עשתה פרצוף מוזר
"את מי?!" הפרצוף שלה היה מופתע הפעם
"שניה..." היא אמרה
"זה בשבילך..." היא הושיטה לי את הנייד וחייכה


"בשבילי?" הופתעתי
"כן, קחי נו??" היא הייתה חסרת סבלנות
"הלו?" עניתי
"מאיוש..." דמעתי קול מוכר
"כן?" שאלתי
"זה דולב..." הוא נשמע כאילו מחייך
"אה? איך הגעת למספר הזה?" שאלתי
"אני מחכה לך כבר חמש דקות ליד הבית. ואז ראיתי ילדה יוצאת מהבית שלך ותספתי אותה" הוא אמר
"לאן יא הלכה?" שאלתי
"אני לא יודע..." הוא אמר
"והיא הביאה לך את המספר?" שאלתי
"כן..." הוא אמר
"אז תקשיב. תאסוף אותי בהמשך הרחוב. בפניה הראשונה קח שמאלה ותיסע עד צומת טי. אני אפגוש אותך שם..." אמרתי
"ואת זה הייתי צריך לנחש?" הוא שאל
"חחח סורי..." אמרתי
"לא נורא, עכשיו אני בא...תיהיי עוד 2 דקות בחוץ..." הוא אמר
"אוקיי...ביוש" אמרתי
"ביי" הוא ניתק
"יאאלה חברה...יצאתי" אמרתי וחייכתי
"אפשר לבוא גם, ואז לקחת אותך לטיול על חות הים ולראות ביחד תזריחה?" שאל אלון עם מבט חרמני וציני
"אתה עושה לי דווקא הא!?" שאלתי
"חחחח..." הוא צחק
"יאאלה, מעיין בואי תלווי אותי.." שמתי את המגף וירדתי למטה
"כסף לקחת?" היא שאלה
"כן...אני אחזור לך כשאני אקבל מזוכרת טוב?" שאלתי
"אין בעיה..." היא אמרה
"גם לך לוני..." הסתכלתי עליו
"אין בעיה" הוא עשה תנועת יד
"ביוש לכם...מעיין תודה.." נתתי לה חיבוק
"בשביל מה יש חברות?" היא צחקה
"חחחחח.." צחקתי גם
"אמ...מאי..." אמר אלון
"הא?" הסתובבתי לעברו
"אם תצטרכי לימודי לשון אני פה בשבילך..." הוא הוציא לשון ועשה תנועה מצחיקה איתו
"שתוק!!" זרקתי עליו נעל בית שעמדה לידי ויצאתי מהבית.
איך שיצאתי ראיתי מכונית חולפת על פניי, קלטתי את דולב.
הוא נעצר בסוף המדרכה ונעמד שם. לא הבנתי למה הוא עומד, אולי הוא מדבר בטלפון עם חברה שלו, לא רציתי להפריע, כשהוא יסיים הוא יסתובב ויקח אותי.
עברו לפחות 3 דקות ואז ראיתי אותו מסתובב, מסכל בצדדים, עוצר לידי ופותח חלון:
"סליחה?" הוא שאל
"כן?" טיפה התכופפתי
"איפה גרה מעי...." הוא עצר מלדבר והביט בי
"מעיין?" חייכתי ונכנסתי לאוטו
"אמאלה..." וא הסתכל עלי עם עיניים מובהלות
"משהו אל בסדר?" נלחצתי והסתכלתי מהר למראה
"אז זהו...שההפך לגמריי. יותר מידי בסדר..." הוא עדיין הסתכל עלי
"תודה רבה..." חגרתי חגורה
"בואנה ילדה...את אחת יפות" הוא אמר לי
"חחחח, בוא לא נגזים..." אמרתי
"טוב, אולי דיי עם הצניעות הזו?" הוא שאל
"אבל אני כזו...מה אני יכולה לעשות?" עשיתי תנועת כתפיים
"זו הסיבה שאנחנו הולכים לדבר היום...יש לי שיחה אוכה איתך בנושא, ולא רק..." הוא שם גז
"טוב..." אמרתי
"את צריכה תמיד להתלבש ככה...זה הולם אותך..." הוא הסתכל על הג'ינס והחוצה
"זה לא שלי..." חייכתי
"אז?" הוא לא הבין
"של מעיין..." אמרתי
"למה את לובשת את הדברים שלך מעיין?" הוא שאל
"עזוב...זה מסובך..." הסתכלתי בחלון
"אין בזה שום דבר מסובך. לכל בנאדם יש את המלתחה שלו..." הוא היה שקוע בנהיגה
"יש אנשים שאין להם מתלחה..." אמרתי טיפה פגועה, ולא האמנתי שנפתחתי בנושא הזה לבנאדם שאני כלל לא מכירה.
"אם הייתי רואה איזה בית מתפרק, או אוהל...הייתי מוכן לקבל את הטענה הזו. אבל הבית שלך אומנם לא הכי חדש בעיר, אבל זה בית, והוא אחלה...יש לו גג וקירות..." הוא אמר
"זה לא הבית שלי..." עניתי לו
"למה של מי הוא?" הוא שאל
"של אבא שלי..." אמרתי
"נו?" הוא לא הבין מה אני רוצה מהחיים שלו
"דולב, בוא לא נכנס לזה..." אמרתי
"שמעי מאי, אני לא טיפש. אני יודע שמשהו לא בסדר איתך. את בחורה יפה, את הולכת מכות, את כחולה, את אומרת לי שהבית של אבא שלך כשאת בעצם הבת שלו וזה אמור להיות גם הבית שלך..." הוא אמר
"יש הורים שמחזיקים בילדים שלהם רק כי אין להם ברירה..." אמרתי לו
"את רוצה להגיד לי שאבא שלך לא שם עלייך?" הוא שאל
"משהו בסגנון..." למה אני מספרת לו את זה בכלל?! זה מסוכן מידי!!!!
"אני לא מבין..." הוא אמר
"אין פה מה להבין דולב! בוא נחליף נושא!!" טון הדיבור שלי התשנה והוא קלט אותו
"אני מצטער...הגענו" הוא אמר
"לאן?" שאלתי
"לבית קפה..." הוא חייך
יצאנו מהאוטו והלכנו לעבר בית הקפה שנראה מדהים מבחוץ. זה נראה לי מסוג בתי הקפה האלה שבחמישים ש"ח אפשר להזמין שם רק שקית סוכר.
"יקר פה?" שאלתי
"מה אכפת לך? אני משלם" הוא אמר
"אני לא מכונה שתשלם עלי..." אמרתי
"למה את חושבת שאני שואל אותך בכלל?" הוא שאל
"כי ככה..." לא היה לי מה להגיד
"ילדה טוב..." הוא שם ידו על גבי ודחף אותי ללכת
"אני רצינית נו!!" אמרתי לו בכניסה
"גם אני...אני הזמנתי אותך, נכון?" הוא שאל
"כן..אבל אתה לא חבר שלי או משהו..אפילו לא ידיד..." אמרתי
"אני מכר שהולך להפוך לידיד. ולכבוד זה אני מזמין אותך, על ח-ש-ב-ו-נ-י לאכול..." הוא חייך
"תוריד לי מהמשכורת.." אמרתי
"חחח טוב..." ידעתי שהוא לא יעשה את זה
"הוא ימות כשהוא יראה אותך..." אמר תולב כשהתיישבנו בשולחן במקום שנראה כמו הוי איי פי של המסעדה.
"מי?" שאלתי
"חבר שלי..." הוא חייך
"איזה חבר?" לא הבנתי
"עוד מעט תראי...אבא שלו זה המנהל פה..." הטא חייך
"אהההה...אז בגלל זה אנחנו יושבים פה בנפרד כזה..." אמרתי
"כןןן...." הוא פתח את התפריט
"וזה חינם פה בשבילך?" שאלתי
"נראה לך? חבר זה חבר, ביזנס זה ביזנס..." הוא אמר
"אההה.." פתחתי תפריט
"אבל קינוחים, גם אצלי, וגם אצלו, זה על חשבון הבית" הוא אמר
"יש קומבינות..." צחקתי
"ברוררר" הוא אמר את זה בסנוביות מצחיקה ואני צקחתי
"מה את מזמינה?" הוא שאל
"לא יודעת..." אמרתי
"בואי ניקח פאסטה לשנינו...המנות פה ענקיות..." הוא אמר
"בכיף..." עניתי
"איזו?" הוא שאל
"איזו שבא לך..." עניתי
"פיטריות מוקרם?" הוא שאל
"מתאים..." אמרתי
"לשתות?" הוא שאל
"תפוזים..." אמרתי
"תפוזים?!" הוא הופתע
"כן, למה?" שאלתי
"גם אני תמיד מוזמין תפוזים..." הוא חייך
"יש לך טעם טוב..." צחקקתי ובדיוק המלצרית הגיעה
עשינו הזמנה ואז דולב שאל:
"תגידי, מור הגיע כבר?"
"כן..." היא לא הבינה מאיפה הוא מכיר אותו
"תגידי לו שדולב פה ושיביא תתחת שלו לפה תוך 3 דקות מעכשיו..." הוא הסתכל בשעון
"חחח טוב..." הלצרית לקחה את התפריטים והלכה
"תגיד..." התחלית להגיד
"כן?" הוא נשען על הספה
"איפה אתה משרת?" שאלתי
"אני ג'ובניק, פה באזור. אני בדרך כלל חוזר כל יום" הוא ענה
"למה?" שאלתי
"כשהייתי קטן הייתה לי בעיה עם השרירים. לא יכולתי ללכת זמן מסויים. והורידו לי פרופיל ל-64 בגלל זה.
פרופיל של ג'ובניק.." הוא חייך
"רצית קרבי?" שאלתי
"ברור...רציתי ללכת לצנחנים. ניסיתי לעלות פרופיל, לא עזר" הוא אמר ואז ראיתי אותו מפנה את מבטו ומחייך
"אחיי..." הוא קם ונתן חיבוק גברי לאיזה מישהו שלא הספקתי לקלוט את הפנים שלו
"מה קורה?" שמעתי אותו שואל, היה לו קול יפה
"מצוייןןןןן...בוא, בוא תכיר" הוא משך אחריו את הבחור
"מי זו?" הוא הסתכל עלי, או יותר נכון בהה בי
"אמממ...זו הילדה הכי חמודה בכל העולם כולו, שהולכת בקרוב מאוד להיות הידידה הכי טובה שלי" הוא חייך והופעתתי מהתשובה שלו, אם היו שואלים אותי לפני דקה לא זו התשובה שהייתי רוצה לשמוע, אבל אחרי שראיתי את מור הכל השתנה.

מור- כנראה שבחור בגילו של דולב.
שיער שחור, עיניים כחולות. נזם באף. שיער קצוץ, מטופח למדיי.
כשראיתו אותו הוא היה עם משקפיע ראיה, אופנתיות, שלמרות הכל, החמיאו לו מאוד.
סגנון לבוש כמו של דולב, וזה מה שאהבתי.
גובה כמו של דולב, מעל 180 בערך. מבנה גוף נורמאלי. לא שחיפי ולא שמן, כמו שכל בחורה תאהב אם תראה. (נצא דקה מהסיפור- אל תשימו לב לנזם. זו חולשה פרטית מחיי היומיום).

"נעים מאוד מור..." הוא שלח את ידו לידי וחייך חיוך מקסים. השיניים שלו לא היו מושלמות כמו של דולב, אבל הן לא היו נוראיות.
"מאי..." חייכתי
"את רוסיה?" הוא שאל
"חח לא..אני רומניה" אמרתי
"וואלה..." הוא חייך
"למה? גם אתה?" שאלתי
"גם אני..." הוא צחק
"בואנה...אני צריך להחביא את הארנק, שני רומנים בשולחן אחד זה טו מאצ'" הוא צחק
"שתוקקק" אמרתי שנינו ביחד והתחלנו לצחוק
"אתה בכלל משהו לא מובן, אז תשב בשקט" התיישבנו בשולחן ומור אמר
"מה אתה?" שאלתי את דולב
"איטלקי" הוא אמר
"חחחח..למה לא, למה לא" אמרתי
האוכל בדיוק הגיע ומור קם מהשולחן:
"לאן?" שאלתי
"חחח, לעבודה" הוא צחק
"אהה הבנתי..." ניסיתי להישמע פחות מבואסת ממה שהייתי
"חחח ביי לך ילדה יפה..עוד נתראה, את זה אני מבטיח לך..." הוא הסתכל עלי והרגשתי אותו שוקע במבט שלו, בדיוק כמו דולב ואלון.
"חחח אוקי..." אמרתי
"ביוש חבר'ה..." הוא הלך
"נדלק עלייך..." אמר דולב ושם לעצמו פאסטה
"איזה נדלק...עלי?" צחקתי
"טוב...עכשיו תקשיבי לי, ותקשיבי לי טוב..." הוא שם את המזלג והסכין שלו בצד, ובכך נפתח ערב השיחה הראשון שלי ושל דולב.
ערב שבו דיברנו על כלכך הרבה דברים, הוא נפתח בפניי בצורה מדהימה, סיפר לי על השאיפות שלו, על חברה שלו שמתוך הצורה בה דיבר עליה כלכך אהב, על החברים שלו, ההורים, האחים והבית.
סיםרתי לו גם כמה דברים...לא נפתחתי בפניו בצורה שהוא נפתח בפניי, אבל דבר אחד הבנתי, שאם יום אחד אני ארצה לספר למישהו את הסוד שלי...זה יהיה אך ורק לו!!!


זהוווווווווווווווווווו...התעייפתיייייייייייייייייייייייייי
תגיבוווווווווווווווווווווווו

קצר... איזה פרק מושלםםםםםםםםםםם!!!

תכתבי עוד המשך היום פליזזז!!!!

אלוהיםםםםםםם 😮
איזה מהמםםםם זהההההההההה
אניייי פשוטטטט מתההה על הסיפור שלךךךךךךך
תנסיייי להמשיך היום
פליזייייייייייייייייייייייי 🙄

ממש יפההההה
המשךךךךךךךךך