פרקק מדהים..
שמישהי תרשום עוד אחד!!!
😊
מושלם אתן כןותבות יפייפה תמשיכוו
לוטם: זה היה רעיון של רחלי, היא ידעה על הסיפור שלי, ובגלל שאני ניצלתי בזכות טוב לב של זוג נשוי שלא יכלו להביא ילדים שמצאו אותי כאשר הייתי בין החיים למוות היא הציע שנאמץ גם אנחנו ילד/ה שהחיים לא האירו לו פנים וננסה להציל אותו, אבל אני רואה שנכשלנו, בבקשה תני לנו הזדמנות שנייה ותחזרי אלינו.
אני: אבל אולי אתה עושה את מבטוח רחמים כדי שאני לא יהיה לבד..?!
לוטם - מה פתאום ! , בר אני אוהב אותך כאליו את הבת שלי ואני לא רוצה לאכזב אותך
עשינו מאמצים כדי להוציא אותך מזה אני לא רוצה להכניס אותך לזה...
אני - אני מוכנה לחזור....
לוטם - מצוין! ,
תתארגני אני הולך לקחת את שירז לחוג ציור ואני חוזר
אני - אוקי לוטם
לוטם - את יכולה לקרוא לי אבא....
אני - טוב אבא חייכתי אליך ונשקתי לו בלחי
לוטם הלך ואני הלכתי לכיוון החדר ואז נזכרתי ששכחתי להודיע לנימי שאני עוזבת הלכתי למקום בדרך ככל הוא היה שם המטבח [[: #!
אבל הוא לא היה שם ואז מצאתי את הפתק הבא על המקרר
------------------------
ברבי שלי.....
לוטם רצה איתך קצת זמן ביחידות ,
אני מעדייף שתחזרי לבית שלך אני לא נמצא בבית ואני לא יכול לשמור עליך
ואם החלטת לעזוב אז הפאלפון שלך אצלי במגירה , ש מ ו ר [[: !
ואלירן התקשר כמה פעמים אפילו ....
אני מציע לך להתקשר ולהיפגש איתו...
יאלה מותק אני אפ הפאלפון נדבר...
אוהבת תמיד נימי שלך 😘
----------------------
כ"כ שמחתי שהוא רצה רק את הטוב בשבילי הוא כמו אח אבל לא כמו אח באמת....
אחרי כמה חודשים
----------------
אני ואלירן חזרנו ואנחנו מאוד מאושרים ביחד
אני ונימי שמרנו על קשר ממש צמוד אפילו הוא ואלירן התחברו
עומרי מצא את אהבת חייו - מורן , אני ממש אוהבת אותה חמודה...
אני אוהבת את המשפחה הזאת אוהבת את החיים דבר שבחיים לא יכולתי להגיד שיקרה......
הכל היה טוב עד שהם הגיעו ההורים הביולגים שלי , למה זה צריך לקרות..?!
בנות יצא קצר אבל תמשיכוו [[:
אוווווהבת....
אקקקקשןןן!
איי לייק איייייייייייייט נמנמנמ תמממשיייכו
בננות אני ניראה לי ממשיכה ככה אחרי הבגרות יש לי זמן
תקציר:
עומרי מצא את אהבת חייו - מורן , אני ממש אוהבת אותה חמודה...
אני אוהבת את המשפחה הזאת אוהבת את החיים דבר שבחיים לא יכולתי להגיד שיקרה......
הכל היה טוב עד שהם הגיעו ההורים הביולגים שלי , למה זה צריך לקרות..?!
המשך...
אני: תמיר מה קרה??
תמיר: בר אני מצתער כ"כ
אני: תמיר תגיד לי כבר
תמיר: בר אמא שלך מתה בתאונת דרכים
אני: מה??
אף פעם לא היה לי איתה קשר קרוב מידי אבל עדיין היא אמא שלי
תמיר: חכי זה לא הסוף...
אני: מה??
תמיר: אבא שלך רוצה שתחזרי הביתה את זה כל מה שנישאר לו הוא צריך אותך בר
אני: מה אבל...
תמיר: את לא חייבת אבל הוא באמת צריך אותך ואם יש בך עוד סוג של דאגה אליו תחזרי הביתה
אני: אבל איך...
תמיר: אני יודע אני יודע ואני מכיר את המצפון שלך ואני יודע שאת לא תתני לו למות מצער
אני: והוא באמת ביקש שאני יחזור?
תמיר: באמת בר הוא אוהב אותך למרות הכול
עומרי ירד לסלון
עומרי: היי תמיר הי בר
מה אתם כאלה שקטים??
תמיר: טוב בר תיכחי את הזמן ותחשבי על זה...
אני: טוב בסדר תודה תמיר
היה בי צורך עז ליבכות אבל פשוט הכאב נישאר בפנים וסרב לצאת נישארת על הספה דוממת שקטה
עומרי התישב מולי בבוקסר עם 2 כוסות קפה
עומרי: בר??
מורן ירדה במורד המדרגות...
לבושה בטישרט של עומרי ובוקסר של עומרי
מורן: היי בר
התיישבה על עומרי ושתתה מהקפה שהכין לה
עומרי: בר הכל הסדר??
אני: כן כן שום דבר...
עומרי: את בטוחה?? את אולי רוצה שאני יקרא לאלירן??
אלירן... בכלל שחכתי ממנו הוא נהפך לכ"כ חסר משמעות בעני אבל הסיטואציה להיות חברה שלו הייתה לי נוחה והוא הבן אדם האחרון שהייתי רוצה בחברתי ברגע זה
למרות שברגע זה לא רציתי בחברתי אף אחד שלא יגעו בי הירגשתי מין עצבנות שכזו הרגשתי מגעיל בכל בגוף
עומרי בא לגעת לי בכתף והתחלתי לצעוק אליו
אני: אל תיגע בי תעזוב אותי
קמתי והלכתי לחדר ידעתי מה אני צריכה לעשות הדמאות התחילו לצאת אחת אחרי השניה
לקחתי דף ועט
מישפחה יקרה שהיא לא גמרי שלי אני מודה לכם על הכול על זה שעשיתם בשבילי
את כל זה אין לי את הכוחות הנפשיים להגיד לכם פנים אל פנים
אני חייבת לעזוב לגור עם אבי בבקשה אל תנסו ליצור איתי קשר אל תהפחו את העניין לקשה יותר
נאור עומרי שירז לוטם ורחלי
הייתם לי המישפחה הכי אוהבת ותומכת שלא חלמתי עליה
אני מבקשת שתבינו אותי
אוהבת האותכם בכל ליבי בר
בלילה ב2 וחצי יצאתי מחזרי אחרי שארזתי תיק עם כמה דברים שהיו לי
הצצתי לחדרה של שירז אחרכך לחדרו של נאור היתחלתי ליבכות
לא האמנתי שאני עוזבת את נאורי שלי הלכתי ונתתי לו נשיקה קטנה בלחי
לאחר מכן הצצתי לחדרו של עומרי ישן לו עם מורן כפית חייכתי חיוך קטן
עברתי לחדרם של לוטם ורחלי הסתכלתי עלהם ולחשתי להיתראות מתישהו
לקחתי את התיק יצאתי דרך החלון כדי לא להפעיל את העזקה השארתי את הפתק על המיטה
ועשיתי מה שידעתי שנכון לעשות....
יאלה בננות לא היה הרבה זמן המשך תמשיכו