פרק ראשון :
ברגע שריי ואני יצאנו מן המעלית בקומה עשרים שמענו מוסיקה חזקה שהגיע עד למסדרון שבו עמדנו.
הרגשתי את הקצב דרך הסוליות של הנעליים שלי.
הרגשתי גם את הלב שליפועם חזק,כמעט כמו המוזיקה.
"אני לא מאמינה שאנחנו באמת כאן!"לחשתי ואחזתי בזרועה של ריי כי לקבל תמיכה"אנחנו באמת הולכות למסיבה של ברנדון".
"ואם הכל יילך כמו שאני חושבת"אמרה נטלי בידענות,"הייתי אומרת שזו תחילה של ידודות מופלאה.אמבר וברנדון,זוג משמים"
לא הפסקתי לחייך לא יכולתי הכל היה יותר מדי מושלם כדי שזה יהה אמיתי . שנה קודם לכן
התחלתי ללמוד במכללת דובר,תיכון פרטי מיוחסמנהטן ללימודים מתקדמים,והייתי כלומניקית נמוכה ביישנית.הייתי בת 14 ונראיתי בת 11.בעצם הדבר היחיד שעמק לזכותי אז הייתה העובדה שהייתי מתעלמת מחוננת,אבל אך אחד לא ידע על זה בכל מקרה.
הבטתי בקנאה בכל הבנות האלה עם הגוף המושלם שהלכו להן במסדרונות,לבושות בבגדים הכי אופנתייםואז,לקראת סוף השנה,דברים התחילו לזוז אצלי.
גדלתי.התלאתי בכל המקומות הנכונים,זה אומנם גמר לי את החלומות על קריירה התעמלות ,אבל לפחות אנשים בבצפר התחילו לשים לב לקיומי.
נקודת המפנה הייתי שהצלתי את הרגל של ריי שנתקע בסורג ברזל,ועזרתילה הלגיע הביתה.
אחרי זה התחלנו ללכת הביתה באופן קבוע.ריי הייתה מלכת בצפר והכירה את כולם,תוך זמן קצר אני הייתי אחת מהחבורה שלה.ובחבורה שלה נכלל גם ברנדון.
במשך כל כיתה ט' נעצתי בו מבטי הערצה מרחוק,מתפעלת מאורך הריסים שלו,מהגומוחת החמודות שצצו בלחיים שלו בכל פעם שחייך
ומהאופן שבו שיגר אל עבר הבנות את המבטים הממסים שלו .מעולם לא חלמתי שהמבט הזה יופנה אלי,אבל בתחילת י' שיבצו אותנו להיות בני -זוג לניסויים במעבדת הביולוגיה.איזה מקריות ! ישבנו זה לצד זה על ספסל המעבדה.
והברכיים שלנו נגעו זו בזו בזמן שבחנו תולעים(יאק).המורה היה איש גדול שמרכיב משקפיים הוא דיבר באופן שגרם לי ולברנדון לצחקק.
ברנדון התחיל ללחוש כל מיני דברים מצחיקים לאוזן שלי,ותחושת השפתים שלו והנשימה שלו גרמה לי סחרחורת..!
לא האמנית שזה קורה שהוא הציע שנעשה יחד שיעורי בית בביולוגייה.
אז הלכנו לבית הקפה פיורלי,ברחוב 75,שזה מקום השריצה האהוב על לתמידי בצפר,ועבדנו יחד על ה-ש.ב.
בהתחלה זה היה רק בביולוגיה,אבל יום אחד ישנו במשך שעות עם ספלים ענקים של קפהה הפוך ורק דיברנו וצחקנו.אפעם לא הרגשתי חופשיה כל כך עם בחור,מעולם לא התלחתי לצחוק ולהתנהג ממש בקלילות.אבל עם ברנדון זה היה שונה.הוא היה נורא מצחיק,וממש טוב בחיקוי מורים,שמתי לב אך אנשים אחרים מסתכלים עלינו והרגשתי גאווה שאני איתו,יכולתי לשבת כה לעולמים
"היה לי ממש כיף היום אמבר"אמר ברנדון שליווה אוטתיה ביתה."אחנו צריכים לעשות את זה שוב"
ואז זה קרה.כשעמדנו ליד הבית שלי הוא נתן לי נשיקת פרידה עדינה.אפילו שזה היה חיכוך שפתתים קל,אפילוש היו סביבנו אנשים בכל זאת גררם לי צמרמורת נעימה שהגיעה עד לאצבעות ברגלים.
שבוע אחרי זה....
תגיבוו ואני ימשיך אוהבתככככככםםםםםםםם מלאאאאאאאאאאאאאאאא
-=-=-=-=-מיכלילילילי-=-=-=-=- 😊
איאי מדהים! יש לך את זה! רוצה המשך
וואאיי.. יפפהה... אמיתי\לא?
עלייך\לא עלייךך?
פרטיםם חבובהה!!! חחח...
יאללהה המשךך!!
חחחחחח 😊 מואההה
אממ לא אמיתי לא עליי ...
פשוט הדימיון 😛
אוהבתותכם מלא ..!!
תגיבוו מווווווואאאאאאאהההה
אמאא התחלה מהממת..
נשמע סיפור יפהה..
המשך דחוףףףףףףף
כנסי לסיפור שלי ~~המחלה ששברה אותי~~
אוהבתותך מידןן 😊
כונננננננננננננפה שלי [:
איזה יפה זזה
תממשיכי כישרונית אאחת
😘
מגעיליםם @@~~~~!!! 😢
אני משקיעה ואתם לא מגיבים ביכללללל 😢
טוב אל תגיבו לא צריך אנלא ממשיכה לא בעיה שלי
אהבתיייייייייייייייייי
תמשיכי בובי !!!!!
מקסים !!!!! 😁
זה עלייך ????
חחחח סיימתי לקרוא ת'ספר הזה שבוע שעבר..
אממ דיי מעניין... ואני חושבת שכולם ישמחו לקרוא אותו כאן באתר..
אז תמשיכי...=]
וכל הכבוד על המאמץ...
מואההה
לילוש=]
התחלה יאאפהה
תמשיכיי=))
מוואהה
תמשיכייי כולה פרק ראשון כמה תגובות את רוצה!?
יאאא איזה יאפהה אני רוצה המשךךךךך
זה מזה מענייןןן
טלוש
