אני פחדנית, דפוקה ומפגרת,
אולי תחשוב שאני משוגעת אבל אותך אני אוהבת,
כל כך רוצה אלייך לגשת,
להגיד לך שוב את כל מה שאני מרגישה
ובדרך להדביק לך איזה נשיקה..
כל כך הייתי רוצה להרגיש את שפתייך
את מגע ידייך,
כל כך הייתי רוצה,
שתהיה שלי, אהובי,
אך ליבך אינו פועם למעני,
מחשבותייך לא שייכות לי
ואהבתך אינה שייכת לאהבתי..
לעולם לא ארגיש את שפתייך על שלי
ואתה? אתה לעולם לא תרגיש את אהבתי,
אני כל כך אוהבתת!!
רוצה להילחם לא לוותר,
רוצה לקום, במקום לשבת בלי לעשות דבר,
כל כך רוצה
אבל פוחדת ,
אולי מהאמת הכואבת,
או אולי מהשתיקה המבלבלת,
כלכך פוחדת,
אך כל כך רוצה,
אולי אני יפותוד את הבעיה
עם אני ידביך לך איזה נשיקה,
אולי אז תרגיש את העוצמה
של אהבתי הגדולה,
רוצה לנשק אותך לראשונה,
זאת תהיה נשיקה מלאת רגשות ,
תקווה בילבול ובעיקר אהבה,
אני בטוחה שבשבילי זאת תהיה נשיקת החלומות
אבל שוב אני אומרת
אני כל כך פוחדת,
אולי אני צריכה איזה סימן או רמז,
להרגיש שגם אתה רוצה,
אולי אז עם איכשהו אני ירגיש ככה,
אז יהיה לי את האומץ להתמודד,
עם אותה אהבה, עם אותה נשיקה,
שבעצם מעולם לא הייתה,
בלילות היא מופיעה לי בחלומות
כנראה שזה מה שהיא
נשיקת החלומות
שלעולם לא תהיה..
אני רק צריכה איזה סימן,
מילה,
שאולי יראו שגם אתה מעוניין,
אבל קיבלתי את הסימן הברור יותר,
שאתה לא אוהב,
קיבלתי את הסימן שאומר לי לוותר..




