אני וחבר שלי כבר איזה 3 חודשים מתנדנים בין להיות ביחד ולבין להיפרד..
אני צריכה עזה בלכתוב לו שהיגע הרגע שניפרד למרות הכל ואני אוהבת אותו הכי בעולם...
אבל הוא יכוןל לשנות את פני המצב אם הוא טיפה יתחיל להשקיע בי יותר ממה שכרג כי זה מה שאני בעצם מחפשת...
מאמי הנה משהו שכתבתי מקווה שתאהבי:
אחרי תקופה ארוכה,
בה ידעתי אהבה כמו שלא אהבתי בחיים
הגיע היום שבו אנו נפרדים!
אני כותבת לך עכשיו כדי שתדע מה ליבי מרגיש
ועד כמה כואב ועצוב לי בפנים!
דמעות מעיניי זולגות ללא הפסקה,
כי זה קשה לי להיפרד אחרי כזאת תקופה!
עברתי איתך כל כך הרבה דברים,
חלקם היו טובים וחלקם גם קצת לא נעימים!
אך למרות הקשיים עד לפה הגענו,
וזה בזו תמיד תמכנו!
זה היה שלב בחיי בו עברתי איתך חוויות,
יצאנו ביחד למסיבות,
נפגשנו והכרנו אנשים שונים,
צחקנו וסיפרנו בדיחות אחד לשני,
רבנו וכעסנו לפעמים,
לא הבנו ופגענו בימים!
אם היית משתנה וקצת יחס חם יותר היית נותן,
היינו יכולים להישאר ביחד ולהמשיך זה בזו להתאהב!
קשה לי לחשוב שפה זה נגמר,
האהבה הולכת ולא תחזור לעולם!
אך למרות הפרידה עדיין אני אוהבת,
למרות הכאב ללא הפסקה אני חושבת!
אפילו שפגעת ומאוד הכאבת
לחזור הייתי רוצה אך אתה חושש שתפגע בי שוב ללא כוונה!
יהיה לי קשה להוציא אותך מליבי,
זה יקח הרבה זמן ואולי גם כמה שנים!
מאחלת לך שתצליח בכל מה שתעשה,
כי באמת שרק טוב מגיע לך מהלב!
אוהבת אותך ותודה על תקופה מדהימה,
בה ידעתי שלווה ואין סוף תקווה!
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
