וואייי בגלל כל התגובות אני כנראה יעשה יותר מ2 פרקים..
ת=ו=ד=ה !! הכל בזכותכןן!!
"דייייי !! דייי תירגעיי! את לא יכולה להחזיר שום דבררר!!! " שמעתי קול עדין מנסה לדבר אליי.. ולתפוס אותי...
"לאאאא רוצהה" צעקתי
" דיייייייי ...." וחיבק אותי חיבוק שאי אפשר להשתחרר ממנו...
"דיי מאמי דיי תירגעי... " ולא הרפה..
" לאא.... היא מתה ... למההה.... " וחיבקתי אותו... הייתי צריכה תמיכה... לא יכלתי כבר... זה יותר מידיי בשבילי...
" ככה ה' רוצה מאמי.. היא תשמור עליך מלמעלה.. " הוא אמר לי..
"אבל אני רוצה אותה כאןןןןןןןן!!" התחלתי שוב פעם להשתולל.. ולצעוק.. ולבכות בקולי קולות..
כאב לי הלב.. הנשמה.. הגוף..
" אלוקיםםםםם למהה עשית לי את זההה למהההה!! השארת אותי לבדד בעולםםם.... אתה שונא אותייי כולםם שנאים אותיי.... "
"לא כולם שונאים אותך! " והסתובבתי כדי לראות מי אמר את זה..
ראיתי נער... יותר גדול ממני בערך בשנה.. (אני בת 15)
נראה טוב.. ויש לו קול מהמם.. כולל גוף...
" למה מה אתה שאתה אומר לי את זה?! אתה לא מכיר אותי בכלל תעוף מפהה"
" הכרתי.. הרגע.. שחיבקתי אותך.. את נראה לי ילדה מקסימה.. שכולם אוהבים.. ולא ילדה ששונאים אותה"
" אז אתה טועהה!!" תעוף מפההה"
"בסדר אני אלך... אבל את צריכה להבין שככה הם החיים.. ואת לא יכולה לשנות כלום.. ככה ה' רוצה.. ושאף אחד לא שונא אותך!!"
" בסדר... עכשיו תילך.. אני רוצה להיות לבד.. "
" טוב.. אני אלך... אבל בבקשה.. אל תשכחי את זה.. "
לא עניתי לו... התיישבתי על הרצפה באיזו פינה... ושוב פעם המחשבות עלו..
היא מתה... אין לי אף אחד בעולם.. אני לבד.. המשפחה של אבא שלי שונאת אותי.. בקושי יש לי חברות.. אני פשוט לבד.. לבדד..
ושוב הדמעות התחילו לזרום להן... בלי סוף... הרגשתי איך כבר התנפחו לי העניים.. איך הנשמה שלי כאבה.. היא רצתה ללכת עם דודה שלי..
עד שהרופא שטיפל בדודה שלי ראה אותי..
" מורן.. חיפשתי אותך בכל מקום.. לאן נעלמת..?! "
" תעזוב אותי... תתן לי להיות לבד.. " אמרתי בגמגום.. מרוב בכי..
" בואי מורן.. " החזיק לי את היד.. ולקח אותי איתו ..
" למה... למה זה קרה דווקא לה?!" שאלתי את הרופא.. כאילו שהוא יענה לי..
" כי ככה ה' רצה.. " הוא ענה
" אולי דיי כבררר .. עדיף שלא תענו ליי... כל דבר ככה ה' רצההה" צעקתי..
"כי ככה זה!!" הוא אמר
"טוב.." אמרתי בלי לשאול שוב..
הוא לקח אותי למשרד שלו..
" שבי בבקשה.. " הוא אמר..
ישבתי..
והוא נתן לי כדור הרגעה וכדור נגד דיכאון..
"תראי מורן.. מכיוון שדודה שלך נפטרה.. והמשפחה של אבא שלך לא .. " והתקשה להגיד את המילה האחרונה..
" כן אני יודעת.. היא לא רוצה אותי!! אף אחד לא רוצה אותיי!" אמרתי בבכי..
" אני מצטער.. באמת.. אבל כנראה שישלחו אותך לפנימיה של יתומים.. עד שיאמצו אותך.. "
" מהההה... לא... לא פנימיה... לא זה לא יכול להיות... למהההה"
"כי ככה הם הנהלים... אין לך עוד אף אחד בעולם.. "
התחלתי לבכות..
הוצאתי את כל הכאב והעצבים שיש בי..
תמיד הדברים הרעים קורים לי..
למה בכלל נולדתיי!!!!
פתאום שמעתי את הדלת נפתחת...
"אבא רציתי..... " זה מה שהוא אמר.. והשתתק... כאילו הוא בהה במשהו..
' הקול הזה... הקול הזה מוכר לי.. '
הסתובבתי לראות מי זה..
" אתה..?!"
***************************************
אהבתם?! הארות?! הערות?!
תגיבו מתוקותת!!
מואההה
אורינ'וש




