קטע ראשון שלי...:)

טוב קטע ראשון שלי... יצא קצת ארוך.. אבל בלי כוונה.. חיחי...



היא:

שולפת את אותו יומן אל מתחת הכר.. בו היא כותבת כל יום כאשר ליבה רוצה לזעוק לעולם..
בו היא כותבת כל יום ביומו.. על אותם רגעי אושר,עצב,אהבה וכאב..
'יומני היקר' כך כותבת אותה נערה אשר מסתירה את מחשבותיה.. רגשותיה.. 'אני משתגעת.. איני יודעת מה לעשות... ליבי רוצה לעולם שוב לזעוק..
אני מתאמצת להשתיק אותו... ובזכותך שוב כל פעם מחדש מצליחה.. אך נימאס לי..
הלוואי והיה בי את הכוח לספר לו.. לכולם...' כתבה היא את אותן שורות מוכרות באותו צער חוזר..


הוא:

מוציא את אותה מחברת אל מתחת למזרון.. ושוב בודק אם הדלת נעולה.. הרי הוא.. מתבייש...
שבן יכתוב ביומן על רגשותיו.. על חששותיו.. על כל מה שעל ליבו... הרי זה אינו הגיוני.. בעיניו..
מנסה להזכר אם באמת נעל את הדלת או שיאלץ לקום מן המיטה ולבדוק... אך הלב שלו האיץ בו..
'היום.. בדיוק היום' כך פתח את דבריו.. הרי זה כה מאפיין אותו.. חד וישיר...
'ניהלנו שיחה כה ארוכה.. כה מגוונת.. היא הייתה מעניינת.. נהנתי לבהות בשפתיה שנעות ממילה למילה..
זה גרם ללב שלי להאיץ את הדופק משניה לשניה..' חזר לכתוב באותו מרץ לאחר כל שיחה מרגשת ומסעירת רגשות מידי יום...


היא:

'שוב דיברנו.. אוי אלי הוא כל כך יפה.. יופיו גורם למילותיי לידום.. אך אני איני נותנת להן לעצור..
אחרת הוא יקום וילך... ילך אליה אל אותה אחת שהוא נימצא איתה כאשר אינו מעוניין לנהל איתי שוב את אותה שיחה..' כתבה ושפתיה החלו לרעוד מהכאב שהציף את גרונה החנוק מהדמעות שנילוו..
'נימאס לי.. איך אני אוכל לומר לו שאני אליו חשה רגשות גדולים? איך אוכל לומר לו שאיתו רוצה לחוות את גיל הנעורים? הוא רק מקשה עליי שהוא הולך איתה.. הוא גורם לי לפקפק ברגשותיו שאולי קימות בו אלי..
הרי זה ניראה כל כך שקוף' ניסתה למצוא שוב את ההגיון שבדבר...


הוא:

'איי השפתים שלה גורמות לי לרצות אותה קרוב אלי יותר ויותר.. אבל אייני יכול להיות איתה...
או אייני רוצה... מדוע?! לי בעצמי אין תשובה... אולי מפני שאני לא יודע להתמודד עם זוגיות שכזו..
או שאני פשוט מפחד... או בעצם לא רוצה שום קשר זוגי..' כתב תשובות לעצמו.. אך אינו שלם איתם למרות השיכנוע הרב שבהן..
'אם רק היית יכולה לדבר.. לענות לי... ליעץ.. אני כל כך רוצה שהיא תהיה פה ליידי ותייעץ לי.. אבל זה טיפשי לספר לה בעיה שבעצם קשורה אליה..
לחברים אני לא יכול לספר.. ואתה כבר יודע למה.. הם לא יודעים לשמור סוד...
איי נכון שהיא מתוקה?.. היא כל כך מצחיקה.. אמיתית..' ריחף לו בעודו חושב על פניה מולו...


היא:

'אבל אם זה כל כך שקוף שיש לו משהו אלי.. למה הוא לא מדבר? הוא לא בישן.. ממש לא..
אוווף.. אתה יודע, לפעמים בא לי פשוט להתרחק ממנו.. כדי לעשות את האכזבה פחות גדולה ומכאיבה..
כי יום יבוא ומישהו מאיתנו יצטרך לדבר על סודות הלב.. לא כך?' מנסה להבטיח את הצהרת האהבה אך בעצם חוששת ממנה.. וממשיכה 'הלוואי והיה כאן איתי.. לבד.. מדברים,צחוקים... אולי היה יוצא מזה משהו..
אולי היה לו את האומץ לדבר על זה... אולי.. אולי.. אופ אני פשוט לא יודעת... ממש לא יודעת..'
שוב היא נשארת מבולבלת.. רגשות הלב מתערבבות עם מחשבות הראש ואינה יכולה להבין דבר..


הוא:

'למה שאני ליידה איני יכול לומר לה הכל וזהו? אבל שוב.. איני בטוח שאני רוצה בזה.. אבל שאני ליידה..
אחח.. אני נזכרת ביופייה.. אז איך אני אמור להגיד לה את כל אשר על ליבי בלי להתחייב לשום דבר?!
אני אשבור אותה.. אותה ואת ליבה הקטן.. אני בטוח שהיא אוהבת אותי.. כל כך בטוח...'
התמלא ראשו ב99 אחוזים בהן היא אוהבת אותו.. ואחוז אחד אשר תלוי באויר.. אך יודע שלא ישפיע על שום דבר..
'הרי..הרי גם אני אוהב אותה... אני אוהב אותה? או שפשוט היא היחידה שמתיחסת אליי כמו שתמיד חלמתי שמשהי תתיחס אליי...
לא לא לא.. אני אוהב אותה... אז מה יש לי... אני כבר לא יודע כלום... ממש לא יודע..'..
גם הוא נישאר ללא תשובות לכל השאלות שצצו במוחו.. תשובות לרגשות העזים אשר קימים בליבו..


היא:

'אין אני מוותרת.. התיאשתי יומני... איני יכולה לשאת יותר את אותן השאלות.. הרגשות.. המחשבות..
הבליבולים מיום ליום זה רק מכביד עליי יותר ויותר.. אולי אוותר עליו.. והכל יהיה הרבה יותר קל וטוב..
הרי 99 אחוזים של אכזבה כבר קיימים.. הרי אני מכירה אותו... הוא לא בנוי למחויבות.. למרות שהוא הבן זוג האידאלי לכל בת.. או אולי רק לי?!' הדמעות כבר התנפצו בזו אחר זו על הדף הכתוב במילות הלב.. ומתוכן מנסה להמשיך עם הכאב...
'אין החלטתי.. אני מוותרת עליו.. על האהבה הזאת... על הרגשות האלה... ומעכשיו גם על השיחות האלה..
על צחוק שלו.. על החיוך שלו... על להביט עליו שוב לפני שהיום מסתיים.. להתעלם מקולו שגורם לי לאבד את שפיותי לשניה או שתיים...
אז הינה יומן שלי.. כניראה שהגעתי להחלטה הנחרצת מכל... אני נשבעת.. לא רוצה יותר שליבי יסבול..
אגמור איתו כל קשר אפשרי.. למרות שיהיה לי קשה וזה יתלווה בהמון דמעות..
אך אזלו בי התיקוות...' הדמעות רק השתחררו בגלים.. גל יותר גדול מהזה שהיה קודם..
'לילה טוב יומן שלי... הינה זו הפעם האחרונה שבו אזכיר אותו.. את רגשותי.. את מחשבותי...
את אהבתי אשר גדולה מכל דבר אחר הקיים בליבי... אנא סלח לי יומני אשר היית חייב לסבול את אותן דמעות אשר ניספגו בדפיך... את העצב אשר נחט בך בכוח רב אשר התלווה בעצב...
מצטערת על השאלות שהצפתי בך למרות שידעתי שאנך יכול לענות לי...
מצטערת על שהתאהבתי בו.. פשוט מצטערת..' היא סגרה את היומן בכעס רב.. כי ידעה שהיא בעצם בורחת מאותה אהבה..
מאותם רגשות אשר לא יחלפו לעולם גם היא תתאמץ עד מאוד.. עיינה האדומות נעצמו בכוח..
והינה נחתה לשינה עמוקה ועצובה.. אשר מתלווה באותו חלום.. עליה.. ועליו..


הוא:

'יודע מה יומן.. אין אני חייב לעשות את זה.. הרי חיים רק פעם אחת לא?! חייבים להתסכן מידיי פעם..
אני כל כך רוצה אותה... לחבק אותה.. לנשק את שפתיה אשר גורמות לי לחלום עליה בלילות..
אני מוכרח להתוודות.. אני אצעק לה ולעולם על כמה שאני אוהב אותה.. על כמה שאני מוכן להקריב למענה...
את עולמי אתן לה.. את ליבי... את ראשי.. את נשמתי.. את הכל.. רק כדי להיות איתה מאושר..'
אמר ועל פניו עלה חיוך.. עצר לרגע את געש האושר אשר יצא מליבו.. וחלם על מחר.. על עוד 9 שעות..
בהן הוא מדמיין אותה נימצאת בין זרועותיו..
'איי אני בטוח שהיא תסכים להיות לצידי מאותו רגע ועד סוף ימי.. חח הגזמתי קצת לא? אני מאושר..
אם היתי יכול לתאר עד כמהההה... אני שמח שסוף כל סוף פתאום פרץ בי האומץ לדבר איתה על זה..
ואני בטוח שהכל יהיה יותר טוב עכשיו...' אמר בטוח בעצמו.. מתכנן כבר בראשו כל צעד וצעד עד הרגע המאושר בחיו..
'כולם יהיו בהלם ממני..הרי אני לא טיפוס של זוגיות.. אבל אני בטוח שדווקא בגלל זה הקשר שלנו יחזיק מעמד.. אבל ממש חזק...
אייי אני כבר רוצה לטעום את טעם שפתיה הנחשקות.. את הריח שכל כך רציתי מתמיד להריח מקרוב..
להרגיש את עורה הרך אשר יקרן מאושר ושמחה שתשמע את מילותי.. את מילות האהבה..' אמר ועינייו הבריקו מאותו ניצוץ אהבה.. אושר.. והמון שמחה.. ונאנח מעט..
'טוב יומן שלי... אני מבטיח לך שלא אאכז אותך ואותה.. תמיד אדאג לה.. אוהב אותה.. ולא אפגע בה לעולם..
תודה לך.. על שנתת לי לפרוק את זעמי.. את כאבי.. ואת שמחתי בו זמנית.. על שנתת לי להכאיב לך
בכך שהיתי זורק אותך על הריצפה מרוב כעס שהכל חומק מבין ידיי... אהבתה..
אבל לא.. זהו.. איני אכתוב בך עוד כאב וצער על זה שאני לא חיי את חיי יחד איתה.. עם אותה אהבה..
אז שוב תודה לך יומן.. שתמיד היית לי כמין אוזן קשבת.. כמין פסיכולוג אשר לא שואל את אותה שאלה טפשית.. "איך אתה מרגיש עם זה" פשוט הקשבת.. בלי להציק.. בלי להתעלם.. פשוט להיות פה בשעת צרה..
אז לילה טוב לך.. לילה טוב.. ותודה' החיוך עדיין נישאר על פניו.. כאילו קפא וכך ישאר עוד המון זמן..
ראשו צנח על הכר במלא אושר.. עיניו המבריקות נעצמו אט אט.. ונירדם לו.. אל תוך הלילה המלווה בחלום..
עליו.. ועליה.............






טוב זה הקטע הראשון שכתבתי עד היום...
אז תפרגנו קצת... ותגיבווווווווווווווווווווו......
אוהבתתת המוןןןןןןן
מואהההה=]

לילושש😊