אהה.. ד"א.. אני גל...=] והייתי אצל אור..😊
ויייייי המשך מהמםם!!! חחח לא איכזבת אותנו כלל וכלל 😉
יאללה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
טוב אחי? חחחח
אהה..גגלל.. חשדתי בכךך..חח..;]
רחמייתת..- טוב אחות שלי...חח..
מירבבב?? קלטתי אותך!! חחחחח 😛
פרק עצובבב..... אבל יאפהה... :|
קיצר כתוב המשךךך....
גם אני התגעגעתי מתוק שילייייי.....
תמשיךךך....דורשת המשךךךךךךךךךךך......
לאפ יו הכי הכי בעולםם מאמי
=-לולי-=
חוחוי..
מירב,תסבירי לי שגם אני אקלוטט..חח... מה היה לקלוט? מצטער על הדיסלקטיות מראשש..=\\\ חח...
לולווללייייי..=]]]]]]
אני אוהב אותך יותתררר
חיחי.. שמחה שהבנת..=] ושאימתת את חשדותיך.. (יססס עובר עלי משהו..=])..
המשששךך (????)
חוחויי..עוד כמה זמן אני אכתוובב...
מבטיחח...
אוהבב..=]]
אני אוהבת יותר יפיוף שיליי 😛 ....
שים המשךךך....
=-לולי צ'לך-=
כותב עכששיוו..
יש לי יחחססית מוזהה..נראה איך יתגלגלו העניינים...
חחחח
יופיייייייייייייייייייי 😁 😁 .....מחכה.....
לאפ יו
=-לולי-=
חחוחויי...הולך לי טוב בינתתייםם.. ויחסית ארוךך יוצצאאא..=]]
חוחוייי..
לוליי משוגע לך על התחתת!! חחח..;]
אווקקיי..הנהה ההממששךךך... 😁
מוקדש ללווולליי.. 😉
________________________
מאיה:" מה אמא מה קרהה?"
"כלום" ענתה אמא של מאיה תוך כדי שהיא מחזיקה את ראשה...
אני:"את בסדרר? בואי שבי.." נתתי לה את ידיי והנחתי אותה
על כורסה שהוצבה בקרבת מקום.."רוצה קצת מים?" שאלה מאיה...
"כן,בבקשה!" ענתה אתי,אמא של מאיה....
מאיה הלכה למטבח למזוג לה קצת מים..
"אני שנייה עוזב אותך.." אמרתי לאתי והלכתי אל מאיה,לכיוון המטבח...
אני:"מאיה,אני דואג... זה יכול להיות המחלהה...
נראה לי ראיתי טיפת דם מבצבצת מזווית פיה.."
מאיה:"מהה??" אמרהה והחלה בוכה בשקט,שאמה לא תשמע..
קירבתי אותה אליי... וליטפתי את שערה.. היא בכתה ובכתה.. לאחר כמה דקות נזכרתי שאמא שלה,אתי,מחכה למים שלה.. עזבתי את מאיה ומזגתי לה מהר מים מהמקרר והלכתי מהר להביא לה את הכוס..."קחי" אמרתי כשהגשתי לה את הכוס.."תודה" ענתה וחייכה חיוך מאולץ.."את בסדר? רוצה אופטלגין,משהו?" "לא,לא! זה בסדר.." ענתה ומיד ניסתה לקום על רגליה בחזרה,אבל נפלה על הכורסה באותה המהירות שבה קמה..
הזדרזתי מהר ותמכתי בה כשהתיישבה.. "זהו,מזמינים אמבולנס..הולכים לבית חולים!" קבעתי בחד משמעות! "מאיה,תתקשרי לאמבולנס,תזמיני..." הסתכלה עליי בכאב גדול ורצה מהר אל הטלפון והחלה מחייגת..
"שלום,הייתי רוצה להזמין אמבולנס לרחובות לרחוב "יהודה הלוי" מספר 36... כמה זמן? אפשר בבקשה להזדרז,אני מפחדת..טוב..אוקיי.. תודה!" אמרה מאיה וניתקה את הטלפון..
תוך כמה דקות שמענו את צווחות האמבולנס, יצאתי לבחוץ והוריתי לנהג האמבולנס שזה הבית.. "כן,שלום! מה הבעיה?" אמר האיש שיצא מהאמבולנס.. "אממ..זו אמא של חברה שלי,היא חולת סרטן,פתאום היא קיבלה כאבים והחזיקה את הראש..." הפרמדיק אמר:"אוקי... לעבודה!" אמר וקרא לעוד שני אנשים שיצאו לאחר קריאתו מהאמבולנס.. הם נכנסו ושמתי לב שעל אפודו של הפרמדיק שדיברתי איתו כרגע כתוב "רופא"..טיפה נרגעתי..נכנסתי אחריהם אחרי שמחיתי את הדמעות שאיימו לפרוץ.."להישאר חזק,בשביל מאיה!" חשבתי לעצמי,ונכנסתי.. "תרימי את החולצה טיפה בבקשה... כן,ותנשמי..נשימות עמוקות,תנשפי.." אמר הרופא.. התקרבתי אל מאיה,היא הייתה קרועה מעצבות,הדמעות פשוט זלגו על פנייה...
"טוב.. העבודה שלנו כאן הסתיימה,אנחנו לוקחים אותך לבית חולים להסתכלות.." אמר הרופא לאחר כמה זמן... "אוקיי..אפשר רק לקחת כמה בגדים ?" שאלה אתי.."כן,כן! ברור..." ענה הרופא... כשאתי קמה ממקומה היא הייתה מסוחררת,אבל הצליחה לעמוד.. היא התקדמה לכיוון החדר שלה.. אני בינתיים הלכתי לדבר עם הרופא,לשאול כל מיני דברים,וכמובן ששאלתי גם אם הוא יודע משהו על אמא שלי..בינתיים,מאיה הלכה לחדר של אמא שלה,וסגרה אחריה את הדלת..לא ידעתי מה מתרחש שם.... לאחר כעשר דקות לערך,נפתחה הדלת... יצאו משם מאיה ואמא שלה אדומות ונפוחות מדמעות...הסתכלתי עליהן ורציתי לבכות... "אבל לא,להישאר חזק" חשבתי שוב לעצמי...הן התקדמו לעברנו,ואמא של מאיה שוב הרגישה בכאבים.. היא התעלפהה...
"ד"ר נחמה קוכמן,לחדר ניתוח.." האזנו לקריינית אומרת במערכת קריזה,כאשר חיכינו לרופא שיסיים לבדוק את אתי..
"ליאאוורר?!?!!!!?!"
אתר האהבה הישראלי