מממש יפההה המשך המשך המשךךךךמה קרה בבדיקות רנטגןן?!?
המשך!!!!!!
תעשי המשכים ארוכים יותר [=
מושלםםםםם
תמשיכי דחוףף
😁
שבת שלום
וווווואי
יש לי הרגשה כזאת בלב..
סיפור ממש מרגש=) המשך!
תקציר:
"ביי, גברתי הנאווה" הוא אמר עם חיוך קל.
"להתראות אדוני הנאה" השבתי לו גם עם חיוך קטן.
הלכתי עם הרופא לבדיקת הרנטגן.........
המשך:
חזרתי לחדר, לאחר 20 דקות בערך.
גיל לא היה שם.
חשבתי אולי לנסות להיתקשר לאבא להודיע לו.
אך לאחר במחשבה שנייה, אם אני אגיד לו על זה הוא לא ישאיר אותי יותר לבד בבית אף פעם.
לכן החלטתי לא לומר לו על זה דבר.
גיל ניכנס לחדר.
"בשבילך" הוא אמר והגיש לי תה בכוס פלסטיק.
"תודה" אמרתי.
שתיתי את התה.
לאחר כמה שעות של דיבורים וצחוקים הגיע הלילה.
"כבר מאוחר" גיל אמר.
כשהוא אמר את זה חשבתי שהוא מתכוון שמאוחר והוא צריך ללכת למרות שאמר שישאר איתי.
"כן" אמרתי תוך כדי פיהוק.
"אני הולך להביא לי שמיכה, חכי דקה" הוא אמר ויצא מהחדר.
הוא חזר עם שמיכת צמר אפורה.
"ביקשתי מהאחות" הוא אמר עוד לפני ששאלתי אותו מאיפה הוא הביא אותה.
הוא הניח את השמיכה על הכיסא שעליו ישב.
"לילה טוב" הוא אמר לאחר שכיסה אותי.
"גם לך" השבתי לו.
ראיתי אותו מתכסה בשמיכה תוך כדי שהוא יושב על הכיסא.
----------------------------------------------------------------------------------------------
בבוקר כשקמתי גיל עוד ישן.
הוא נראה כ"כ חמוד כשהוא ישן.
מחובק בתוך עצמו.
לא רציתי להער אותו.
הרגשתי טוב לעומת אתמול.
לאחר שעה בערך הרופא ניכנס.
"איך את מרגישה?" הוא שאל.
"עדיין כואב לי קצת הראש אבל חוץ מזה אני מרגישה טוב" אמרתי בחיוך.
"יופי, באתי להודיע לך שאת יכולה ללכת הביתה, הבדיקות שלך בסדר גמור" הוא אמר.
קמתי מהמיטה לקחתי איתי את התיק שלי מהבריכה והלכתי לשירותים.
החלפתי את הכותונת שנתנו לי בבית החולים כשהייתי בבידקת הרנטגן לבגדים שהבאתי איתי בתיק לבריכה.
כשחזרתי לחדר גיל לא היה בו.
לקחתי את התיק שלו ובאתי לצאת מהחדר לחפש אותו.
רק יצאתי מהחדר ומייד ראיתי אותו רץ לכיווני.
"חן, חיפשתי אתך בכל מקום" הוא אמר מתנשף "לא ידעתי לאן הלכת".
"הייתי בשירותים החלפתי בגדים, הרופא אמר שאני יכולה ללכת הביתה" עידכנתי אותו.
"יאללה בואי" הוא אמר עם חיוך גדול על פניו.
הזמנו מונית ונסענו אליי הביתה.
ולחשוב שבכסף הזה הייתי אמורה לקנות נקניקייה וצ'יפס בבריכה חחח.
כשהגענו אליי הביתה.........
אבא שלךך היה שםם? פרצו לביתת??
חח..מוותתחח..אהבתי... תמשיכיייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!
אבא שלךך היה שםם? פרצו לביתת??
חח..מוותתחח..אהבתי... תמשיכיייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!
😊
מהמןםם מאמי!!!!!
תמשיכייי...
שבת שלום
יאיאיאאייייי המשךך דחוףףף!!!!
תממשיכייי
מהמממממממממממם
=]
תקציר:
הזמנו מונית ונסענו אליי הביתה.
ולחשוב שבכסף הזה הייתי אמורה לקנות נקניקייה וצ'יפס בבריכה חחח.
כשהגענו אליי הביתה.........
המשך:
ניכנסנו אליי לחדר והתיישבנו על המיטה.
כבר הרגשתי הרבה יותר טוב.
"מה בא לך לעשות בערב?" שאלתי את גיל.
"רק עכשיו יצאת מבית חולים וכבר רוצה לצאת שוב, יש לי פה עסק עם ילדה מאוד חזקה" הוא אמר במן נימה מצחיקה כזאת עם חיוך.
זה העלה לי חיוך על הפנים.
תמיד ברגעים הכי מוזרים שיש גיל מצליח לעשות מכל דבר צחוק.
כי בת'כלס שניינו ידענו שילדה חזקה אני לא.
במיוחד לר בפעם שדורון ניפרדת ממני ובאתי אל גיל להיתבכיין לו.
כל מועקה קטנה שיש לי אני רצה אליו.
אפילו לפני חברה הכי טובה שלי, רונה.
"רוצה לישון אצלי, ונזמין פיצה וסרט?" הצעתי.
"בטח" הוא אמר "אני יודע, אני יודע הלכתי להביא לנו סרט".
גיל תמיד היה זה שמביא ת'סרט ואני ת'פיצה היו לנו רבה ערבים כאלה שישנו אחד אצל השנייה או ההפך.
הוא יצא מהבית ואני היתקשרתי לפיצה "תוך עשרים דקות" האישה בטלפון אמרה לי שהפיצה תגיע.
לאחר זמן מה גיל חזר עם הסרט, "סודות נעולים".
גיל ידע בדיוק כמה אני שונאת סרטי אימה אך בכל מקרה בכל פעם מחדש הביא איתו סרט אימה חדש.
ברור שבסוף היינו רואים יחד את הסרט שהביא.
הפעם החלטתי לברר למה הוא מביא כל פעם סרט אימה.
"גיל תגיד למה כל פעם שאנחנו רואים סרט אתה מביא איתך איזה סרט אימה?" שאלתי בקלילות.
ראיתי שהוא חושב כמה שניות מה לענות לי עד שלבסוף אמר "אני אוהב לראות אותך פוחדת וצועקת, לבסוף את באה אליי כאילו אני בא להציל אותך מהסרט".
אהבתי את התשובה שלו.
צילצול הדלת נישמע.
הפיצה הגיע הבאתי לשליח את הכסף.
כל אחד מאיתנו לקח משולש פיצה והתחלנו לראות את הסרט.........
יאאאאאאאאפהה
איזה שם יפה יש לה חח
שימי המשכייי
מוואההה
יאאאאאאאאפהה
איזה שם יפה יש לה חח
שימי המשכייי
מוואההה
😂
מהממם אממי!!!
המשך!
שבוע טוב
תקציר:
צילצול הדלת נישמע.
הפיצה הגיע הבאתי לשליח את הכסף.
כל אחד מאיתנו לקח משולש פיצה והתחלנו לראות את הסרט.........
המשך:
במשך הסרט, כמובן, שפחדתי כמו תמיד ולכן יצא כמה פעמים שהסטתי את מבטי ושמתי ידיים על עיניים מה שלא כ"כ עזר לי כי בכל מראה הצצתי.
הדבר שעזר לי היה החיבוקים של גיל הוא תמיד איכש'ו ידע מתי אני מפחדת או עומדת לפחד ממשהו.
כמו שאומרים הוא קורא אותי כמו ספר פתוח.
בסוף הסרט נישארו כמה משולשי פיצה שהכנסתי למקפיא.
"וואי איזה סרט!" גיל אמר בהיתלהבות.
"כן, למרות שהיה מפחיד היה טוב" השבתי.
"מה מפחיד אני פה לשמור עלייך" הוא אמר.
"גיבור שלי" אמרתי.
"יללה בואי נארגן ת'מקום!" הוא קבע.
הלכנו אליי לחדר.
הוצאתי שמיכת פוך גדולה וחמימה, ו2 כריות רכות כאלה.
גיל כבר פתח את המיטה שלי והפך אותה לזוגית.
המיטה הייתה מוכנה.
כשבאתי לשים את הכריות בשביל גיל במקום.
פתאום הרגשתי.................
(סורי יצא כ"כ קצר אני מבטיחה לפצות על זה)