ללפניי שנפרדתיי ממנו כתבתי את זה:
כול כך מבולבלת עליו כול הזמן חושבת,
איך איני מבינה מה אני בכלל מרגישה?
מפחדת לעזוב אותו מפחדת להתחרט..
אני יודעת שאלייך לא מרגישה משהו קטן,
זה משהו גדול עם עוצמה כול כך רבה,
איך איני יודעת מה קרה פתאום נכנס בי גלגל..
גלגל עגול שנתן לי לחשוב פשוט על הכול..
הוא התסובב והסתובב ואת החיים משני כיונים לי הוא הראה,
אבל עדיין לא מפסיקה לחשוב ולא מפסיקה את עצמי לשאול..
האם מה שאני מרגישה זו באמת אהבה?
אם זו אהבה אז למה אני כול כך סובלת?
אז למה אני לא מרגישה נאהבת?
למה כול דבר בחיים חייב להיות אכזרי?
וכול סוף הוא סוף כואב וכול כך קשה?
לא יודעת מה מעצמי אני רוצה בגלל זה לא רוצה לקחת החלטה מהירה
מפחדת להתאכזב מפחדת שיכאב שוב הלב..
בחיים כול כך סבלתי שלכאב מהסוג הזה כבר אין לי כוח אין לי כוח לשבת
לשבת ולבכות על מישהו שאותי אוהב על מישהו שכבר לא מתייחס...
על אותו יום שבו אותו עזבתי..קשה לי לחשוב על זה בהווה..
מה אעשה? האם אני אוהבת? או כול כך מפחדת?
ה' מאמינה בך שתאיר לי את דרכי ותפנה לי את הדרך הנכונה ביותר..
כי הגורל כתוב למעלה ואני מקווה שהטוב כבר בשורה הבאה,
אהבה היא דבר כול כך נפלא אז למה אני לא מרגישה את ההרגשה?
אחריי שנפרדתי ממנוו כתבתי את זה:
הרגע הזה הגיע.. הרגע שבו כול אחד הולך לדרכו
מכול אהבה הענקית הזו נשאר רק זיכרונות
זיכרונות של אושר של אהבה של עצב של אכזבה של כאב..
הרגע הזה כבר פה מהיום התמודדות היא רק שלי..
צריך לדעת להתמודד לבד עם כאלה מצבים איני יודעת
איך ממשכים איני יודעת לאן מגיעים אבל יודעת שעל הקרקע
אני לא נופלת אני קמה וממשיכה כמו גדולה כי אני יודעת
שהאושר יגיע בקרוב,עכשיו אני מבולבלת ועדיין פגועה,
אני יודעת שלפעמיים יש מכשולים ולפעמיים ירידות
אבל בסופו של דבר העליות מגיעות אומנם עכשיו כלום לא בסדר
אתה לא איתי אתה רחוק ממני מקווה שהמרחק יעזור
אוהבת אותך אבל כבר לא בטוחה.
תגיבו 😊
ווואי זה מהממםם!!
ממש ריגשש אותייי
מאמי קודם כל את כותבת מהמם
ומלא ברגש!!!
רואים שזה בא מהלב בובה
יצא לך מצד אחד עצוב כי זאת
פרידה ובכל זאת זה לא דבר שמח
(אני מדברת על שני הקטעים)
ומצד שני שמח כי את מראה
שאת חזקה והתגברת!
אהבתי מאוד מאמי
תמשיכי לכתוב המון
ובאמת תהיי חזקה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*