המשךך...
תהני בתל אביבב...
התחלה מהממתת!!!
שבוע טוב 😊
אוףףף אני מתגעגעת אלייך ואל הסיפורים המושלמים שלךך
תחזרייי חיים שליייי =[[
ת' מושלמות שלי!,
עוד חצי שעה אני מעלה המשך אחרון בסיפור השני שלי ואז מעלה לכן המשך בסיפור הזה,
לפני שעה בדיוק חזרתי הביתה מ-ת"א
המשך...
הוא ראה אותי והתנתק מאותה אחת שאיתה היה,
הוא התקרב עלי ונתן לי נשיקה בלחי
נועם - "שאלום לך,
מה קורה ילדונת? "
אני- "הכל מעולה,
מה איתך מאמי?"
נועם- "חיים ונושמים,
כבר טוב לא?"
חייך
אני- "צודק"
החזרתי לו חיוך
נועם- "את יודעת שאת עומדת להאחר נכון?"
תמיד כשלא היה לו מה להגיד הוא היה מדבר איתי על הלימודים שלי,
ובבצפר גם עם הצלצול לשיעור היה עוד 10 דקות הוא היה אומר לי שאני עומדת להאחר,
הרגל מוזר ולא ברור
אני- "יהיה טוב"
נועם לא הבין
נועם- "מה?"
אני- "אני מבינה ת'צמי"
נועם- "מוזרה,
טוב אני עפתי"
נתן לי עוד נשיקה בלחי והתחיל לרוץ כאילו השטן רודף אחריו,
בכניסה לכיתה שלי ראיתי כמה בנות שאני מכירה,
אנחנו לא בדיוק חברות אבל כן מכירות אחת ת'שניה,
מתחילת השנה
-*-*-*-*-*-*-*-*-
בסוף יום הלימודים...
הייתי כבר בדרך הביתה,
קיבלתי צלצול ל-פ"ל שלי,
מידיד טוב שלי,
דיברתי איתו כמה דקות ואז ניתקנו,
קבענו להפגש בערב,
כשהייתי כבר לייד הבית שלי,
ראיתי את אחותי הקטנה שהייתה עם דמעות בעיניים,
איך שהיא ראתה אותי היא רצה עלי וחיבקה אותי בכל הכוח
אני- "מה קרה?!?!"
אוסנת - "למה?!"
אני- "מה למה?"
אוסנת- "הוא..."
היא התחילה לספר לי על איזה אחד שרק הגיע לכיתה שלה,
חדש,
שהציק לה,
הבטחתי לה שמחר אני אבוא לבצפר שלה איתה וארגיע אותו
-*-*-*-*-*-*-
בערב...
תום כבר חיכה לי לייד הבית שלי,
למי ששכחה אני והוא קבענו להפגש,
התקרבתי עליו ונתתי לו נשיקה בלחי,
התחלנו ללכת,
סתם בסיבובים כזה
תום- "שמעת?"
אני- "מה?"
תום- "נו נועם"
אני- "מה עם נועם?"
תום- "הוא עוזב"
אני- "לאן?,
מתי?"
תום- "בעוד שבוע,
ההורים שלו יגיעו מחר לבצפר ויקחו לו אישור מיוחד,
הוא נוסע לחודש"
אני- "כך פתאום?!,
דיברתי איתו היום,
הוא לא אמר לי על זה כלום,
לאן הוא נוסע?"
תום- "לקנדה,
הוא לא אמר לאף אחד חוץ מאשר למחנכת שלו,
שמעתי אותו מדבר עם המחנכת שלו"
אני- "צריך לארגן לו מסיבה,
חודש זאת לא תקופה קצרה,
מה דעתך על מסיבת הפתעה?,
נדבר עם ההורים שלו,
שיעזרו לנו"
תום- "וואלה רעיון טוב"
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
ביום שישי...
ליום למחורת נועם נוסע לקנדה,
אירגנו לו מסיבת הפתעה,
כל אחד נתן מעצמו 15 ש"ח ואספנו את הכסף בייחד,
קנינו את כל מה שצריך למסיבת ההפתעה,
גם דיברנו עם ההורים שלו והם עזרו לנו,
כולנו הסתתרנו וברגע שנועם נכנס עם ההורים שלו המסיבה עצמה התחילה,
באמצע המסיבה נועם אמר לי שהוא צריך לדבר איתי
אני- "כן?"
נועם- "בואי לחדר שלי"
אני- "זה דחוף?"
נועם- "מה קרה?,
את מפחדת ממני?"
אני- "ממש לא,
אין קשר,
פשוט..."
הוא קטע אותי
נועם- "בואי כבר"
נכנס לחדר שלו ואני נכנסתי אחריו,
הוא התיישב על המיטה שלו וסימן לי להתיישב ליידו
**************************
תגיבו ב' ויהיה המשך
וואי מההמם[=
תממממשיכי
:]
הודיונתת זה מושלםםם
אמאאא איזה סיפור יפהה מוכשרתת אחתת
תמשיכיייי דחוףףףףף
ת' רבה רבה רבה על התגובות 😁,
הנה לכן ההמשך...
התיישבתי ליידו
אני- "יאללה"
נועם- "את יודעת שמחר אני נוסע,
אז רציתי לדבר איתך לפני זה"
הוא היה כל כך רציני באותם רגעים,
דבר שבכלל לא מתאים לו,
תמיד היה אחד שצוחק על כל נושא אפשרי,
לא לוקח שום דבר ברצינות
אני- "אנחנו מדברים כל הזמן,
למרות שהרוב זה סתם 'מה נשמע' וכו'...
לא משהו רציני,
אבל לדבר אנחנו מדברים"
נועם- "לא לזה אני מתכוון,
לדבר ברצינות"
הוא עדיין היה באותה הבעה רצינית ואותי זה קצת הבהיל,
לא רציתי לחשוב על דברים שיכולים לגרום לרצינות הזאת,
לא חשבתי בכלל על מה שהוא חשב
אני- "אתה אף פעם לא רציני,
תמיד צוחק על כל נושא אפשרי,
אולי זאת הסיבה שבגללה אף פעם לא דיברנו ברצינות"
נועם- "זה נושא שאי אפשר לצחוק עליו"
אני- "אולי תגיד לי למה הכוונה?,
אתה יודע שאני לא קוראת מחשבות,
איך אתה רוצה שאני אדע על מה אתה חושב?"
נועם- "שניה"
הוא קם וסגר ת'דלת בחדר שלו,
חזר לשבת ליידי
אני- "אתה מלחיץ אותי,
דבר כבר"
הוא הסתכל עלי כמה דקות,
שותק
נועם- "אני.."
בדיוק אחת הידידות שלו פתחה ת'דלת של החדר שלו וכך קטעה את מה שהוא רצה להגיד,
היא רצתה שהוא יעזור לה במשהו
נועם- "אני כבר חוזר"
אני- "אני אחזור בנתיים לכולם,
כשתתפנה תקרא לי ונמשיך לדבר על מה שרצית"
נועם- "אוקי"
קמתי ויצאתי מהחדר שלו,
ניסתי להעביר ת'זמן כמה שיותר,
הראש שלי היה באותה שיחה,
שיחה שנקטעה על ידי ידידה שלו,
על מה הוא רצה לדבר איתי?,
למה הוא היה כל כך רציני?,
מחשבות איומות עברו בראשי,
אחרי שיצאתי מהחדר שלו הוא לא קרא לי יותר בשביל להמשיך ת'שיחה,
לא הוריד ממני ת'עיניים וכל פעם שניגשתי עליו בשביל שנמשיך בשיחה ההיא הוא המציא לי תירוצים,
תום הבחין בזה שהראש שלי היה במקום אחר,
שהייתי מוטרדת ממשהו,
בסוף המסיבה הוא ליווה אותי לבית שלי
תום- "איפה הראש שלך היה?"
אני- "סתם חשבתי על כמה שהחיים מוזרים,
ועוד יותר אנשים"
תום- "עכשיו נעבור לעיברית"
אני- "אה?"
תום- "למה בדיוק הכוונה?,
חיים מוזרים ועוד יותר אנשים?,
פירושים"
אף פעם לא הסתרתי כלום מתום,
למה שזה יהיה יוצא מן הכלל?
אני- "נועם מוזר"
תום- "מוזר באיזה מובן?"
אני- "רציני כזה"
תום צחק
תום- "וואלה זה באמת מוזר"
אני- "אתה לא מבין"
תום- "אז תפרטי בשביל שאני אבין"
אני- "הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר איתי,
אחרי כמה דקות מצאתי ת'צמי יושבת ליידו על המיטה שלו.."
תום קטע אותי
תום- "אני מתאר לעצמי מה עשיתם שם"
הוא עם הראש הכחול שלו,
שום דבר לא יעזור לו
אני- "לא לזה הכוונה"
תום- "אז?"
אני- "הוא היה רציני לאורך כל הזמן הזה,
שהיינו בחדר שלו,
ובאיזשהו שלב זה הבהיל אותי,
הרצינות הזאת,
הרי הוא בנאדם שצוחק על כל נושא אפשרי,
אף פעם לא רציני"
תום התחיל פחות ופחות להבין אותי
תום- "מה הוא אמר לך?,
למה הוא היה כזה רציני?,
תלכי ישר ולעניין"
אני- "כשהוא התחיל להגיד לי למה הוא היה כזה רציני,
ידידה שלו נכנסה לחדר שלו וקטעה אותו באמצע,
הוא אמר שהוא כבר חוזר,
אמרתי לו שאני חוזרת לכולם ושיקרא לי ברגע שיתפנה בשביל שנמשיך בשיחה,
מאותו רגע הוא לא הוריד ממני ת'עיניים,
כל הזמן כשניגשתי עליו בשביל שנמשיך ת'שיחה הוא המציא לי תירוצים,
אבל היה משהו..."
תום קטע אותי
תום- "משהו מה?!"
אני- "שניה"
תום- "טוב"
אני- "הוא אמר לי שזה נושא שאי אפשר לצחוק עליו,
הנושא הזה שעליו הוא רצה לדבר איתי"
תום- "הבנאדם מאוהב"
הוא עוד פעם צחק,
אני לא צחקתי,
זה באמת לא נושא לצחוקים,
אולי לזה הוא באמת התכוון?,
נועם?
*********************
תגיבו ב' ויהיה המשך
אתר האהבה הישראלי