שלך לנצח...
אני יודעת שאני מדברת על משהו שניגמר לפני בערך שנה וחצי
אבל עדיין יוצא לי לחשוב עליך...לעקוב אולי מרחוק איך אתה מסתדר עם החברים שלך,להמשיך להיות שם בשבילך,
בידיוק כמה שאתה עדיין שם בשבילי, ואולי זה רק הרצון העז שלי לחזור לאותו ילד שבאמת אהבתי בחיי,
אומנם הרבה אהבות חלפו להם אי שם בדרך בכמעת שנתיים האחרונות...לך...לי...אך אף אחת מהאהבות שהיו לי לא היית כמו אהבתי אליך.
זה קורה המון,רגעים כאילו שאני יושבת עם עצמי וחושבת,והכי גרוע זה שאני יודעת שאף אחד לא עשה אותי מאושרת כמו שאתה עשית.
כן, אני יכולה להגיד בוודאות לעולם לא יהיה לי ת'אומץ לבוא ולהגיד לך שאני רוצה אותך בחזרה,
ואולי זה רק בגלל שאני מפחדת לקבל עוד דחיה ממך, ואולי זה בגלל הכבוד שלי, ויותר מזה הכבוד שאני רוחשת לך.
אני מרגישה אותך, את האהבה שלך אלי שאולי לא קיימת במציאות היום-יומית שלי, אך נימצאת בקולך,בכל פעם שאנחנו מדברים,אך כל זה אשליות שאיתם אני מנסה להפוך את חיי למשהו יותר מתוק...
הרצון שלי כל פעם להרשים אותך,הניסיונות שלי פשוט גורמים לך להיתרחק ממני. השתנתי...בעקבותך...
אך עדיין אני אותה אחת שאהבת...קצת אחרת...אבל אותה אחת שאהבה אותך,כמו שאף אחת אחרת לא. הלוואי והיית יכול לדעת שאני כתבתי את זה,
הלוואי והיית רוצה מערכת יחסים כפי שהיית לנו פעם. הרי גם אתה אמרת שהישתנת...שהזמן עשה את שלו...שהתבגרת...
כולנו הישתננו איכן שהוא...
ואולי הגיע הזמן לסיבוב השני... שבו אגרום לך להיות בן אדם הכי מאושר בעולם.
רק חבל...חבל שלעולם אתה לא תדע את זה.
שלך תמיד,
יהיה מה שיהיה,
גם מרחוק.
בנות תגיבו..
זה מאוד חשוב לי
אוהתכן
לימוש:]




