די זהו,נמאס לי ממך ומהאגו שלך תחשוב שרק שנינו כאן- לבד בעולם תגיד לי כמה שאתה אוהב אותי בלי כל חשש כי אם אני אגיד לך לא, אף אחד אחר לא ידע, ואם אגיד לך כן העולם יהיה רק של שנינו נעשה שם מה שנרצה בלי לשאול אף אחד...בלי לחשוב פעמיים אבל כל זה רק אשליה אשליה מתוקה.
אני שוכבת במיטה וחושבת כמה החיים יפים כשאתה כאן איתי אפילו שאתה לא שם לב אליי, אני מרגישה אותך.
אבל כששנינו במקומות מנוגדים אני עצובה אין לי שמחה בלב ולא יכולה לחייך ולשמוח.
אני רק רוצה להיות מאושרת
שניהיה שנינו מאושרים
ביחד....
הרי אני יודעת שאתה אוהב אותי אז למה למה אתה לא אומר לי את זה? אתה רוצה להרוס לנו את החיים בכך ששנינו לא ניהיה מאושרים?
ילד אני רוצה אותך איתי...אבל מצד שני רוצה שתלך
רוצה שתלטף את כל גופי....אבל אל תגע בי
אני לא בחרתי את האהבה....האהבה בחרה אותי
האם זה טוב??
זה רע??
החיים יכולים להיות לפעמים אכזריים אבל שמכירים גם את הצדדים הטובים אז....מתרגלים
מתרגלים...לשמחה...לעצבות....לסביבה......ולאהבה- שהיא החיים שבלעדיה אנחנו אבודים, רוצים לשמור ממנה מרחק אבל כשאנחנו לא שמים לב היא תוקפת אותנו מאחורה עם המון שמחה בלב....ואחרך כך....שהכל נגמר......אין לדעת מה יהיה לנו מחר...!!!!