לפנות בוקר, שכבתי במיטה, לקחתי מחברת ועט ופשוט התחלת לכתוב, בלי שמץ של משג לאן זה מוביל.
וזה מה שיצא:
"בוא, תרגיש" לחשתי בעיניים דומעות, ואיתי הושיט את ידו הרועדת לעבר צידו השמאלי של החזה שלי. "קדימה, אל תחשוש" האצתי בו, וכאן כבר בכיתי, ללא שום יכולת לעצור את הדמעות, ללא יכולת לשלוט בהן. ידו של איתי כבר הייתה מונחת שם, על ליבי. אזרתי את כוחותיי האחרונים. כבר לא נשארו בי כוחות, לא פיזיים ולא נפשיים להתמודד עם המצב הזה. לחשתי לו, בשקט בשקט. "אתה מרגיש איתי? אתה מרגיש את זה?" איתי רק הנהן בראשו, גם לו כבר לא נשארו כוחות. "אתה יודע מה זה? זה הלב שלי איתי! הלב הקטן הזה שמחזיק עצמו מלקרוס תחת הכאב, מה מחזיק אותו? מה גורם לו להמשיך לפעום? את זה אתה יכול להרגיש?" איתי הוריד את ידו כמבקש ממני להפסיק. יכולתי לראות בעיניו שקשה לו, שגם הוא עומד להתמוטט כבר מכל המצב הזה. "הידיעה שיש לי אותך!" המשכתי למרות הכל, הייתי חייבת. "זה הדבר היחידי שמחזיק את ליבי מלקרוס, תסביר לי, תן לי סיבה אחת, לא יותר, מה גרם לך לחשוב שאני אוכל לחיות בלעדיך?!" דממה שררה בחדר. הבנתי שתשובה אני לא יקבל ממנו, הוא הרי ידע שאני צודקת. עזבתי את החדר, משאירה שם את איתי שבור, מיואש.
עליתי על האוטובוס בחזרה הבייתה ובין כל ההמולה יכולתי לשמוע את השיר שהתנגן ברקע. העולם כולו כאילו השתתק ברגע, וכל מה שיכולתי לשמוע זה את מילות השיר המתנגן. "קשה בלעדך, כי נגעת בי, כ"כ נגעת בי, ומה שבנינו נגמר. קשה בלעדך כי פגעת בי, כ"כ פגעת בי, ומה שבלב עוד נשאר" דמעות החלו להציף את עיניי, נשארתי יושבת שם, כואבת, תוהה איך הוא יכל לעשות לי את זה? איך הוא הרים ידיים ונתן למחלה לגבור עליו בייעה שחיי הם לא חיים בלעדיו.
שבוע אחרי אותו היום הנוראי הזה, איתי הלך ממני. הלך והשאיר מאחוריו רק זכרונות בטעם חמוץ מתוק. כל זיכרון מתוק שלנו יחד, הפך כ"כ מר, כי הייתי נזכרת בידיעה שלא נותר לי ממנו דבר, מלבד זכרונות.
אז עכשיו אני יושבת בחדר שלו, מחזיקה בידיים רועדות את התמונה שלנו יחד. וליבי, מסרב להמשיך לפעום.
אני אשמח לקבל תגובות אמיתיות, גם אם תגידו שזה קיטשי וגם אם תגידו שזה טיפשי. רק תגידו...
אוהבת.
לדעתי זה מאוד נוגע
ללב עצוב ומרגשש
רואים שזה יוצא לך מהלב
טוב שהוצאת את מה שעובר עלייך
אבל את חייבת להיות חזקה מאמי
אל תתייאשי הכל יסתדר את תיראי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
יאאא כמעט בכיתי... חחח אני בקושי רואה מה אני כותבת... אבל בכל זאת... זה ממש מרגש ונוגע!
אולי עכשיו תתחילי לספר הכל מההתחלה ותעשי סיפור כזה...יענתו איך הכרתם... זה מזכיר לי קצת את סיפור אהבה בלתי נשכח חחח
מורן- לא מאמי זה לא על סיפור אמיתי...זה סתם הצטברות של המון רגשות שהובילו אותי לכתוב על דבר כזה...בכל מקרה, אני שמחה שהצלחתי לרגש אותך. תודה רבה על התגובה שלך!
justtalush- טל נכון? חח...אז אממ...מצטערת על הדמעות שלך =\ חשבתי על רעיון של סיפור... אבל לא יודעת, זה יותר מידי טרגי. אני לא יעמוד בזה נראה לי...באמת קשה לקרוא דברים כאלה. אמממ איך הסרט נגמר בסוף בכלל? חח ראיתי את זה בבית אבל נרדמתי 😁 אז תודה רבה גם לך על התגובה!!
אמאאא אני יושבת כאן עם דמעות בעיניים =[[
יאא דייי איזה עצובב =[[ באותו הזמן גם מאוד מרגש ויפה.
יש לך צורת כתיבה מאוד יפה מאמי אל תפסיקי לכתוב אף פעם.
QUOTE (2ר2ית_מאוה2ת @ 18/10/2005) אמאאא אני יושבת כאן עם דמעות בעיניים =[[
יאא דייי איזה עצובב =[[ באותו הזמן גם מאוד מרגש ויפה.
יש לך צורת כתיבה מאוד יפה מאמי אל תפסיקי לכתוב אף פעם.
😊
אי...
אני אם דמעות בעיניים.....
זה אמיתי?
זה כל כך מכאיב...
ועצוב..
יש לך צורת כתיבה מאוד מיוחדת...
וואיי איזה עצובי... 😢
ממש נוגע לבב...אפשר לבכות כבר...=((
מ=ה=מ=ם!!!
לאב יו,
ויקוששש
QUOTE (פיצית_מטורפת @ 18/10/2005) מורן- לא מאמי זה לא על סיפור אמיתי...זה סתם הצטברות של המון רגשות שהובילו אותי לכתוב על דבר כזה...בכל מקרה, אני שמחה שהצלחתי לרגש אותך. תודה רבה על התגובה שלך!
justtalush- טל נכון? חח...אז אממ...מצטערת על הדמעות שלך =\ חשבתי על רעיון של סיפור... אבל לא יודעת, זה יותר מידי טרגי. אני לא יעמוד בזה נראה לי...באמת קשה לקרוא דברים כאלה. אמממ איך הסרט נגמר בסוף בכלל? חח ראיתי את זה בבית אבל נרדמתי 😁 אז תודה רבה גם לך על התגובה!!
אמאלההה מה את רצינית??!! איך אפשר להירדם??? זה הסרט הכי שווה שיש!!!!
ובסוף הם התחתנו.. והיא מתה... אבל לפני זה הוא הגשים את כל החלומות שלה!!! את כולם!!! גם את מה שנראה בלתי אפשרי, והוא נהייה משכיל כזה-יענתו היא שינתה אותו אם את זוכרת ת'התחלה אז הוא היה פרע אדם שהעתיד שלו בזבל...
ולמי שלא ראתי זה עם שיין ווסט ומנדי מור- a walk to remember-סיפור אהבה בלתי נשכח!!!
גילי מותק תודה רבה לך על המחמאות!
שמחה שאהבת את צורת הכתיבה שלי...
סתיו- כנ"ל מותק!! תודה שהגבת 😊
לאה- זה לא אמיתי... אם זה היה אמיתי אני מניחה שכבר לא הייתי כאן כדי לפרסם את זה..
תודה גם לך בובה
ויקי- תודה מאמי אני שמחה שאהבת...!
moraless- קוראים לך מור? חח איזה חמודה...תודה דבה בובי!!!
טל- לא יודעת הייתי נורא עייפה 😁 וואי איזה סוףף....!! אני יראה אותו שוב..
תודה רבה לכולכן על התגובות!!!
