הכל רועש מסביבי-העולם
המוזיקה,הטלויזיה והפיטפוטים של כולם
ואני יושבת בצד ובוחנת הכל
מנסה להוציא החוצה לחישה או קול
מרגישה את המחנק, שוב אותן דמעות
אך שותקת בצד והמחשבות את ליבי קורעות
רוצה רק שמישהו יקשיב
שיסתכלו עלי ולא על מה שמסביב
והינה לפתע הכל נחלש
מסביבי נוצר שקט שמעלה חשש
ואני במין בועה מדחיקה הכל
אני ניתקעת עם השתיקה והרצון להשמיע קול
נישמעת שיחה ועוד גילגול צחוק
ואני מרגישה תקועה בעצמי.. עמוק עמוק
אך עם הזמן יצא קול חלש שפונה לכולם מסביב
"מתי תנסו גם לי להקשיב?".
תגיבוווווווווו...
אוהבתתתת.. מואהההה
לילוש=]




