שוב מסתכלת במראה..
ורואה את עצמי..
מחייכת וצוחקת מעט...
אבל אחר כך נזכרת במשהו שכל כך כואב לי-אתה...
אתה,
חסר לי במראה..
אתה השארת אותי פה לבד..
אין לי אהבה..
מרגישה בודדה בעולם כל כך ענקי!! 😢
אחח..למה התעלמת??
למה השארת לי טעם והלכת?
למה אני כל הזמן סובלת על אהבה?
מתי אהייה מאושרת כמו שאני כל כך רוצה..
מסתכלת עלייך ונעשית עצובה...
רואה אותך סובל,לא מאושר..
ובטח שלא בגללי...
אתה מאוהב במישהי שרואה בך ידיד!!
אז למה שלא תנסה?,
תתקרב,
תתאמץ,
תתיידד???
למה העדפת להתעלם?!
ולגרום ללב הקטן הזה שלי להתעצב,
לסבול,
להיפגע,
לרצות
ולבכות...
כל כך מנסה לשכוח..
אבל משהו עוצר בעדי,
משהו אומר לי שלא...שלא כדאי לי..
שעוד איפשהו יש ניצנוץ של אהבה...
שאולי באחד הימים כן נהייה ביחד מאושרים??
חולפים להם חודשים על גבי חודשים..
אבל עדיין,
פה יושבת,
מסתכלת במראה,
ואני לבד,
כבר לא מחייכת,
חושבת עד כמה העולם אכזר..
מה עשיתי כל כך רע בחיים שלי בשביל שאסבול כך?!
מה עשיתי האא אנשים?!
סך הכל ה-ת-א-ה-ב-ת-י!
זה לא פשע..
זה אמור להיות דבר מדהים..
אבל אצלי זה שונה...
אצלי האהבה היא רעה,
פוגעת,
מכאיבה
והורגת..
יואוו ה' מתי כבר אהייה מאושרת?!?! 😊
סתם בלי מצב רוח 😢 [
אל תגיבו אפילו...
מי צריך גם אותי על הראש שלו?!




