הייי ..
זה הסיפור ה- 100 שלי נראלי כי אני כבר כתבתי המון סיפורים לפורום הזה ולא המשכתי אז אני רוצה לכתוב לכם כאן סיפור ממש חמוד ולנסות להמשיך אותו לפעמים.. אבל לרוב אני יעדכן את הסיפור מעט אבל תאמינו לי שהפעם השקעתי בפרק ראשון מאוד גדול ויפה..
אז הנה קבלו:
סיפור שאין לו שם
שכבתי על המיטה בחדר שלי... בוכה... הייתי ממש עצובה ברגעים אלו... נפרדתי מחבר שלי...
כל הכרית הייתה מלאה בדמעות...
חשבתי על הכל ברגעים אלו.. אולי לא היינו מתאימים למרות שהיינו ביחד 5 חודשים נפלאים...
איבדתי את כל החברים שלי... הייתי ממש עצובה... רציתי פשוט ל-מ-ו-ת!!
אוףף אלוהים שלייי למה אתה עושה לי את זה??
בדיוק כשאמרתי את המילה הזאת נשמעה דפיקה על הדלת..
"מיזה?" לא נשמעה אף מילה... התחלתי לפחד..
"עם אתה לא אומר לי מי אתה אני לא פותחת!!" אמרתי שוב פעם ולא נשמע אף קול...
פתחתי את הדלת ... ראיתי שם את החברה הכי טובה שלי לשעבר..
לא אמרתי לה אף מילה.. רק הכנסתי אותה וסגרתי אחריי את הדלת... הייתה לנו שתיקה לאחר המון המון דקות...
"נפרדת ממנו?" התחילה רוני לשאול
"כן" אמרתי לה והתחלתי לבכות
רוני- "את לא חייבת להיות כל כך עצובה.. להפך את צריכה להיות שמחה שנפרדת ממנו.. הרי בגללו איבדת את כל החברים..
אני- "עם איבדתי אותם גם איבדתי אותך.. מה את עושה פה?"
רוני- "תראי.. חשבתי על כל הדברים... את ברגעי משבר ות'אמת גמני ואני ממש זקוקה לך ואני לא יכולה עם העניין הזה שאת לא חברה הכי טובה שלי כמו פעם.. מבינה?!"
אני- "את ממש צודקת.. גם אני זקוקה לך.. תמיד רציתי שתהיי איתי.." (אמרתי את זה ושנינו התחבקנו חיבוק חברותי כמו פעם)
רוני- "מעכשיו אנחנו חברות הכי טובות כמו פעם אוקי?? ותבטיחי שהפעם אף בן טיפש ומטומטם מאלה שאת בוחרת לא יפרידו בינינו.."(אחרי מה שהיא אמרה התחלנו לצחוק)
אני- "חחח אל תדאגי נשמה... אף בן מטומטם כמו שאת מתארת לא יפריד בינינו..מואהה עלייך!"
רוני- "רוצה אני יעשה לך איסיקיו ויתן לך את המיספר של כל החברות שלך לשעבר שבקרוב יהיו החברות הכי טובות כמוני?"
אני- "אממ.. את חושבת שהם יסלחו לי??!"
רוני- "אני דיברתי איתם.. הם מתות להיות איתך שוב.. הם רק מתפללות שאת רוצה את אותו הדבר..."
אני- "אני גם רוצה להשלים איתם... אני לא מצאתי את הדרך... עם תעזרי לי.. אז אולי זה יהיה בהחלט אפשרי..."
רוני- "אל תדאגי נשמתי אהובתי.. אני יעזור לך במה שתרצי"(אמרה את זה ונתנה לי נשיקה)
אני- "תודה מאמי כפרעע שלי.. תגידי מה אמרת בקשר לאיסיקיו?"
רוני- "אממ. אני יעשה לך מספר.. ככה תוכלי לדבר איתן כשתרצי.. נעמה עשתה אתמול.. עם תרצי תוסיפי אותה.. היא מתגעגעת אלייך רצחח"
אני- "גמניי מתגעגעת אליהה... אולי נלך אליה עכשיו??"
רוני- "יאללה בואי.. שימי עלייך חולצה ומכנס נורמאלי סרקי תשיער קחי תיק ונזוז.."
אני ורוני סיימנו את השיחה המרגשת לכמה דקות...
היא ישבה על המיטה.. אני התקרבתי לארון.. הוצאתי ג'ינס יפה וחולצה חמודה עם דובונים ולבבות... אחר כך הלכתי לשירותים וסירקתי את השיער ושמתי בושם ודאודורנט ואחר כך הלכתי לחדר של אחותי כדי לקחת צמידים ואת שרשרת הדולפין שהיא תמיד מביאה לי=]
הייתי באותו רגע כמעט מוכנה... לקחתי את התיק הורוד המדהים שלי ושמתי בו פלאפון.. מפתחות.. בושם... וזהו..
אני- "יאללה מתקפלים??"
רוני- "יאללה..."
שתינו יצאנו החוצה.. היינו חייבות ללכת לכיוון הפארק כדי לעשות דרך קיצור...
בדרך דיברנו על דברים משעשעים...
רוני- "נו תגידי.. איך את מרגישה אחרי שהשלמת עם החברה הכי הכי הכי הכי הכי טובה שלך??!"
אני- "נפלאאאא ... אין כמוך נשמה.."(אמרתי לה ונתתי לה נשיקה גדולה גדולה בלחי=]
רוני- "את החברה הכי טובה שלי.. מקווה שזה יישאר כך... נו אז מה קרה בינך ובין אריאל הפיל הזה?"
אני- "הוא קילל אותי... אנחנו רבנו.. נפרדנו.. עכשיו הוא בטח מרגיש רע.. למרות שאני עוד יותר.. אבל בזכותך הרגשתי שופרה בהחלט.."
רוני- "יאא לא היה מגיע לך חבר שכזה.. זה ממש נורא.. אל תדאגי.. ברגע שאני יראה אותו בבית ספר הוא יאכל אותה..."
אני- "חח לא מאמי.. קשר אליו אני לא רוצה יותר.. אני הולכת להתעלם מימנו ובגדול.."
רוני- "יופי.. מצוין.. ככה צריך לעשות.. יאללה בואי נרוץ לפני שיחשיך יותר מדי.."
שנינו רצנו לכיוון הבית של נעמה.. כשהגענו היה קצת חשוך.. נכנסו אל תוך הבניין.. הדלקנו את האור והתחלנו לעלות במדרגות אל הקומה האחרונה.. הקומה החמישית.. זה היה ממש קשה..
לבסוף הצלחנו לעלות ודפקנו על הדלת..
אימא של נעמה פתחה לנו ..
סיגל- "קסם!! סופסוף רואים אותך מהממת שלי! מה קרה לא באת אלינו בחמשת החודשים האחרונים??התגעגעתי.. וניראה לי נעמושה שלי גם התגעגעה.."
אני- "כה אה.. כמה שהזמן עובר מהר..."
סיגל- "מקווה שתבואי מעכשיו הרבה יותר... מסרי ד"ש לאימא שלך חמודה.."
התחלנו לצעוד אל עבר החדר של נעמה.. התחלתי לרעוד.. פחדתי מהתגובה שלה אחריי היחס המגעיל שנתתי לה בזמן שאני ואריאל היינו חברים...
היא פתחה לנו וכשהיא ראתה אותי היא נראתה מאוד מופתעת..
נעמה- "קסמוש!! את לא מאמינה שאני רואה אותךך!!"
אני- "כן.. התגעגעתי.. ואני ממש מתנצלת על הכל.. אני רוצה שנחזור להיות חברות.. ואני בטוחה שגם את רוצה.."
נעמה- "בטח שאני רוצה!! את לא יודעת כמה התגעגעתי אלייךך!!!"
אני- "גמניי התגעגעתי אלייךךך"
(שנינו התחבקנו חיבוק גדול ונתנו נשיקות אחת לשניה כאילו לא ראינו אחת את השנייה במשך 100 שנים.. זה היה בהחלט מצחיק...)
נעמה- "יאללה.. רוצות פופקורן וניראה את הסרט ''משתגעים על מרי''? אני מתה לראות אותו כבר.." רוצות??
אני- "כן למה לא??"
רוני- "ס22ה! לי אין בעיה.."
ביחד שלושתנו לקחנו זמן איכות נפלא וראינו סרט וזללנו פופקורן וחטיפי שוקולד..לא שמנו לב לזמן שעובר כל כך מהר.. היה כבר שעת חצות.. אימא שליי תהרוג אותי ברגע שאני יכנס הביתה.. היא בטח דואגת..
אני- "וואו הסרט הזה פשוט מדהים! אני יוריד אותו.. רוני את אחראית להזכיר לי.. חחח.."
רוני- "אל דאגי מותק.. יאלה אנחנו עפות מפה.. ההורים דואגים.. ואותי יחנקו בבית..."
נעמה- "אה סבבה.. אז נתראה מחר אחר הצהריים וכמובן אחרי החופש אל תשכחו לבוא לבית ספר.. שאני לא יתגעגע יותר מדי..חחח...=]"
רוני- "סבבה אין בעיות ביוש מאמי.."
אני- "ביי מאמי.."
נעמה-"ביי"
שנינו התחלנו ללכת מן הבניין.. דיברנו קצת ואז הגיעה כל אחת אל הבית שלה...
נכנסתי לחצר.. דיי מפוחדת ממה שאימא שלי הולכת לעשות לי ברגע שהיא תבין שאני לא בבית.. עם היא הבינה..
הבית היה חשוך אז אולי היא יושנת..נכנסתי.. היה שקט.. הדלקתי את האור.. אפחד לא היה..
נכנסתי לחדר שלי.. הורדתי תכשיטים ונעליים והלכתי לשירותים..
הורדתי את בגדי.. נכנסתי למקלחת .. נתתי לזרם המים החמימים להוריד את הזיעה מגופי.. סיבנתי וניקיתי היטב את הגוף ואפילו חפפתי את השיער עם השמפו החדש והורוד שאימא הביאה מהמכולת.. לא רע...
יצאתי החוצה.. התנגבתי ונכנסתי אל החדר.. לבשתי סתם חולצה חמודה ומכנס קצר ושמתי נעליים תנ"כיות והגעתי אל המחשב.. נכנסתי לאתר נענע וניסתי להוריד את האיסיקיו החדש.. הצלחתי להוריד. עשיתי מספר.. עשיתי פרטים משגעים וכינוי מהמם והוספתי את רוני ונעמה.. שתיהן היו מחוברות.. איזה כיףף! תמיד יש עם מי לדבר..
רוני אישרה אותי.. היא רק ראתה הפרטים שלי וידעה שזאת אני וישר שלחה הודעה...
רוני-
מאמי שליייי סוף סוף יש לך איסיקיו!! איזה כיףף!!
אני-
חחח כןן למה נעמה על מצב לא נמצא.. איזה באסה.. חשבתי שהיא תוסיף אותי כי היא בדרך כלל אמרה שהיא שמה לב כשמישהו מוסיף אותה...
רוני-
לאדעת חכי שניה אני ישלח לה הודעה וניראה..
חיכיתי איזה 10 דקות ולא הייתה תשובה מרוני.. כנראה שהיא הייתה חייבת ללכת..
אחר כך התנתקתי והלכתי לחדר..
הורדתי את הנעליים התנ"כיות שלי ונכנסתי למיטה.. התכסיתי ונרדמתי=]
מקווה שתהנו=]
חווולה עליייכם... מואההה
😊
אין תגובות?? אוווף..
טוב כתבתי פה את הפרק ה-2... השקעתי גם בו... אני גם יכתוב את הפרק ה-3 היום ומחר את הפרקים 4-5-6-7 כי מחר אולי אני לא הוכלת לבית ספר!!
טוב תהנו הנה הפרק ...
פרק 2!!
בוקר התעוררתי... מעבר לחלון .. השמש זרחה...
מהר קמתי מן המיטה והלכתי לשירותים לסדר את עצמי..
נכנסתי למקלחת חפפתי את השיער ונשארתי במקלחת למשך 20 דקות.. באותו זמן הייתי ממש רגועה .. הלכתי להתלבש בחדר שלי.. הוצאתי ג'ינס וחולצה בצבע תכלת עם כוכבים.. ממש יפה.. סירקתי את השיער הרטוב.. שמתי נעליים תנ"כיות וירדתי למטה למטבח.. אימא לא הייתה בבית.. הייתי צריכה להכין את ארוחת הבוקר לבד.. הכנתי שוקו ולקחתי עוגת שוקולד שאימא הכינה ..
אחרי האוכל הלכתי שוב פעם לחדר.. סידרתי אותו קצת..
הוא היה ממש מבולגן. כבר לא היה כיף להיות בו.. הדלקתי את המזגן בחדר שלי ובסלון ליד המטבח..
אחרי כמה דקות הופתעתי לראות כמה שהזמן עבר והחדר ממש מצוחצח... המיטה הייתה מסודרת,שולחן הכתיבה מסודר,הרצפה היה נקייה,הבגדים בארון מקופלים היטב,הדיסקים מסודרים במתקן שלהם.. הכל היה פרפקט.. ממש שמחתי..
פתאום שמעתי את צלצול הטלפון.. ירדתי מהר למטה והרמתי את השפופרת..
אני-"הלו?"
----: "ממצב מתוקה?"
אני- "מי אתה?"
----: "מישהו שמאוד אוהב אותך.. את לא זוכרת אותי..?"
אני- "אני לא יודעת מי אתה ותגיד לי לפני שאני מנתקת"
----: "לא בבקשה אל תנתקי.. אני אוהבת אותך.."
אני-" מי אתה?????????????????."
----: אריאל מאמי.. איך את לא זוכרת..?? ממש נעלבתי עכשיו.!
אני- "מה אתה רוצה מימני??"
אריאל- אני רוצה שנחזור נשמה!
אני- אני לא רוצה.. אני לא אוהבת אותך יותר..
אריאל- נו בבקשה.. אני מצטער על הכל..
אני- אני לא סולחת.. ממש פגעת בי...
אריאל- נו ועכשיו אני מצטער.. מה הבעיה??
אני- יש בעיה.. אני לא רוצה.. ביייי
אריאל- רגע לא... חכי..
ניתקתי את הטלפון.. אחר כך היה עוד צלצול.. הפעם מרוני..
אני- "הלו?"
רוני- "היי נשמה מה קורה?? מתי קמת?"
אני- "לפני שעה ואת לא יודעת מה קרה.."
רוני- "מה קרה נשמתי?"
אני- "אריאל התקשר.. הוא רוצה לחזור.."
רוני- "אל תחזרי אליו בחיים! שמעת?? הוא לא שווה אותך..."
אני- "אני יודעת אני ניתקתי לו בפרצוף.."
רוני- "טוב שעשית ככה .. אחרת הוא היה מנצל אותך שוב פעם.. והפעם לדברים יותר גרועים.."
אני- "מזתומרת יותר גרועים?"
רוני- "אני מתכוונת לסקס ודברים שממש לא כדאי להגיד אותם בטלפון.. רוצה ניפגש עכשיו??"
אני- "אני לא יודעת.. אני מפחדת שהוא יבוא אליי עכשיו.. אולי תבואי את אליי ?? אני מפחדת לצאת מהבית.."
רוני- "אני באה ממש תוך 5 דקות.. אל תשכחי שאנחנו גרות 3 בתים אחד ליד השנייה.."
אני- "חח כן נשמה .. אני יודעת.!"
רוני- "יאללה ביי אני שמה מכנסיים ויוצאת.."
אני- "סבבה מאמי ביי ותודה על הכל מתוקה.."
רוני- "ביוש מאמי"
אחרי השיחה הלכתי לסדר קצת את המטבח...
לאחר 5 דקות נפתחה הדלת ורוני נכנסה... שתינו התחבקנו..
רוני- יפתיייייייייייייי קסמוש מה קורה???
אני- לא משהו מיוחד.. מצב רוח רע..
רוני- בגלל אריאל? אל דאגי אני יחנך אותו יפה מאוד..!
אני- תודה שאת עוזרת לי.. זה לא יעזור...
רוני- למה לא יעזור?? מה הוא אמר לך??
אני- הוא אמר שהוא אוהב אותי ואני אמרתי לו שאני לא והוא אמר שהוא נעלב שאני לא זוכרת אותו...
רוני- מאמי.. תלמדי.. אל תתיחסי.. עזבי אותו.. הוא מחפש צומיייי
אני- אני יודעת.. אבל זה קשה.. ניראה לי אני עדיין אוהבת אותו..
רוני- תקשיבי.. שמעתי אתמול מנעמה שהוא אתמול בא אליה ושאל אותה עם יש לך איסיקיו.. היא אמרה שאין לך... נראה לי הוא לא ידבר איתך יותר בחיים אבל את חייבת ללמוד לא להתייחס אליו ...
אני- בשבילך אני ינסה. מאמי.....
רוני- תעשי מאמץ מתוקה שלי.... בשביל זה יש חברות לא??
אני- חחח כן נשמה.. את זה אני יודעת...
רוני- יאללה מה עושים?
אני- נראה סרט.. נראה לי.. רוצה לראות את מת לצעוק 3? יש את זה בדיוידי
רוני- ס22ה.. מממ יש משהו לאכול?? לא אכלתי עוד מהבוקר..
אני- רוצה עוגת שוקולד שאימא שלי הכינה..?? זה ממש טעים..
רוני- סבבה.. יאללה למטבח! חחחח
אני- יאללה..
הלכנו לכיוון המטבח לקחנו לנו 4 חתיכות עוגת שוקולד טעימה והכנו לנו סלט פירות וסחטנו מיץ תותים ותפוזים...
שמתי את הדיסק בדיוידי והתחלנו לראות את הסרט..
כל הסרט צחקנו בלי סוף...
ובמיוחד רוני אכלה כל שניה.. לא יכלה להתאפק הילדה הזאת.. זה היה קורע.. כל קטע של צחוקים כשהיא שתתה היא כמעט הקיאה הכל... זה פשוט היה מצחיקקק
אחרי סיום הסרט התחלנו לדבר על הסרט.. חח וכל שניה צחקנו..
היה לנו בוקר נפלא.. נהניתי וגם היא נהנתה.. פתאום צלצל הפלאפון שלי....
אני- "הלו?"
----: "היי מאמי.. "
אני- "מי אתה?"
גיליתי שזה היה.......
[COLOR=red]תהנו והפעם פליזז תביאו תגובווות[COLOR=red]
מחר אני לא יצליח אולי לעדכן..אז קחו את הפרק ה-3 ומקווה שתהנו ממנו.. הוא יצא ארוך במיוחד..
הפעם עם לא יהיה 4 תגובות לפחות.. אני לא ממשיכה.. ביוש...
פרק 3-
אריאל!!
----: "אריאל.. שוב פעם שכחת אותי??"
אני- "מה אתה רוצה מימני?? די כברר"
אריאל- "אני רוצה אותך.. מאמי אני אוהב אותך..."
רוני- "תקשיב לי ותקשיב טוב אריאל אל תתקשר לפה יותר אחרת לא יהיה לך טוב!!"
רוני ניתקה לו בפרצוף ואני התחלתי לבכות... רוני ניחמה אותי...
רוני- "אולי עדיף שתגידי להורים לך שהוא מטריד אותך??"
אני- "לא.. הם יוצאו אותי מהבית ספר הזה עם הם ידעו..."
רוני- "אה.. תגידי רוצה שנילך לשירן?? היא מעולה באהבה וכל הבנים יקשיבו לה ועם היא תגיד לו לעזוב אותך הוא יעזוב.. רוצה??"
אני- "אבל היא לא חברה שלי.. היא לא תרצה שאני יהיה איתה.. גם אליה התנהגתי לא יפה.."
רוני- "אל תדאגי.. גם איתה דיברתי .. היא אמרה שהיא תשמח מאוד לראות אותך שוב.."
אני- "אז בסדר... נלך אליה עכשיו??"
רוני- "כן למה לא?? שימי חולצה וסדרי את השיער כי הוא פרוע לך קצת וקחי תיק וניצא לדרך.."
אני- "סבבה.. חכי שניה.".
הלכתי לחדר .. סירקתי את השיער... שמתי קרם.. לקחתי את התיק וירדתי למטה..
שנינו ביחד יצאנו מן הבית ואני נעלתי את הדלת ...
יצאנו לכיוון הבית ספר כי היא גרה ממש ליד..
נכנסנו אל תוך הבית.. החצר שלה הייתה ממש גדולה.. דפקנו על הדלת ואימא שלה טליה פתחה לנו את הדלת..
טליה- "היי קסם .. היי רוני.. ממצב מתוקות? באתם לשירן??"
אני- "כן.."
רוני- "כן איפה היא??"
טליה- "היא בחדר שלה.. שומעת מוסיקה. היא לא יוצאת משם כבר הרבה זמן... זה מתחיל להפחיד אותי..."
רוני- "אל תדאגי.. אנחנו כבר נעיר אותה ... חחח"
טליה- "טוב מתוקה.. כנסו.."
נכנסו אל תוך הבית.. עלינו לקומה השנייה.. דפקנו על דלתה של שירן...
"מיזה?" שאלה שירן מתוך החדר... ברקע שמענו את המוסיקה הקלאסית שהיא שמעה...
"רוני וקסם.. פתחי" רוני אמרה... אני שתקתי..
היא פתחה את הדלת והכניסה אותנו.. היא הייתה ממש מופתעת בדיוק באותו הבעת הפנים של נעמה כשראתה אותי..
שירן- "קסם.. אני לא מאמינה שאני רואה אותך פה!!"
אני- "אממ.. אני לא יודעת מה להגיד..!"
שירן- "את לא צריכה להגיד כלום נשמההה!! חכי פה שניה..."
חיכיתי ושירן חזרה מהחדר של אחותה עם קמע לבבות חמוד.. היא הביאה אותו לכל החברות שלה ועכשיו היא הביאה גם לי...
אני- "תודה... ממש תודה..."
שירן- "אין בעד מה.. את לא יודעת כמה אני שמחה לראות אותך פה.."
אני- "כן גמני.."
שירן- "יש לך איסיקיו???"
אני- "כן.. רוצה את המיספר??.."
שירן- "כן.. רשמי לי פה על היד.."
לקחתי עט סגול ורשמתי לה את המיספר על היד שלה..
אחר כך היא רשמה לי את המיספר שלה..
לאחר כמה דיבורים על כל מני עניינים שקשורים לאריאל הלכנו למטבח.. היא הכינה לנו שוקו טעים ואז דיברנו על כל מני עניינים כמו על החבר החדש של שירן ועוד כמה דברים..
סיפרתי לה על השיחה שליח ושל אריאל ממש מלפני כמה רגעים...
שירן- "אל תדאגי מאמי.. אני ידבר אתו כבר..."
אני- "תודה שירן שאכפת לך ממני בכל זאת אחרי מה שקרה.."
שירן- "תמיד אני יעזור לך ותמיד יהיה לי אכפת מימך.. זאת לא אשמתך שאריאל הוא בהמה..."
אני- "תודה שירן ואני ממש מצטערת על הכל"
שירן-"סולחת לך נשמה.."
אחרי שדיברנו על הסליחות וכל השאר.. יצאנו החוצה אל החצר...
דיברנו על כל מני דברים נוספים..
אחר כך ראינו מרחוק איזה ילד בלונדיני עם עיניים כחולות שהציץ מהשער.. רק אני שמתי לב אליו אבל לא התייחסתי.. הוא היה דומה מאוד לאריאל.. אמרתי להם שאני רוצה להיות ליד השער.. אמרתי להם על מה שאני רואה בשקט.. ביחד התחלנו להתקדם לעבר הבית והתהלכנו לכיוון הדלת האחורית ולשער האחורי.. ראינו את אריאל והבהלנו אותו מאחורה...
שירן- אריאל מה אתה עושה פה?? את מי אתה מחפש??
אריאל- אני.. אני... זתומרת.. רק רציתי...
שירן- חסוך מילים מאמי.. יאללה לך מפה לפני שאני יתעצבן.. ותבין דבר אחד קטן מותק.. קסם לא אוהבת אותך ולא תאהב אותך יותר! יאללה לך מפה..
אריאל- אבל אני אוהב אותה!
רוני- תבין!! זה לא מעניין אותה!! לך מפההה
אני- תילך מפה אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים! פשוט תילך!!
אריאל- אבל מאמי... אל תעשי לי את זה אני אוהב אותך...
שלושתנו התרחקנו מן המקום.. אחרי שהתרחקנו מספיק התחלתי לבכות....לא יכולתי להתאפק..
שירן ורוני ניחמו אותי..
אחרי שנרגעתי מעט שירן ורוני באו איתי לכיוון הבית שלי.. מאחורי השיחים שמעתי רעשים.. אמרי לרוני ושירן על זה... וכרגיל עשינו תוכנית קטנה.. הלכנו והסתתרנו גם אנחנו ואז אריאל מרוב טיפשותו יצא ועמד ליד הדלת.. זרקנו עליו אבן גדולה וזה פגע לו בראש והוא חיפש כל הזמן מי זרק עליו את זה.. הוא לא ידע שזה אנחנו.. כבר 10 אבנים גדולות פגעו בו. והוא לא וויתר.. עד שיצאנו שלושתנו..
שירן- לך מהבית שלה מהר אריאל! אי כבר מעוצבנת... לא שווה לך...
אריאל- נו אבל אני אוהב אותה.. די כבר.. אל תעשו לי את זה.. וביגללך כואב לי הראש עכשיו..
שירן- אתה לא תוותר בחיים אה??
אריאל- את יודעת שלא...
שירן- טוב עוף לי מהעיניים...
אריאל- לכי מפה את...
שירן- אני חברה שלה ואתה לא.. תילך אחרת לא יהיה טוב...
אריאל- טוב ניצחת אבל אל תדאגי אני עוד יחזור..!
במשך כל הזמן הזה רק עמדתי עם פנים נפוחות מבכי ושתקתי.. כמעט ובכיתי שוב פעם..
אבל התאפקתי...
רוני ושירן נכנסו איתי הביתה.. נעלנו את הדלת.. אחר כך ראיתי דרך החלון את אריאל שוב פעם.. עומד ליד הדלת.. לחכות שאני יצא עם שירן ורוני...
אמרתי לרוני שהוא נמצא ליד הדלת...שירן הציעה שנילך לכיוון החלון של החדר שלי כי זה בדיוק מעל הדלת.. עלינו והוצאנו חכה של דגים ותלינו אבן כבדה.. הוא ישב ושתק ליד הדלת..
אנחנו הורדנו את האבן וזה פגע לו ממש חזק בראש. התחיל לרדת לו דם...
אריאל- למה אתם עושים את זה? מספיק!! זה כואב..
שירן- תילמד בפעם הבאה להפסיק להטריד אותה..!
אריאל- לא רוצה.. (הוא עשה תנועה שממש יש לו כאב ראש חזק.. וכמעט והתעלף)
אני- שירן הוא יתעלף בסוף..! זה בטח ממש כואב...
שירן- אל תרחמי עליו.. הוא ריחם עלייך כשהוא קילל אותך?
אני- אמממ... לא..
שירן- אז זהו תראי איך הוא סובל כמו שאת סבלת ותשתקי.. אני אחראית לעזור לך בכל מה שתרצי..!
אני- תודה..
התרחקתי מן המקום.. נכנסתי לחדר מעט בכיתי ואחר כך הלכתי לשירותים לשטוף את הפנים שלי...
ראיתי איך שירן מתעללת באריאל... הסתכלתי דרך חלון המטבח.. הוא שכב שם ומהראש שלו היה סימנים של חול ודם...
שירן ירדה למטה וראתה את הכל והזמינה אמבולנס.. לקחו את אריאל לאמבולנס.. ושירן בכתה.. היא לא התכוונה באמת להכאיב לו.. היא רק רצתה שהוא ילמד לקח...
החובשים חבשו לו את הראש בתחבושת מיוחדת...
הוא שכב על אלונקה ואספו אותו באמבולנס אל בית החולים הקרוב ביותר..
לאחר חצי שעה ישבנו ואז צלצל הטלפון..
הרופא התקשר ואמר שהכל בסדר והוא פשוט יושן עכשיו.. שירן ורוני הלכו הביתה.. אימא שלי הגיעה וישר הלכה לישון..
אני נכנסתי למקלחת וניקיתי את עצמי היטב.. התלבשתי ירדתי אל המחשב פתחתי את האיסיקיו אישרתי את שירן דיברתי איתה קצת ואז הלכתי אל החדר שלי..
נכנסתי אל המיטה ונרדמתי כשאני עדיין עצובה מכל היום שהיה...=[[COLOR=blue]
הסיפור נשמע מעניין....
המשךךךךך
תמשיכייי סיפור מעניין לא הגיבו כי יום כיפוררר
מחר אני ממשיכה.. אני בנתיים כותבת את הפרקים 4,5 ומחר אני ישים אותם בבוקר כי אני ל אהולכת לבית הספר.. למי יש כוח?!?! אימא שלי מרוב שהיא טובה היא מסכימה..! חחח
