צמחים, שורשים וגם שוקולד נחשבים למעוררי תאווה ומזקיפי איברים. מדריך אפרודיזיאק לזקיפות קומה...
גיבורי עלילת הפיתוי הראשון בעולם, אדם, חווה, הנחש והתפוח מסמלים את הקשר ההדוק בין היצרים האנושיים למין ולאוכל.
מאז שגילה זאת, לא פסק האדם לתור אחר מרכיבי מזון שישפרו את התענגותו ממין.
נגיסה מהתפוח הביאה לכיסוי בעלה תאנה, פרי המעורר תאווה מעצם מראהו.
כבר בשחר ההיסטוריה אימצו עמים בני תרבויות שונות תיאוריות ואמונות המשייכות לצמחים תכונות בריאותיות, וכן תכונות מעוררות חשק.
המונח אפרודיזיאק נגזר משמה של אפרודיטה, אלת האהבה היוונית, אשר מקבילתה הרומאית, ונוס, צויירה על ידי בוטיצ'לי כשהיא יוצאת מתוך צדפה.
הצדפה הזו, כאילו שקועה בתוך סלע פראי, ריחה וטעמה שולחים אותנו לרגע לחוף ים דמיוני קריר, ורסיסי המלח באוויר. כשיונקים אותה היישר לגרון היא מזכירה, למי שרוצה, אבר מין נשי.
מספרים על קזנובה האגדי שלא החמיץ ארוחת צדפות אפילו יום אחד וגם קוויאר משובח, נהג לדגום.
הוא כנראה ידע מה הוא עושה.
מאכלי ים, נחשבים למעוררי חשק. ההסבר המדעי הוא שהצדפות מכילות כמות נדיבה של אבץ, המעורר את ייצור ההורמון הגברי.
ביצי הקוויאר מעוררות את קצות העצבים, ועשויות להעצים את התחושות המיניות.
אבוקדו
האצטקים, תושביה הקדומים של מקסיקו, השתמשו באותה מילה ל'אבוקדו' ול'אשכים' (Ahucuatl) והוא נחשב למעורר חשק.
ההסבר המדעי לכך טמון בוויטמין E שמגביר את זרימת הדם לאברי המין.
זה נכון גם לגבי נבט חיטה, ושיבולת שועל.
אגוזים
בלוטת הערמונית ונוזל הזרע מכילים כמויות אבץ גדולים, המצויים בסוגי אגוזים למיניהם, צנוברים, זרעי דלעת וחמניות וגם בצל.
אגוז מוסקט הוא ידידה הטוב של האישה הסינית ושיטות הפקה מסוימות שלו גורמות למצב רוח הזייתי.
שומשום
עשירים בוויטמין E. הרמב"ם טען שזרעוני השומשום הזעירים מסייעים להקשיית האיבר ולהגברת התאווה.
לכן הומלץ לאכול את תוצרי הזרעונים, חלבה וטחינה.
ג'ינג'ר (זנגוויל) וג'ינסנג
ג'ינג'ר טרי, מבושל או משומר הוא ממריץ את מחזור הדם. מיץ ג'ינג'ר מרוכז, לפי אמונת ההודים ובכלל ארצות דרום מזרח אסיה, מגביר את האון הגברי.
גם ג'ינסנג נחשב למעודד זרימת דם ולכן נחשב לתרופה לקרירות מינית או לקשיים בזקפה.
ליקריץ
שורש מתוק שניתן להשגה בחנויות תבלינים, ומוכר בעיקר בצורת סוכריות ארוכות (סוכריות סוס). הסינים משתמשים בו למטרות רפואיות רבות.
יש ללעוס אותו כשהוא טבעי והתשוקה כבר תתעורר.
יעיל בעיקר על נשים.
שוקולד
מכיל ריכוז גבוה של פנילאטילמין, אשר נוצר באופן טבעי בגופנו במצב של התעוררות מינית או תחושת התאהבות.
השוקולד מעורר את ייצור הסרוטונין והורמונים בשם אנדורפינים במוח, האחראים על העלאת מצב הרוח.
דבש
המצרים הקדמונים השתמשו בדבש לרחיקת תרופות שונות, שחלקן יועדו נגד אימפוטנציה ובעיות פריון.
בימי הביניים הכינו מהדבש משקאות פיתוי.
חרדל
נחשב לממריץ של בלוטות המין ומעודד תשוקה.
תבלינים נוספים כגון: צ'ילי וואסאבי מגבירים את קצב פעימות הלב ואולי את זרימתו לקצוות מסוימים בגוף.
ענבים
שמשו השראה לאורגיות של אל היין במיתולוגיה היוונית (דיוניסוס) והרומאית (בכחוס).
דודאים
בתנ"ך מתועד מעשה הדודאים, הפרי שרחל אמנו ביקשה להיעזר בו להגברת פוריותה. המחקרים המדעיים הוכיחו שהצמח מכיל חומר נרקוטי ומעט חומר אפרודיטי המעורר מינית גם את בעלי החיים
שטעמו ממנו.
ביקב יעד, שקבוץ משמר העמק, מייצרים ליקר דודאים ומספרים על נשים וגברים שסבלו מבעיות פריון, שתו ממנו בעקביות עד לתוצאות הטובות.
עגבניה
העגבניה האדומה והעסיסית קיבלה את שמה מהשורש ע.ג.ב. מלשון "עגבים", אהבהבים, כתרגום לשמה הצרפתי הקדום, 'תפוח אהבה'.
כשהגיע הפרי מאמריקה לאירופה הוא נתקל בקירות של חשדנות.
בתחילה, נהגו הצרפתים להעניק שיח עגבניות לאהובותיהן במקום זר פרחים כסמל לחיזור לוהט. האיטלקים הם שאימצו את הפרי לרוטבי הפסטה ומשם התפשט לכל אגן הים התיכון.
אמנם, העגבניה כבר מזמן לא נחשבת לפרי אקזוטי אבל נגיסה מעגבניה אדומה בשלה ועסיסית
היא אקט די סקסי.
פסיפלורה
יש הטוענים ששמו המערבי של הפרי, passion fruit פרי התשוקה, בא לו בכלל ממיקום אחר לגמרי - ישו הנוצרי. המסיונרים שהגיעו לדרום אמריקה נתנו לפרי את שמו לזכר הפסיון של ישו.
עם השנים התגלגל השם וקיבל לבוש חיובי יותר.
ואין ספק, אפשר לשחק נהדרעם הפרי כשחוצים אותו ויונקים את המיץ הכתום המנוקד שלו.
אלא שבזה מסתיים העניין, מהשורש שלו מפיקים תרופות להרגעה ושיפור השינה, ולא לעוררות.
אולי סטייק?
אף אפרודיזיאק לא ימלא את מקום המשיכה הטבעית, ואין טעם להשקיע בטקסים או במאכלים אם זה לא עובד גם בלעדיהם.
שמרו על התקציב והאנרגיות לפעם אחרת.
ובאווירה קסומה ומעוררת חושים, כשעשרות נרות דולקים ומפיצים ריחות משכרים, עם הרקע המתאים והמוסיקה המתאימה, במקום פירות וחליטות, לכו על תאוות הבשרים עם איזה סטייק עסיסי ויין טוב...
(יש לזה את אותו האפקט, זה בטוח...)




