יאאא אופירו'ששש מממש יפההה
מחכה להמשךך דחוףףףף 😊
וואי אופירר איזסה סיםפורר מושלםםםםםםם!!!!!
ממש ממשש אהבתיי...
שימיי המשךך ומהררררררררר...
אוהבצת מלא מלאא...
סתיוייייייייייייי 😛
יאיי מושלםם מאמי
תמשיכייי =]]
יסמין ואני חזרנו לחנות שילמנו והלכנו לכיוון המסעדה הסינית
"תגידי," אמרה יסמין למוכרת "כמה קלוריות זה?" והצביעה לכיוון העוף המתוק
"מזה משנה לך? גם ככה את רזה" ענתה המוכרת.
"את יודעת עדיין צריך לשמור תראי את השומנים שיש לי בצדדים" והראתה לה את המותניים..
קנינו את האוכל והתישבנו לאכול.
"למה שאלת אותה על הקלוריות?" שאלתי
"חחח אני לא מאמינה שלא הבנת." ענתה
"מה?!"
"סתכלי איך היא ניראת כמו פיל מקומט היא צריכה להוריד כמה טונים"
צחקנו.
"נו אז בא לך לספר לי מה פשר הבובה?!" אמרה יסמין
"אני לא יודעת, אחרי שדיברתי איתך בטלפון הלכתי להחליף בגדים ומצאתי אותה בארון.
בחיים שלי לא ראיתי אותה! אין לי מושג מי שם אותה פה! תגידי את חושבת שזה שון?
לא משנה בקיצור זרקתי אותה לפח ואז נסעתי אלייך ואז היא הופיעה שוב!"
"את עובדת עלי שוב נכון?!" שאלה יסמין
"את חושבת שאין לי חיים?את חושבת שזה מסר?" שאלתי
"כן!!!! בטח מישהו מהחלל החיצון מנסה להתחיל איתך!"
"שתקי שתקי! אם כבר מדברים על התחלות..ראית איך נוי הביא לי את המספר שלו?"
"כן הייתי בהלם! איזה ייבוש הוא דפק בי!"
"נו מי מדבר עלייך חחח..מה את חושבת? להחזיר לו טלפון?"
"כאילו שלא היית מחזירה!! מה אכפת לך..אולי יצא מזה משהו?! זה יכול לעזור לך לשכוח משון..
ספרי לי כבר מה היה נו!!"
"טוב..אז ככה.."
בזמן שהתחלתי לספר לה שון הופיע מאחורי עם שקית ובתוכה מתנה.
"בשבילי? אוי לא היית צריך!" אמרה יסמין
"קחי עומר, זה בשבילך" אמר שון
"בשבילי?" הבטתי עליו ואז פתחתי את המתנה.
"זאת הבובה!" אמרתי "אתה שמת לי אותה בחדר ובמכונית! למה?"
"את זוכרת את היום שבו רצינות ללכת לבית הבובות, הבית הענק שמפוצץ רק בבובות?
ובסוף לא הצלחנו להגיע,אז אתמול בערב הלכתי לשם, עם אחיינית שלי הקטנה,
שאלתי אותה 'טוני, איזה בובה כדי לי לבחור לחברה שלי?' והיא הצביעה על הבובה הזאת.
'למה דווקא אותה?' והיא לא ענתה" הוא אמר.
"שון, אתה זוכר משהו משבוע שעבר?" שאלתי
"שבוע שעבר הייתי בטיול בפריז" הוא אמר
"איך היה הטיול?" שאלתי
"ת'אמת, שאני לא זוכר" הוא ענה
"לא זוכר?" גיחחה יסמין "איך אפשר לא לזכור טיול לפריז? כאילו זה פ-ר-י-ז!"
"לא יודע, הלוואי והייתה לי את התשובה, טוב אני ממהר הבייתה, נדבר" הוא ענה והלך.
"תגידי, מה הקטע שלך עם שבוע שעבר, מה את רוצה מימנו עם הוא היה בפריז?" שאלה יסמין
"יסמין, הוא לא היה בפריז, הוא היה פה וזה מה שבאתי לספר לך" עניתי
"מה היה פה?! בגלל זה הוא לא זוכר"
"ביום חמישי בערב לפני שבוע בדיוק יצאתי לפארק עם הכלב,ובינתיים התיישבתי על הספסל בגיבעה, מרחוק ראיתי 2 דמויות מתקרבות אלי יותר ויותר, לא יכולתי לזהות מי הם היו
ואז פתאום שמעתי צרחה ו...."
אופירררררררררררררר
תמשיכיייי דחוףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!
😮 😮 😮
אופירוששששששששששששששש...
איזה יפהההה תמיכי מאמי
אני במתח רצחנייייייייייייייייייייייייייי
לפ יווו
מור'צי 😊
אמאאאאא מזה המתח הזה?!?
תמשיכייי דחוףףףףף
"...ואז פתאום שמעתי צרחה וראיתי מישהי רצה לעברי
והיא אמרה לי 'בואי מהר!! מהר!!' שאלתי אותה מה קרה היא אמרה לי
'יש שם מישהו פצוע' 2 האנשים שהתקרבו אלי ברחו בריצה
את האישה לא הכרתי, הלכתי איתה מהר לכיוון האדם הפצוע. הכלב היה אחרינו."
"נו ו...מה קרה?!" שאלה יסמין
"זה היה שון" אמרתי
"מה קרה לו?"
"מישהו הרביץ לו, אני לא יודעת בדיוק מה קרה, נסיתי לעזור לו, אבל הוא לא הסכים
הוא אמר לי 'תעזבי אותי! אני לא מכיר אותך!' לא הבנתי מה קרה לו. אמרתי לו 'שון? מה עובר עליך?
מי הרביץ לך?!' הוא ניסה לקום וללכת, הרגל שלו נפגעה. הוא אמר לי 'אני לא שון! את טועה,
שון בפריז!' הוא אמר..ואז הלכתי משם..הבייתה"
"בנוסף לחתיך, הוא גם מוזר?"אמרה יסמין
"אני לא יודעת מה הולך פה אבל אני אברר..!" אמרתי
"אני אעזור לך" אמרה יסמין.
הלכנו מהקניון ונסענו הבייתה..
אופירוש מאמי תמשיכי אני במתחחחחחחחחחחחחחחחח!!
מור'צי 😊
אופירושש איזה סיפורר שולטטט
יאא דפקי המשךך מאמיי
חעחעחעח איזה מוזררר
אהבתי תסיפור מאמי שימי המשךך