אהבה אמיתית ראשונה - או שלא!

ואיייי איזה יופי את כותבתת
המשך

באמת? אני דווקא חושבת שזה די צולע לפרק ראשון..לא חשוב.
תודה מתוקהה [=

וואי ממש אהבתיי
שימי המשךך

טנקסס [:

ממשכים.
~~~~
אינני זוכרת כמה זמן עבר מאז הכרתי את דניאל,
אינני זוכרת גם כמה שיחות היו לי איתו,במסנג'ר או בטלפון..כ"כ הרבה,וכל שיחה רגשות חזקים יותר ויותר
התפתחו כלפיו,אך הייתי אדישה אליהם..ניסיתי להזכיר לעצמי את פער הגילאים בינינו,את המרחקים..אך ללא
הצלחה.
דומני שהשמחה התמידית שלו,והשיחות הקורעות מצחוק גרמו לי לחשוב שהוא עדיין בגילי,ואני,הנערה
השטותית והילדותית תמיד מתאהבת באנשים כאלה,אך עלי לזכור
שישנם אנשים שהילדות עדיין אוחזת בהם..לא שהוא ילדותי,הוא בן אדם רציני מאוד..הוא לימד אותי המון
על החיים,נתן לי עצות שעזרו לי בצרותיי,וסתם ידע לתת חיבוק כשצריך. [לא חיבוק חיבוק,זה רק ביטוי XD..]
אני מניחה שהוא הפך למן אח גדול בשבילי..האח הגדול שתמיד רציתי..החבר הכי טוב בעולם..
אינני ארחיב יותר מידי על השיחות איתו,אמרתי כל מה שצריך להגיד.
רק אוסיף ואומר..שחג השבועות הגיע, הזמן עבר כ"כ מהר..
ושבועות משמעו היומולדת של אופיר! פגישה עם דניאל!!! הייתי כ"כ נלהבת ברגע שקראתי את הודעתה של
אופיר בקומונה,מייד אחר כך הטלפון צלצל,
"שלום,אפשר לדבר עם הילה?" נשמע קולו של דניאל מהצד השני,
"דני!!!!" קראתי, "שמעת על המפגש יומולדת?!"
הוא השמיע גיחוך קל. "טלפתית שכמותך. בדיוק בגלל זה התקשרתי"
"אתה בא,נכון?" קטעתי אותו..הרגשתי חרטה קטנה בגלל ההתלהבות שבה שאלתי את זה.
הוא שוב גיחך,"ברור!!!!! דאמט. אני מתגעגע אלייך..למה נראה לךשאני הולך לפספס את זה?"
הרגשתי את הסומק מטפס לי על הפרצוף,הוא כ"כ חמוד. "גם אני מתגעגעת אליך.." שמעתי את עצמי
אומרת,
"אז נתראה שבוע הבא." הוא אמר,"ג'ה נה..פשושית." [אמ.כן.הוא קורא ככה לכולם XD..]
"ג'ה נה 😊" אמרתי,וסגרתי את הטלפון. עמדתי במקום משך כמה דקות ובהיתי ברצפה,ולפתע..חייכתי..
לא יודעת למה,סתם חיוך.
השבוע עבר במהירות,ויום שישי הגיע..זמן לקנות מתנה לאופיר! נסעתי לסבתא כדי לחפש משהו בדוכנים
של יום שישי בכפר סבא,חיטטתי בדוכנים,בהיתי בחלונות הראווה וחרשתי על חנויות,חיפשתי משהו שהיא
רצתה,או משהו שהיה קרוב.
אני יודעת שהיא מאוד אוהבת סדרה שנקראת פרוטס באסקט,ולדמות האהובה עליה יש צמיד חמוד כזה,
עם 13 חרוזים בשחור ולבן.
מצאתי אחד כזה אחרי כמה סיבובים בדוכן אחד,לא היו לו 13 חרוזים כי אם 15. אך הם היו באותו גודל כמו
המקוריים,והיה מחובר אליהם כוכב..אך זה לא הפריע לי,וגם לא לאופיר.
חזרתי הבייתה,כתבתי ברכה כמו שרק אני יודעת,הכנסתי הכל לשקית כחולה וסגרתי עם סלוטייפ בצורה
מסודרת,הדבקתי פרח ונכנסתי למיטה.
גם יום שבת עבר במהירות,ולאחר הגיע יום ראשון.
ההתלהבות הייתה בעיצומה,קפצתי מהמיטה שעתיים לפני הזמן והתלבשתי במהירות..עשיתי הכל כ"כ מהר
למרות שהיו עוד שעתיים עד לרכבת.
יצאתי לאוטובוס שמסיע לתחנת הרכבת בראש העין וקניתי כרטיס.
התיישבתי בתחנה,והבטתי ברצפה..
הרוח שנשבה בשיערי הרגיעה אותי,הייתי קצת לחוצה..אבללאנורא.
הרכבת הגיעה,לא רציתי לתפוס מקום..לכן עמדתי במעבר בין הקרונות והבטתי החוצה..
תחנת סגולה..
בני ברק..
תל אביב אוניברסיטה..
תל אביב מרכז..
"כל הנוסעים לתחנת 'תל-אביב השלום' מתבקשים שלא לשכוח את חפציהם ברכבת ולהכין כרטיסים.תודה"
נשמעקולו של הכרוז,הרכבת החלה להאט "תעצרי כבר! מפגרת.." חשבתי לעצמי,ברגע שהרכבת נעצרה לחצתי
על הכפתור הירוק שפותח את הדלתות ויצאתי החוצה בריצה מטורפת..
עליתי היישר לגג,שם חשבתי שיתקיים המפגש,אך לא ראיתי איש..גם לא את דני.
"טניה?איפה את?"
"עדיין באוטובוס.איפה את?"
"בעזריאלי..על הגג..אין פה אף אחד!"
"חח.נסי לבדוק בפנים טיפשה." היא צחקה..
נכנסתי פנימה,ההבדל בטמפרטורות היה משמעותי,בחוץ השתולל שרב,ובפנים..היה קריר ונעים..הלכתי לאזור
הדוכנים הקטן בקומת הגג,גם שם היה ריק..עשיתי סיבוב,ומרחוק..
"נאקו!!!!!!!!!!!!!!!!!!" קראתי. הנערה האדמונית הסתובבה אליי,"קיארית!!!!!!!!!!!"
רצתי אליה וזינקתי בהתלהבות ,"מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!" צווחתי,לא היה אכפת לי כלל שאנשים השתיקו אותי,מה
אכפת להם בכלל? שיתנו לי להתפרק קצת. הושטתי לה את המתנה,והיא הייתהמרוצה.
עברה חצי שעה,הכרתי 2 בנות נורא נחמדות,ודיברנו על הא ודא.
"אבל בעצם הארו הוא יצור סגיד! ו..דני?!" בזווית העין,נער שגבוהה ממני בכתףראש, חיבק את אופיר,
הוא הרים את ראשו אליי וחייך,"קירי!"
"דני!!!!" צרחתי, פתחתי בריצה מטורפת של 2 צעדים וקפצתי עליו,הוא חיבק אותיכ"כ חזק.ואני אותו..
שנינו צחקנו.."פאק.כמה זמן עבר?" הוא שאל,"יותר מידי..כמה זמן זה בין שבועות לפסח?"
"הרבה.." שוב צחקנו.
כולם הגיעו תוך שעה בערך..והתיישבנו לנו על הרצפה כמו חסרי בית ודיברנו שטויות,כל אחד סיפר משהו בתורו,
ואז היע תורו של דני..
"טוב..אז..אמ..מה אני יכול לספר?"
"מה שאתה רוצה.תמציא אפילו XD"
"טוב..אז.." הוא העיף אליי מבט לרגע,"אני מתגייס בקרוב"
~~~~~
אני יודעת,זה צולע..אבל זו רק ההתחלה..כל ההתחלות כאלה..[[:

יפה מאמי תמשיכיי
את כותבת מדהיםם 😊