תקציר הפרק הקודם-
ניגבתי את עצמי, ואת האדים שכיסו את המראה, פתחתי את התיק רחצה,
הוצאתי ומרחתי את הספיד סטיק, יצאתי מאזור המקלחת, רק עם מגבת באזור התחתון של הגוף.
הסתובבתי ודפקתי צעקה, המגבת נפלה מעליי, והצלחתי לשמוע את דפיקות ליבי אפילו מרוב בהלה.........................
המשך-
זה היה אוהד, מהר אספתי את המגבת מן הרצפה, וכיסיתי את חלקיי גופי שהיו חשופים.
אוהד- מה הלחץ ? סך הכל אני, פעם לא היית כזה ביישן, והתחיל לצחוק עם עצמו.
אני- מה אתה עושה פה? הקדמת ..
אוהד- כן כי כבר היית פה בסביבה.
אני- אבל איך ידעת איפה אני גר?
אוהד- פגשתי את אתמול איזה מישהי....
אני- מה זה קשור ? שאלתי משהו...
אוהד- נו אז תקשיב יא טמפון, פגשתי אתמול איזה מישהי , פה מעבר לרחוב, קרוב לים, התחלנו לדבר פה ושם,
בקיצור הגענו לזה שהיא עשתה אצלך שבת, ויצא ששנינו מכירים אותך, אני חושב שהיא אמרה לי שקוראים לה שני.
אני- שני? הכרת את שני?.
אוהד- כן הכרתי את שני, מה קרה? נחתכת? כל המגבת שלך מלאה בדם, וגם שהיא נפלה מעלייך מקודם היו לך טיפות על הרגליים.
הבטתי על עצמי , על אזור החלק התחתון, על המגבת, וקלטתי, שיטטטט זה חזר, מה אני עושה?
אני- אה כן, מקודם עפתי במקלחת ונפתח לי פצע, שנייה אני הולך לשטוף את זה ולהתלבש.
לקחתי בגדים, תחתונים וג'ינס ונכנסתי לאזור המקלחת.
אוהד- אין בעיה אני מחכה, ממילא עוד מוקדם.
אני לא מאמין שזה שוב חזר, חשבתי שאני מאוחריי זה,
אבל זה, זה לא מה שאדאיג אותי,
בזמן ששטפתי את גופי שוב במים החמים של המקלחת,
הדבר היחיד שחשבתי עליו היה שני, למה היא לא אמרה לי שהיא פגשה את אוהד?
קרה בינהם משהו בזמן שהם היו ביחד בחוף? אצל אוהד הכל יכול להיות.
באמת היא חזרה קצת מוזרה .
מיליוני מחשבות התרוצצו לי בראש, ואחת מהן גם הייתה - למה זה כל כך מפריע לי?!
כל כך רציתי כבר לדבר עם שני ושהיא תסביר לי הכל.
מה יש בעצם להסביר? אוףףףףף... נמאס לי כלכך מהמחשבות!
ופתאום שמעתי בצעקה את הקול של אוהד- נו יא הומו כמה זמן לשטוף טיפה של דם?
צעקתי לו בחזרה- שקט, אני כבר יוצא.
ואז , כאילו חזרתי שוב למציאות, למרות שהמציאות שלי היא מין סרט ישראלי גרוע.
נזכרתי בחודש שעבר, את תקרית הדם שהייתה לי, את מספר הימים שזה היה ,
ואיך טיפלתי מזה, הוצאתי כמה תחבושת מארון העזרה הראשונה שלי ,
אבל זה הציק לי נורא, גירד, ואז ראיתי, זרוק ליד אסלת השירותים,
פד, עטוף בעטיפה כחולה, איך זה הגיע לשם אין לי מושג, אולי דרך שני,
הרמתי אותו, פתחתי אותו, והדבקתי אותו לתחתונים שלי, לא האמנתי שאני עושה מעשה כזה, אבל לא יכולתי להיות יצריתי ברגע כזה ולמצוא פיתרון אחר,
כי בחדר חיכה לי, אוהד.
קיוויתי שזרם הדימום יהיה חלק כדיי שיהיה לי קצת יותר נוח.
בכל זאת אנחנו הולכים לצאת עכשיו.
לבשתי עליי את המכנסיים, כדיי שהוא לא ישים לב שחוץ מאיבר המין שלי מסתתר בתחתונים שלי עוד משהו.
ויצאתי מחדר השירותים.
הגעתי לחדר, אוהד עזר לי לבחור חולצה מתאימה יפה,
שמתי ספיד סטיק לבשתי אותה, נעליים, גרביים, בושם ,
סידרתי את השיער, והיינו כבר בדרך החוצה.
ירדנו במורד המדרגות, הגענו למטה , נכנסנו לאוטו,
אני- טוב, אז לאן?
אוהד- אממ, עכשיו רק 10 וחצי, עוד מוקדם, בוא נלך בנתיים סתם נשב באיזה בר על החוף, ואחריי כבר נצא לאיזה מועדון, מתאים?
אני- כן חופשי, אבל רק שתהיה בעיניינים שלא חוזרים מאוחר בכל זאת אני צריך לקום מחר ב-8 כדי להיות בבסיס כבר ב-10.
אוהד- סבבה כשתרצה נעוף.
אני- איך זה שלא באת עם קרן? או עם השנייה שראיתי אותך איתה ליד הרכבת?
אוהד- חלי? לא איזה, שאני יוצא, אף אחת לא באה איתי, לא חבל? מתבזבזות כל ההזדמנויות להכיר חדשות.
צחקתי ואמרתי- תחמן אתה, לא נמאס לך ? מאז שאני מכיר אותך היית כזה, מתי כבר תמצא מישהי ותהיה איתה עם מחוייבות.
אוהד- זה לא שאני ככה עם כולן , פשוט עדיין לא הגיע האחת, כשהיא תגיע אני לא יעז בכלל להסתכל על מישהי אחרת,
האחת בישבילי גם תגדל את הילדים שלי, אל תראה אותי ככה אייל אני השתנתי , אני כבר לא אותו אחד, אולי עדיין עם הסטוצים,
אבל עכשיו אני רואה את העולם בדרך שונה לגמריי.
אני- בואנה אחי, הפתעת אותי עם התשובה שלך, חשבתי שאתה אף פעם לא תשנה .
באמת הוא הפתיע אותי, הוא ריגש אותי שהוא דיבר ככה, תחשבו שזה יצא מפה של מישהו שהיה מסוגל לצאת עם 18 בנות בו זמנית .
מעולם לא שמעתי אותו מדבר ככה.
אוהד- כן אה, גם אני חשבתי ככה, תעצור תעצור פה תחנה.
עשיתי כמו שהוא אמר , חניתי ירדנו מהאוטו והתקדמנו לעבר הבר,
ישבנו , הגיעה המלצרית ,
אוהד- מה אתה שותה?
אני- ודקה רדבול.
אוהד- פעמיים ודקה רדבול בבקשה.
המלצרית- כבר מגיע, דפקה לי חיוך והלכה.
אוהד- איזה חיוך דפקה לך.
צחקתי.
אחריי 5-7 דק' המלצרית הגיעה שבידה מגש והשתייה שלנו מעלייה.
היא הגישה לנו אותם והלכה.
אוהד- תיראה שני אלה בשולחן מאחורה.
אני- וואי אחי ניראות טוב ביותר.
אוהד- כן אה, והן לבד, לך קרא להן.
אני- מה פתאום, ניראה לך.
עברו בידיוק שלוש שניות, והבנות הגיעו אלינו לשולחן כאילו הן ידעו שאנחנו מדברים עליהן.
- היי.
אני- היי, שבו.
הן התיישבו ליידנו.
אוהד- איך קוראים לכן..?
- אני מורן
-אני ענת
אני- נעים מאוד אייל.
אוהד- אוהד.
מורן- מה התוכניות שלכם היום.
אני- עדיין לא יודעים, ושלכן?
ענת-רצינו לצאת לפאנצ', רוצים לבוא?
אוהד- כן , בשמחה, אייל?
אני- כן.
ענת- סבבה .
ופתאום, מורן באה והתיישבה לי על הברכיים.
הסתכלה עליי, ושאלה- " יש לך חברה? "
שתיתי מהכוס ולא עניתי, אך כניראה שלא הפריע לה שלא עניתי, היא באה ונישקה אותי,
נשיקה ארוכה זאת הייתה, אבל זה הפריע לי מאוד, כי אני לא יודע מה הייחסים שלי עם שני ואיך היא רואה אותם.
הסתכלתי לעבר אוהד כדיי שיציל אותי מהמצב, אבל גם הוא היה דיי עסוק, ותאמת זה קצת הפריע לי!
אני- את יכולה לקום שנייה?
מורן- כן בטח.
התרוממתי מהכסא שלי, התקרבתי לעברו שלא אוהד.
אני- אוהד בוא שנייה.
אוהד- עכשיו?
אני- כן, בוא רגע.
ענת קמה ממעליו , ואוהד קם מהכיסא, ושנינו הלכנו לצד לכייוון הים.
אוהד- מה קרה? לא ראית שהיינו באמצע?
אני- מצטער, אני פשוט לא יכול לא מתאים לי כל המצב יש את שני , אני לא יכול פתאום ככה להיות עם מישהי אחרת ומי יודע לאן זה יגרר אחריי זה.
אוהד הסתכל לעבר הבנות, ואז הסתובב לעברי שוב,
הסתכל לי בעיניים, הייתה שתיקה, ארוכה,
מעולם אבל מעולם לא הרגשתי כל כך מוזר........................................................
זהו יפות שלי, לא משהו, אני יודעת,
אבל בכל זאת, תגיבו...
אוהבת אותכן, לידורי... 😊




