יום אחד בגן העדן, פנתה חוה אל אלוהים : "אלוהים יש לי בעיה !"
"מה הבעיה חוה ?"
"אלוהים, אני יודעת שבראת אותי ונתת לי את גן עדן היפה הזה, ואת כל החיות הנפלאות האלה ואת הנחש המטורף הזה הזה, אבל אני פשוט לא מרוצה."
"למה, חוה ?"
"אלוהים, משעמם לי ונמאס לי מהתפוחים."
"ובכן, חוה, במקרה הזה יש לי פיתרון. אני אברא אדם עבורך."
"מה זה אדם, אלוהים?"
"האדם הזה יהיה יצור פגום, עם הרבה תכונות רעות. הוא ישקר, ירמה יהיה יהיר, באופן כללי, הוא יעשה לך חיים קשים. אבל הוא יהיה גדול יותר, מהיר יותר והוא יאהב לצוד ולהרוג דברים.
אבל מאחר והתלוננת, אני אברא אותו בדרך שתספק את צרכייך. הוא יהיה טפשי ויעסוק בדברים ילדותיים כמו האבקות ובעיטות בכדור.
הוא לא יהיה חכם מידי, ולכן הוא יהיה זקוק לעזרתך כדי לחשוב באופן חכם."
"נשמע נפלא", אמרה חוה באירוניה קלה. "איפה הפואנטה ?"
"ובכן.... את יכולה לקבל אותו בתנאי אחד."
"איזה, אלוהים?"
"כמו שאמרתי, הוא יהיה שחצן, גאוותן ויאב את עצמו יותר מכל ... ולכן יהיה עלייך לספר לו שבראתי אותו לפנייך,
זיכרי את הסוד הקטן שלנו .. את יודעת ....
בין אישה אחת לשניה."