אותו יום.. אותו יום מפחיד שהרגשתי שאני נקשרת..
הרגשתי שאני לא מוכנה עוד לצאת למה שבאמת נמצא שם
ואחרי זה אני מצטערת.. אני מרגישה שעולם שלם מסביבי
ויש מה שמקיף אותי אני מרגישה מוגנת אך בכל זאת חשופה מרגישה שאני נוגעת ואז נופלת מהמטרה .. השמיים לא מספיק גדולים כדי לעטוף אותי בבטחה, שאני יידע בלב שלם שיש לי אך ורק אותך.. אז אני יושבת
ואין לך מושג כמה אני בוכה ואני כותבת כי אני נואשת ואולי כי אותך אני צריכה .. ולא יודעת אז שוב מסתובבת על גלגל של אשליה מחכה לעצור וכנראה לצפות לעבור את הסיבוב הבא ולא באסון ולצאת בטוב ולא להרגיש
שאני בודדה כי אני יודעת שיש מה שמסביבי אבל זה לא אתה..
ואני כואב לי אני צריכה אהבה אולי חיבוק פה ושם תמיכה אני צריכה לדבר
אני צריכה נשמה אני צריכה תאום שיהיה בעת צרה ואתה לא עוזר כי אתה בשלך וגם לך מציק שאין כזה לצדך ואתה מחפש ולא יודע שתמצא אם רק תסתכל אני שם בשבילך ויכולנו להיות נשמות תאומות כאלו שבגן עדן מתאחדות ונוגעות בקסם עד לשורש ורוקמות יחד חלום עפות עד לאופק
שנראה לאור יום שאותו כולם מחפשים שאותו כולם רואים ויכולנו להאמין
שמתישהו אנחנו בו נוגעים ומה הבעיה עם הירח? אותו נביא בשניה הוא מאיר את אהבתנו כמו שהארת את נשמתי ולקחת את ידי נישקת את כולי ולחשת "את שלי" .. אז חייכתי מרוב שמחה והשמש.. מה איתה? היא קרנה ללא הפסקה אפילו 9 בלילה עדיין להבה.. חם לי מרוב אהבה רואה אותך ולא נרדמת פעימה מחסירה נשימה עוצרת אהבה כנה אהבה מיוחדת.. לא יודעת איפה אני עכשיו ..
אז אני מחפשת.. מצאתי את עצמי שם איתך בעולם הקטן והאנושי אבל עולם ציורי שנתת בי מלא בדמיונות עולם של יצירות שיש בו שמש וירח כוכבים לקשט וריח של פריחה אהבה חדשה נולדה .. שמיים ואדמה ממך נוצרתי כולי שלך.. אני בטוחה שאהבת לראות את זה ואני אהבתי לכתוב את זה אני בטוחה שיותר תאהב לשמוע ואני יותר יאהב להגיד וירגיש מלאת חיים, נולדתי, נולדתי מחדש.. כמו פרח מלא בביטחון יוצא מהקוצים עטוף שריון אני עטופה הגנה לא שמיים לא אדמה לא ארץ לא אשליה אהבה בתוכי אהבה במוחי אהבה בכולי.. אין צורך במידה גדולה יש צורך בנשיקה קטנה חוויה בלתי נשכחת וכך לעולמים שנינו נישאר מלוכדים ..