סתם כשמשעמם .. אני מחליטה לכתוב.. אבל יום אחד ודי..
עובר, תם זמנו.
סתם כשלא נעים .. במקום לברוח אני לא הולכת .. לא צעדים גדולים
אפילו לא קטנים .. נשארת במקום גם אם אהיה פצועה לעולמים.
מתוך עולם גדול.. צבעים בו כהים .. לא רואה הכל רק דברים חדים
כשבעצם מתחיל להיות עצוב, לא מרשה לדמעה לרדת ..
יום אחד ודי.. אני אומרת.
סתם אפילו כשלא בא לי .. סתם להשתחרר מכל כאב קטן
על כל עניין גורר .. אני יושבת לכתוב יושבת על המחשבה
מעמיסה ומחדדת תחילה את הריקנות העצומה אל תוך שיברון
ייסורים שנקרע מחוט של תהילה חלומות ואהבה רקמתי דימיון
כמו צ'ק שנפרע עבר זמנו הלכה שמחתו .. יום אחד ודי עבר דורו.
איך אני עוד מתארת דבר שלא יחזור .. כמה כאב כמה זמן מתי יעבור?
לא כותבת עלייך אבל כותבת דברים עצובים ואתה אולי מנסה להיכנס
אבל זה בעצם כמה אנשים .. פצעים רבים שרק יחמירו הצלקת שם לעולמים
כמה שתרפה תכסה ותשכיח השנאה אותי לא תבריח ולהסתכל לו בעיניים ולהרגיש חולשה
עכשיו כבר לא. גם פה הסתיימה תקופה .. תחילה סיפור קצר מושך בלי פרקים לאחר מכן
סרט שלא ייקבל פרס בחיים . משתבח על הרוע תהילה של אכזבה לך תבין איך בכלל
נכנסתי לזה איתך .. ושוב לא רק איתך זה גם איתם .. שוב לא רק בגללך אלא גם בגללם ..
יום אחד ודי .. תפסיק להיות כזה ! אתה משנה את העולם אם תרצה או לא תרצה והגלגל יסתובב אם תשלוט או לא תשלוט וגם אם לא תשרוד אני ימעד וזה ייגמר אחד מאיתנו חלש עכשיו אני מתקיפה כי לי זה בוער ! מלאת תחושות מלאת מועקות לא ימרוד לא ייכנע אבל לא יתנקם מתישהו תבין ת'תוצאה למה שגרמת אין לך בושה למרות הכל כתבתי בשבילך אבל לא רק בשבילך אלא גם בשבילם .. לא רוצה לראות אותך לעולם !
ולא רק אותך אלא גם אותם .
