בני נוח
כל המין האנושי נחשבים כ"בני נוח" על פי ההלכה היהודית וחלים עליהם הכללים של "שבע מצוות בני נוח", שהן:
1. איסור עבודה זרה - אמונה באל אחד.
2. איסור ברכת השם - כבוד האל.
3. איסור שפיכות דמים - כבוד האדם.
4. איסור גזל - כיבוד רכוש הזולת.
5. איסור גילוי עריות - כיבוד מוסד המשפחה.
6. איסור אבר מן החי - כבוד בעלי החיים.
7. מינוי דיינים - הקמת מערכת משפט.
לא-יהודים שעושים עבודה רוחנית יכולים להגיע לשלמות ולגמר התיקון. הזוהר מלמד שאברהם אבינו מסר תורות רוחניות לבני קטורה כדי שילמדו את אנשי ארץ קדם (המזרח) דרכים לתקן מדרגות שאין בכוחו של עם ישראל לתקן.
רובן של הדתות הגדולות מבוססות במקורן על מצוות בני נוח. בימי בית שני היו לא-יהודים רבים שהסתפחו ליהדות ללא גיור ושמרו על שבע המצוות, רובם הוסיפו עליהן מצוות נוספות שהתחבבו עליהם והיו מבקרים בבית המקדש לצורך הקרבת קרבנות, מתפללים בבתי הכנסת עם היהודים או מדליקים נרות שבת. במאות הראשונות לספירה הם היוו חלק ניכר מתושבי האימפריה הרומאית.




