קינאה שוברת לב...

לפני חודשיים עוד היה לי חבר...
ניפרדתי ממנו בגלל חוסר תשוקה...
הוא היה עם מישהי מאז ונורא נורא קינאתי.. לכן הייתה תקופה שלא דיברתי איתו... והוא ניסה להבין למה..
היתי גם בקשר עם מישהו אז עשיתי לו קטע מסריח והתנשקתי עם המישהו הזה מול הפנים שלו...
אחרי הקטע המסריח הזה בכלל לא דיברנו ולא מזמן ניפגשנו והוא אמר לי שכבר לא אכפת לו אם נדבר אי פעם...
כתבתי לו מכתב ממש מהלב, והוא אמר שזה הדבר הכי יפה שכתבו לו אי פעם...
מעט זמן אחרי זה הכרתי מישהו ממש חמוד...
אבל הרגשות לא נעלמו, האהבה עוד קיימת אצלי!!!
כל פעם שאני נזכרת בו אני בוכה...
בכמה אני אוהבת אותו ורוצה אותו שוב...
במצב שלנו - היינו מאוד קרובים ללשכב.. ורק איתו הרגשתי נוח עם זה, ראיתי את עצמי שוכבת רק איתו!!!..
וכל זה נעלם לי...
ואני לא מסוגלת לחשוב על משהו עמוק עם מישהו אחר.. והוא לא סלח לי על המעשה שלי ואני ממש עצובה!!!
הלב שלי שבור, אני אוהבת אותווווווווווווווווו......

הנה המכתב שכתבתי לו:
מהי אהבה? אהבה אי אפשר לראות, אי אפשר להגיד. כשאת מרגישה שאת לא מסוגלת לנשום בלעדיו, כשמשהו מעיק עלייך כשאת לא יודעת מה שלומו, כשעובר יום שלם ואת מתגעגעת...
כשאת יודעת שהוא כבר לא שלך, שאת יודעת שהוא כבר לא צריך אותך לצידו – אז זה כואב.
כשאת רואה אותו וכל מה שאת רוצה זה לחבק אותו ולנשק אותו ולשמור עליו, שיישאר שלך ולא של אף אחת אחרת. כשאת עוצמת עיניים ואת יכולה לדמיין אותך מולך, אבל רק לדמיין. כי כשהוא כבר לא אוהב אותך, אין לך ברירה. פתאום הוא נעשה רחוק יותר ויותר, נבלע בתוך העולם. את שולחת יד ולא מגיעה. שולחת יד ואין יד שנשלחת חזרה. לא כמו פעם כשיכולת להרגיש את היד הזו עלייך.
פעם יכולת לסמוך עליו, גם היום. הוא היה הבנאדם שהכי יכולת לסמוך עליו בעולם ולא על אף אחד אחר! עכשיו - הוא לא רוצה לשמור עלייך. הוא לא צריך אותך יותר. הוא לא רוצה אותך יותר.
ומה עם כל ההבטחות? מה עם זה שהוא אמר שאת חשובה לו ושהוא רוצה להיות איתך בקשר בשנים הבאות? מה עם זה? לאיפה כל זה נעלם פתאום?...
כשאת לא רואה את עצמך עם מישהו אחר מלבדו, כשאת מדמיינת את עצמך עם הפוך בחורף, את מדמיינת אותו לצידך. אבל זו רק את לבד.
אני כאן בלעדייך, אבל אתה עדיין איתי בחלומות שלי. בחלומות הכי פרועים שלי לא האמנתי שאתה תצא כך מחיי, כל כך מהר כמו כשנכנסת. אני כאן בלעדייך, אני חושבת עליך... אני חולמת עלייך כל הזמן.
לא מזמן היה לי חלום, שאנחנו נמצאים עם כל החברים שלנו, וממשיכים להתעלם אחד מהשנייה, ופתאום מתנגן לו שיר מוכר ברקע. השיר שלנו. שנינו מביטים אחד בשני ואתה מגניב אליי חיוך. כמה זמן עבר מאז שחייכת אליי ככה. כמה זמן...
אתה אחד האנשים היותר מושלמים שיצא לי להכיר. תמיד כל כך מפוקס, תמיד בטוח בעצמו. לפעמים אני אפילו מרגישה שאני מעריצה אותך. את הכוח, את השליטה. את האיפוק. את החוכמה ואת הבגרות.
אתה הרבה יותר ממני, הרבה יותר ממה שאני אי פעם אוכל לשאוף להגיע אליו.
אתה אחד האנשים היותר מיוחדים שיצא לי להכיר. איש שיחה כל כך מרתק. ברת מזל זו שתזכה בליבך.
לצערי, כשהיית שלי לא שמתי לב לזה. לא הערכתי כמה גדול המזל שנפל בחלקי. יש לך מה שלי אין.
יש בך עומק. יש בך תבונה. אולי לא מושלם, אבל מושלם בשבילי.
קשה לי להסתכל עלייך, קשה לי לחבק אותך כשאני יודעת שאתה כבר לא שלי, כשהכל נעשה בכזה קור.
פעם יכולתי להסתכל לך בעיניים ולתת לרגש להציף אותי. עכשיו גם זה אבד לי מבין האצבעות.
אתה תמיד ידעת להראות מה אתה מרגיש. אני לא. לא יודעת איך להראות כזה דבר. אני יכולה לחבק, לנשק, בשבילך הכל. בחיים שלי לא אמרתי את זה על מישהו.
חברות שלי לא מכירות אותי ככה. אף פעם לא ייחסתי למישהו כזו חשיבות ועוד כשמדובר באהבה. אהבה?! היא בכלל מסוגלת להבין כזה דבר?! פעם לא ידעתי, אבל אחרי היכרות איתך אני כבר יודעת.
אני יודעת שכשאוהבים מישהו, לא מתעלמים ממנו, לא מתייחסים אליו בצורה מגעילה, לא שמים עליו זין. לא עושים טעויות. לא אומרים דברים שאחרי זה מתחרטים עליהם.
היה לי משהו, ואיבדתי אותו - כנראה לנצח.
אבל ככה החיים. עושים טעויות, לומדים מהם וממשיכים הלאה. נכון?!
סוגרים מעגל ופותחים אחד חדש במקום אחר. סוגרים דלת אחת ופותחים דלת אחרת.
זה נשמע נורא פשוט. זה באמת פשוט – כשאין רגשות.
אפילו אם הראש שלי אומר לי להמשיך הלאה, הלב שלי לא נותן לי. ואני נאבקת בזה.
כי אסור לי. אסור לי. צריך להרפות, צריך לעזוב את היד. צריך להתנתק. צריך לתת לך לצאת לחופשי מהסבל שעבר עלייך. מהטלאות. מהטרטור. מהבלגן. מהאי החלטיות שלי. מהשריטה שלי. מהילדותיות שלי. יש דברים שעשיתי שאני מתחרטת עליהם. קינאתי בצורה מחפירה. ירדתי כל כך נמוך. כל כך נמוך.
אני מוכנה לוותר על הכל בשבילך. אני מוכנה לעשות הכל בשבילך. אני מוכנה להילחם עד טיפת הדם האחרונה. אנשים במצוקה עושים הרבה טעויות. טעויות שמשלמים עליהם, שאי אפשר אחר כך לתקן. כמה שאני אנסה לתקן, ואני אנסה. כמה שרק אפשר, אני אעשה מה שאני יכולה.
לקחתי סמים. סם האהבה. התמכרתי ואיבדתי הכל. מידי פעם אני עוד בקריזים. אבל אני חייבת להיגמל.
כי זה סם שאסור לקחת לבד. אם לוקחים אותו לבד – הוא קטלני. חייבים לקחת אותו עם עוד מישהו.
גם אתה פעם לקחת אותו לבד, אבל אתה נגמלת. אני שמחה בשבילך. לא הגיע לך לסבול, לא הגיע לך אף אחד מהדברים שעשיתי לך. ולא חסר. זה לא פייר, הייתי צריכה להגיד לך את זה קודם, כהרגשתי את זה. זוכר, כשישנתי אצלך?.. אתה כבר ישנת, ואני הסתכלתי עלייך ישן. כזה מלאך.
ולי – מה נשאר? לקוות שהלב שלי לא טועה וגם לך יש עוד טעם מתוק על השפתיים.. אני אוהבת אותך.