שלום לכולם!
אני מפרסמת פה סיפור שבסופו יש מסר.
את הסיפור כתבה בל. למי שלא מכיר אז הכינוי שלה פה זה: bell4ever.
אני מפרסמת את הסיפור בשמה בגלל שהיא בפנימייה צבאית- מכמורת והיא יצאה לשישי שבת אבל היא ניצלה את זה בשביל לעשות דברים חשובים יותר.
אז אני מקווה שתאהבו ותלמדו מהסיפור.
לא להתבייש ברגשות מאת בל ממן.
" אני חושבת עליך.. בכול דקה, שניה, שעה, בכול רגע שאני חייה אני רוצה להיות איתך, להעביר אותו איתך להיות שם לצידך.
מאמי אני כבר הרבה זמן חושבת איך להגיד לך שאני אוהבת אותך".
ככה נאמר מפיה של הילדה הכול כך יפה הזאת- גל לילד הכול כך מושלם שהיא אהבה אותו כמו שלא אהבה שום דבר אחר– יוני.
הכול נראה כמו סרט ורוד - אתה תאהב אותי, אני אוהבת אותך ונהיה ביחד לנצח.
הרי ככה תמיד חושבים באהבה הראשונה נכון?
גל תמיד דיברה על יוני עם כולם ותמיד סיפרה לכולם על הדברים הטובים שבו וכמה הוא מושלם אך יוני אהב את גל בתור ידידה ולא בתור חברה.
באותו יום שגל חשפה בפני יוני את הרגשות שלה, יוני לא ידע מה להגיד.
כנראה זה מסביר למה נשמע קול ניתוק הטלפון...
יום לאחר מכן יוני התקשר והחליט שהם צריכים לסדר ביניהם הכול ולהחליט מה מצב היחסים ביניהם.
הוא התקשר וביקש מגל להיפגש. גל הסכימה במהרה והם קבעו להיפגש אחר הצהריים.
בדרך שיצאה מביתה גל חשבה איך יוני יגיב והאם יהיה לה קל להביע בפניו פנים מול פנים מה שהיא מרגישה, מה שהיא חושבת עליו ומה תעשה אם הוא יסרב לה.
כול המחשבות – השליליות, והחיוביות התערבבו.
לעומת זאת, יוני החליט שרק כשהוא יראה אותה הוא ידע מה הוא מרגיש והאם הוא יכול לנסות להיות איתה בקשר רציני כי הדבר האחרון שהוא רוצה זה לפגוע בה, בכול זאת, היא הידידה הכי טובה שלו והיא מאוד חשובה לו.
הרגע ששניהם חיכו לו יותר מכול הגיע. הם הגיעו למקום הפגישה.
גל הגיע טיפה לפני אך חיכתה לו.
"אני מצטער שאיחרתי, באמת מצטער" – אמר יוני והדביק נשיקה בלחי לגל.
"זה בסדר, חפיף לא קרה כלום. בשבילך אני יחכה עד סוף העולם"- אמרה גל.
הם דיברו ודיברו, צחקו וצחקו וכמו תמיד, הם יכלו לדבר ימים, שעות וחודשיים בלי שיגמר להם על מה לדבר, בלי שהם יפסיקו לצחוק ולשתף אחד את השני בדברים.
בסוף גל החליטה שצריך להתחיל לדבר על הדבר הרציני, על הנושא שבגללו הם נפגשו.
גל שהייתה ילדה לא ביישנית, ילדה שלא מפחדת מכלום החליטה לפתוח את הנושא בפני יוני בדרך ישרה ולא עקיפה כמו שרוב שאר הבנות היו עושות.
אולי זה גם מה שעושה אותה יותר מיוחדת מהן.
"תקשיב אמרתי לך שאני רוצה אותך, שאני אוהבת אותך ואני לא רוצה לכפות עליך משהו אבל אני צריכה שתגיד לי אם אתה מרגיש אלי משהו, אם אתה רוצה אותי.
אתה רואה שאני אומרת לך את זה בצורה ישירה כי אתה חשוב לי ואני לא רוצה ללכת בדרכים עקיפות.
אם אתה תגיד לי שלא אני יבין, ואם אתה תגיד לי שכן אני יהיה הילדה הכי מאושרת שקיימת אבל הכי חשוב לי שתגיד לי תאמת, את מה שאתה מרגיש וחושב".
אפילו גל הייתה בהלם באותו רגע.
היא לא האמינה שהיא תוכל לעמוד בפניו ולהגיד את כול הדברים האלה.
לאחר כמה שניות של שקט וכמה רגעי הלם גם מצד יוני הוא התחיל להגיד מה הוא חושב.
"גל תקשיבי... את יודעת שאנחנו הידידים הכי טובים ואת חשובה לי ואני אוהב אותך בתור אחות.
לא חשבתי שתתאהבי בי אבל אני יודע שאת לא יכולה לשלוט בזה אבל אני צריך כמה שעות לחשוב על זה, לחשוב על מה שאני מרגיש אלייך. אני לא רוצה לפגוע בך, אני לא רוצה שתתאכזבי, אבל אני לא רוצה להיות עם מישהי שאני לא אוכל להתאהב בה..".
גל החליטה שזה הזמן, לא ללחוץ אבל להראות לו טיפה ממה שהיא מרגישה.
היא החליטה לעבור למעשים אם מילים לא מספיקות.
גל התקרבה אליו וסחפה אותו לנשיקה ארוכה.
יוני לא היסס לרגע ושיתף פעולה בכול.
"מאמי למה עשית את זה? אמרת שלא תכפי עליי דבר, שלא תכריחי אותי" – יוני אמר מבולבל.
"אז מה, לא אהבת איך שאני מנשקת? מה אני אמורה להבין שאתה דוחה אותי? שאתה הגעת כבר להחלטה שלך? אתה לא רוצה אותי?" - אמרה גל והוסיפה...
"מאמי אמרתי לך תגיד לי תאמת. אנחנו תמיד אבל תמיד נשאר הידידים הכי טובים.
אתה חשוב לי כמה ששום ידיד לא היה חשוב לי ואני רוצה שתמיד תהיה מאושר.
אבל.. אני לא יכולה.. כול פעם שאני רואה אותך אני רוצה לנשק אותך, רוצה להיות איתך" – גל התחילה להגיד את הדברים במהירות.
"טוב ששש.. חחח כמה את מדברת ואלה אני לא מצליח להתרגל! 5 שנים ואני לא מצליח" – אמר יוני.
הפעם כנראה היה תורו. הוא התקרב אליה ושוב הם התנשקו.
"נו מה כנראה אני לא מנשקת כל כך רע, אה?" - אמרה גל.
"לא יודע אפשר לבדוק את זה עוד כמה פעמיים?" – אמר יוני וצחק.
"אז מה אני אמורה להבין מזה? שאתה רוצה אותי או לא?" אמרה גל.
"מאמי תקשיב.. דבר אחד זה זמן להחליט ודבר שני זה לשחק בי ולהתמזמז איתי כי בא לך עכשיו להתחרמן עם מישהי.
אמרת שלא תפגע בי, שאני חשובה לך, אז תראה לי את זה ולא רק תדבר כי אני יודעת שאתה לא כמו שאר הבנים ולא סתם התאהבתי בך" – גל הסבירה לו.
היא הרגישה מנוצלת, היא לא הבינה מה הפיצול שהיה ליוני, היא חשבה שהוא גם רוצה אותה שגם הוא מאוהב בה אך החליטה לתת לו הזדמנות לחשוב ולתת לו להחליט מה רצונותיו,
אך בכול מקרה, היא לא רצתה להפסיד אותו בתור ידיד, גם אם הוא לא ירצה אותה.
לאחר כמה זמן הם נפרדו לשלום עם נשיקה אבל בלחי.
גל הלכה הביתה והלכה לישון אך לעמותה, יוני הלך הביתה ושבר את הראש במחשבות, בדברים שהוא רוצה ובכלל ברגשות שלו כלפיה.
לאחר כמה שעות היה צלצול בביתה של גל.
"שלום אפשר את גל?" – נשמע מהקו השני.
"יונייי... זאת אני ישרוט שלי, מה אתה לא מזהה אותי?" – אמרה גל בשמחה, כאילו ממש חיכתה שיוני יתקשר.
"חחח צחקתי ילדונת" – אמר יוני כדי לצאת מהמצב המביך.
"כן, כן יא שקרן. קיצר למה התקשרת ילד יפה?" – אמרה גל כדי שהוא יגיע לעניין.
"הגעתי להחלטה" – אמר יוני בהחלטיות.
גל שתקה.
מצד אחד ההחלטה שהוא יגיד יכולה לעשות אותה מאושרת ומצד שני יוני יכול לשבור לה את הלב, אך היא אמרה לעצמה שכול החלטה שיוני יקבל גם אם היא לא תאהב אותה, היא תקבל אותה ותבין אותו.
"גל את שם?" – יוני אמר.
"כן מאמי אני מחכה שתגיד מה ההחלטה" – אמרה גל בשקט.
"זה לא לטלפון, תפתחי לי את הדלת" – אמר יוני בצחקוק.
"חחח מה?" – אמרה גל.
כאילו יוני במשפט הזה שבר לה את המחשבות על ההחלטה ואת כול הפחדים.
"תתקרבי לדלת, תסובבי את המפתח, תלחצי על הידית ואז משכי אותה ואז תביני" – אמר יוני.
גל עשתה את הוראותיו ופתאום ראתה אותו עומד בפתח הדלת.
"סנופי מה אתה שרוט? אתה מתקשר אליי ועומד לי מאחורי הדלת ??" – אמרה גל והחלה לצחוק.
"סנופה שלי, רציתי להפתיע אותך. מה זאת לא הפתעה?" – אמר יוני ואז המשיך בדבריו.
"טוב תביאי לשתות יא סנופה פרסית. אני צמא, את יודעת כמה הלכתי לכדי להגיע לפה??".
"טוב שתוק חחח כמה הוראות אני מקבלת היום" – אמרה גל והלכה למטבח.
היא צעקה מהמטבח: "קולה? תפוזים? לימונדה? אייס קפה?
מילקשייק? או אולי... אשכוליות?".
"ברור שאייס קפה" – צעק יוני מהסלון.
"יופי שיסתפק במים" – חשבה לעצמה גל.
הכינה כוס אחת של מים קפואים ועוד כוס עם אייס קפה.
את הכוס עם האייס היא השאירה במטבח.
"הנה" – אמרה גל והושיטה לעברו את הכוס עם המים.
"אבל סנופה אמרתי שאני רוצה אייס קפה" – אמר יוני בקול תינוקי.
"לך למטבח ותיקח. אין לך משרתים. אתה רוצה לחוש מלך קח תשתה את הכוס עם המים הזאת" – אמרה גל.
היא ראתה שיוני בא לקחת לגימה מהכוס ואז המשיכה..
"המים מהשירותים לא כאלה מגעילים" – אמרה גל וחיכה לעצמה.
"מהההההההההההההה?" – צעק יוני ורץ למטבח.
הוא לקח את הכוס אייס קפה ועלה לחדר וגל אחריו.
היא חשבה לעצמה בצחוק: "אסור להשאיר זרים לבד בבית"
והפעם היה תורו של יוני לפתוח את הנושא.
"טוב בקשר להחלטה אני יגיד אותה עכשיו" – אמר כאילו הוא שופט בבית המשפט.
"מקשיבה סנופי שלי " – אמרה גל.
סנופי וסנופה אלה השמות שהם קראו אחד לשני.
סנופי – יוני
סנופה – גל.
"תקשיבי,
את יודעת שאני מת עליך, ואת תמיד היית שם ברגעים הכי קשים שלי וברגעים שהכי הייתי צריך אותך ושאף אחד לא היה שם את תמיד היית.
אני יודע גם שאת תהיי שם תמיד וגם את הילדה שהכי כיף לי איתך,
ואת הכי מצחיקה אותי כי את הרי הסנופה שלי.
ו... חשבתי שעות מה אני מרגיש אליך חוץ מידידה ואם כדי לנסות להיות ביחד והחלטתי ש.. כן, שאולי יותר טוב שנהיה ביחד כי אני חושב שאני כן מרגיש אליך משהו מעבר לידידות החזקה שיש בנינו ואני מקווה שאף אחד לא יפגע מהקשר הזה.
אני מקווה שהזמן יגרום לי להתאהב בך ואני מבטיח לך שאני יעשה הכול כדי שהקשר יצליח" – אמר יוני.
גל שתקה.
היא לא ידעה מה להגיד. היא לא האמינה לרגע שזאת תהיה התשובה שלו.
"סנופי קורא לסנופה שלו .." – אמר יוני ואז המשיך: "אם עדיין סנופה רוצה את סנופי".
"ברור שאני רוצה אותך, פשוט לא האמנתי שאתה תגיד כן" – אמרה גל בשקט.
"מאמי, חשבתי על זה הרבה ואם יש בנינו כזה קשר טוב אז למה לא? אם את הילדה הכי מדהימה שאני מכיר, ואת הילדה הכי יפה שיש, אני בחיים לא יכיר ילדה יותר מושלמת ממך" – אמר יוני.
"טוב די להתחנפויות" – אמרה גל.
גל שכבה על המיטה ויוני ישב.
הוא התקרב אליה והם התנשקו נשיקה ארוכה, נשיקה כל כך מתוקה כאילו שניהם מאוהבים כבר הרבה זמן.
לאחר כמה דקות הם התנתקו וירדו למטה לסלון לראות סרט.
היא בחרה את הסרט סיפור אהבה בלתי נשכח.
בסרט מסופר על ילדה לא מקובלת שעוזרת לילד הכי מקובל בבית הספר והחבורה שלו צוחקת עליו כי הוא נמצא איתה הרבה זמן. לאחר כמה זמן השניים מתאהבים ומתברר כי היא חולה בסרטן הדם. השנים מתחתנים ולאחר כמה חודשיים היא נפטרה אך הוא תמיד התמיד ללמוד ולהמשיך בחייו.
וכמובן שהוא לא שכח אותה כי היא תמיד תישאר האהבה היחידה והמתוקה שלו.
לאחר שהסרט נגמר שניהם נרדמו.
יום למחרת לא היה בצפר אז יוני ניצל את ההזדמנות להתנחלות קטנה. ברור שגל ממש לא התנגדה.
הגיע הבוקר, גל ישנה עדיין.
לפתע שהיא התעוררה ראתה פתק על יד הראש שלה.
וכך היה רשום בו:
"סנופה שלי, השעה 9:00 אני לא הולך הביתה, אני הולך להכין לך משהו. תגידי שאני לא רומנטי 😉.
אני משאיר לך מלא, מלא נשיקות.
שאת קמה תלחצי פליי במערכת. אוהב אותך, סנופי".
גל התעוררה במהירות למערכת והלכה ללחוץ פליי.
פתאום נשמע..
"לו הייתי מלך -
את היית מלכה שלי.
חצי מלכות למענך,
את היית זוהרת
ושומרת בשבילי את כל החום שבליבך.
כל אהבתי לך -
אבל לא מבטיח לקשור לך כתרים של מלכה.
מה שיהיה לי ומה שיש לי אתן לך הכל מתוקה.
אני לא מלך, אפילו לא בערך,
סתם בחור פנוי שפשוט אוהב אותך.
אני לא מלך אפילו לא בערך,
סך הכל רוצה להיות שלך.
אני לא אבנה לך מגדלים וארמונות,
נמצא דירה ליד הים,
אין מחיר לאושר, אין סוף לחלומות,
רוצה להיות כמו כולם.
כל אהבתי -
לך אבל לא מבטיח לקשור לך כתרים של מלכה.
מה שיהיה לי ומה שיש לי אתן לך הכל מתוקה.
אני לא מלך, אפילו לא בערך,
סתם בחור פנוי שפשוט אוהב אותך.
אני לא מלך אפילו לא בערך,
סך הכל רוצה להיות שלך..."
גל חשבה לעצמה: 'איזה בוקר מדהים להתחיל את היום'.
היא הלכה לשירותים, התארגנה, החליפה בגדים וירדה למטה להכין לעצמה ארוחת בוקר אך להפתעתה היא כבר הייתה מוכנה.
2 טוסטים עם ירקות ושתייה חמה ובלון לב עם הליום מעל כול הארוחה.
גל הרגישה ממש כמו מלכה למרות שהחלק הכי טוב הגיע בסוף..
יוני נכנס עם קינוח. קערה ענקית עם קצפת – הדבר הכי אהוב על גל.
על האף של יוני הדובדבן וכמובן שגל לא יכלה לעמוד בפיתוי ושכחה לרגע מהקצפת וישר עברה לדובדבן.
הם הלכו ביחד לקניות והמוכרים חשבו שהם בעל ואישה.
כול אחד אומר לשני מה דעתו ובוחר לשני בגדים.
הם חזרו בערב וההורים של גל היו בבית.
עכשיו הגיע הרגע הקשה. גל רצתה ללכת לישון אצל יוני אך היא לא ידעה אם אמא שלה תסכים.
לאחר מלא, מלא, מלא שכנועים היא הסכימה אבל בתנאי שישנו במיטה נפרדת.
היא לקחה בגדים והלכה עם יוני.
היא נכנסה לחדר של יוני שהרגישה ממש כמו בבית.
הרי 5 שנים זה לא צחוק.
אבל הפעם הביקור היה שונה, הפעם הביקור היה אחרת..
על המיטה חיכה לגל ורד אדום וגדול והייתה בתוכו טבעת, טבעת עם יהלום.
גל הייתה בהלם.
"י....ו....נ....י.... מה.....ז....ה.....?" בקושי יצא לה מהפה.
"מאמי מה את משחקת אותה? מה זה לא יפה? את יודעת שלאבא שלי יש חנות יהלומים והוא רצה שאני יעבוד אצלו כול החופש אז אמרתי לו בוא נעשה החלפות וגם הטבעת הזאת בכלל לא יקרה אז יאללה עזבי אותך" – אמר יוני במהירות ולא נתן לא להשחיל מילה.
גל התקרבה ליוני והתחילה לנשק אותה.
הם התחילו לזרום וגל הרגישה בטוחה, אולי אפילו יותר מידי.
"מאמי את בטוחה? אנחנו חברים רק יום" – אמר יוני.
"אני בטוחה. אומנם רק יום אבל מכירים 5 שנים" – לחשה לו גל.
"אתה רוצה אותי? אם כן אז סבבה אבל אם לא אז חפיף.
אמרתי לך, תעשה מה שהלב שלך אומר לך פעם אחת" – אמרה גל .
יוני לא חשב פעמיים והם התחילו להתנשק ולהתחרמן.
יוני הפיל אותה בעדינות על המיטה...........
בבוקר הם התעוררו זה בזרועות זה.
הם נהנו הכי שבעולם. כול אחד עם הפעם הראשונה שלו.
הם קמו ביחד ונשקו אחד לשני נשיקה ארוכה.
שניהם נכנסו למקלחת ביחד, אחרי זה יצאו, התלבשו והלכו ביחד לאכול ארוחת בוקר.
"ואי אהובתי, שכחתי משהו את יודעת?" - אמר יוני.
"אה סנופי שלי, מה שכחת? אל תגיד לי שלשים קונדום!" – אמרה גל.
"חח נראה לך סנופה שלי?? אני בחיים לא יעשה לך את זה. תיזהרי לחשוב עלי דברים כאלה אני מטורף עליך" – אמרה יוני.
ואז המשיך..
"שכחתי לענוד לך את הטבעת, שכחנו להתחתן.. להבטיח להיות אחד של השני לנצח..." – אמר יוני והלך לחדר.
הוא חזר עם שני הטבעות .
"אני נשבעת לאהוב אותך בטוב וברע ואני לא אוותר עליך לעולם.." – אמרה גל וענדה לו את הטבעת.
"אני נשבע לאהוב אותך תמיד, גם בטוב וגם ברע. בכול מצב נשבע לתת לך כול מה שיש לי כי כול מה ששלי הוא שלך" – אמר יוני וענד לה את הטבעת.
מהיום הזה הכול היה ורוד בשבילם.
מהיום הזה הם מצאו את האחד שלהם, את החצי השני שלהם והם חיים באושר ובעושר.
אז לקח:
אל תפחדו להגיד שאתם מאוהבים גם לידידים שלכם כי תאמינו לי, יוצאים מזה גם דברים טובים וכול מה שצריך לקרות קורה בחיים האלה אז אל תפחדו!
אוהבת,
בל ממן.
ואוווו!!!!!!
מהמםםם!
תגידי לחברה לך שזה מושלםםם!
ממש אהבתי!!!!!!!!!!
היא מוכשרתת הכיי בעולםםם!
אהבתייייייייייייייייייייייייי!!!!
שתכתוב תמיד!!
ואני בטוחה שגם את יפיופההה!!!
ממש מרגששש!
והמסררר מדהיםםם!
וואי איזה מהמםםםםםםםםםםםםםם
יואוו אהבתי מאודדדדדדדדדדדדד
ניבבבבבבב
מסרי לבלו'שששששששש
שהיא מוכשרתתתתתתתתתתתתתתתת
מאודד
מאודדדד
מאודדדדדד
ושהסיפור מושלםםםםםםםם
נדיררררר
מהמםםםםםםםםםםם
ושתמשיך תאאאאאאמידד
לכתובבבבב
מוואה ענקיתתתתתתתתתתת
יפיתי-דבירוש, תודה רבה מאמי ואת מוזמנת לקרוא את הסיפור שלי.
ואני אמסור לבל =))
חנו'ששששששששששששששש,
מדהימה שליייי,
אני ימסור לה!! :]
-ניבו'ש- e
יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ניבושששש..
תנסריי לבלוששש שיצא לך סיפורר מעלףף! יש בו באמת מסר חשובב..
תגידי לה שאנחנו מחכות לעוד המשךך!!
היא פשוט מ-ו-כ-ש-ר-ת!!
QUOTE (דיזלית @ 06/09/2005) יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא ניבושששש..
תנסריי לבלוששש שיצא לך סיפורר מעלףף! יש בו באמת מסר חשובב..
תגידי לה שאנחנו מחכות לעוד המשךך!!
היא פשוט מ-ו-כ-ש-ר-ת!!
מסכימה עם נתלי
ובעצם עם כולם
חח
מוואההה
וואי זה ממש ממש יפהה ומרגש. אהבתי נורא!1
תודה רבה לכולכם על התגובות.
בל תבוא ביום שישי והיא תראה את התגובות שלכם ובטוח זה יעלה לה חיוך על הפנים =]
אז באמת תודה לכולם,
-ניבו'ש- 😊
ווואיייייי איזה סיפור מהמםםםםם
והמסר כ"כ נכון!
אהבתי ביותר!
