תודה מאמי..אני באמת מעריכה את זה שאתן מגיבות ככה ומעודדות..
במקרים כאלה קשה לעודד אבל משתדלים 😊
חח איזה מאמי את!
אוהבתותך!!
ד.א חח איך קוראים לך?
וואיייייייי עצוביי 😢 😢 😢
יהיה זיכרו ברוך!
אני משתתפת בצערך מאמי
QUOTE לא כל אחת הייתה מצליחה להתגבר על זה ככה
צודקתת.....!
מתה עלייךךך
מוואה ע-נ-ק-י-תתתת
יאוו חנוש תודה אתן לא יודעות כמה אני מעריכה את זה , באמת..
גם אני מתה עליך! המון המון
בדיוק הגבתי לסיפור שלך חחח ישבתי שעתיים וחצי וקראתי את כ-ו-ל-ו
[=
אוהבת המונים **~גלוש~**
חחח מאמי קבלי
מוואה ע-נ-ק-י-תתתתתתתתתתת
QUOTE (galush123 @ 10/09/2005) אוקיי...
זה היה ערב שישי...וזה היה בכתה ו' ככה שהיו את כל הבת מצוות...אז הלכתי למסיבה של מישי מהכתה שלי...וכל הערב נהנתי ורקדתי וזה...כמו תמיד ...
אחרי המסיבה חזרתי הביתה ...קמתי בסביבות 10 וחצי...הלכתי למיטה של אבא ואמא...וראיתי שידורים חוזרים של קטנטנות ואז סבתא נכנסה לחדר והתיישבה על המיטה ואמרה לי "אמא ואבא בדרך חזרה הביתה" וחייכתי את החיוך הכייי מאושר של החיים שלי ושאלתי "מה שלומו?" ואז היא אמרה לי "הוא לא איתם..." ואבא ואמא לא יצאו מהבית חולים במשך כל השבוע הזה בלעדיו..ככה שהבנתי..זהו הוא לא שרד...מהרגע הזה אני בת יחידה..
הייתי בכתה ו' לא נראה לי ממש קלטתי כי פשוט אמרתי לסבתא שלי שתצא מהחדר ושתשאיר אותי לבד...
לא בכיתי לא צעקתי לא כלום...פשוט המשכתי לראות קטנטנות..אולי זה אדיש אבל לא נראה לי המוח שלי באמת קלט...זהו , הוא מת..
אחרי חצי שעה אבא ואמא הגיעו...וגם הרבה קרובי משפחה..אבל אבא אמא ואני נשארנו בחדר שינה..ובכינו..שלושתינו , פעם ראשונה ואחרונה שראיתי את אבא שלי בוכה...זה מה ששבר אותי, אבא שתמיד כל כך גיבור וחזק...אף פעם לא נשבר..בוכה כמו ילד...ילד שאיבד מישהו..זה כל כך שבר אותי מבפנים לראות אותו ככה..וישבנו שם כל הצהריים ובכינו..ודיברנו..הם אמרו לי שהם רוצים להביא עוד ילד...ואני קצת שמחתי...זה עודד אותי איכשהו מבפנים...וביקשתי שיקראו לילד על שמו..אבל אמא אמרה שזה לא נהוג ככה ש...\=
אבל כבר כמעט שנה שלא בכיתי עליו..לא יודעת..זה פשוט לא משו שאני יכולה לחשוב עליו וישר לבכות...זה לא שאני לא רגישה, כי אני כן..אני מאוד רגישה..פשוט...\=
יש לי דמעות בעיינים..
אני שמחה שהתגברת על זה...
אני בטוחה שכואב לך...
אבל עשית בחוכמה שאת לא חושבת על זה כל הזמן... ושזה לא המטירד העיקרי בחייך...
אפשר לדעת בן כמה הוא היה כשהוא נפטר?
הוא היה חודשיים לפני 8 ...נראה לי חח כמעט 8 בוא נגיד
יאוו אני לא מאמינה כמה נורא...
(טוב כדי שאני ישתוק כי לעודד אני לא מצליחה חח)
חח חמודה...[=
ואין צורך לשתוק כי אני לא עצובה ככה שאני לא צריכה עידוד חחח
אזז רגע גלו'שש יש לך עכשיו עוד אח/אחות??
יאאאאאאאאאאאא עכשיו קראתי הכל זה כל כך עצוב וכואבבבבבבבבבב😢
לצערי אומרים שבאדם שסובל עדיף שימות ככה שהוא לא יסבול אבל האנשים הקרובים שלו מתייסרים יום יום
ואני בטוחה שאמא שלך במיוחד...זה לא קל לאבד מישהוא שמאוד קרוב אלייך נפשית
גם אני לא מזמן אבדתי מישהוא קרוב מאוד אליי ככה שאני מבינה את הכאב שלך
מבינה אותך ומזדהה המון ....
מקווה שתדעי רגעים יותר משמחים והם יגיעו על תאבדי את התקווה בחיים ....
וסיפור ממש יפה מצמרר ועצוב ...
את מוכשרת שחבל על הזמן...
תמשיכי לכתוב תמיד...
ועם את צריכה משהוא אני תמיד כאן....
אוהבת...
מור'צי 😊