בהתחלה לא ענינת אותי בכלל
לא זרקתי לכיוונך אפילו מבט
אל תיקח את זה אישי,בדרך כלל...
אני לא מביטה על אפ'חד
אבל אז הם אמרו שאין לי סיכוי
שבחיים לא אשיג אותך
ומאז רק גדל הפיתוי
לצאת ולכבוש את ליבך
אני לא הכי יפה,לא הכי חכמה
לא טובת לב,לא מלאך
לא מוכשרת במיוחד,לא מדהימה
אבל אחת שלא תשכח
הבטתי בך הטבעתי אותך בעיני
לא נתנתי לך הזדמנות לברוח
עכשיו אני מצטערת על זה בחיי
הייתי מבקשת סליחה,אם יכולת לסלוח
אבל עכשיו כבר מאוחר
פגעתי בך יותר מדי
וכל טיפת רגש שבך חדר
מצדיק את דמעותיי
לא אהבתי אותך
כל עוד היית שלי
התאהבתי בך
כשכבר לא היית איתי
ואיך אגרום לך להאמין
שהפעם זה באמת,אהבה אמיתית?
לא גחמה מטופשת,מתי תבין?!
אני ממש רצינית
אבל אתה מסרב לשמוע
טוען שזה עוד שקר מתוך כל כך הרבה
מפחד לתת לי שוב לפגוע
ומעדיף ממני להתחבא.
ניצלתי אותך רק בשביל שוב להראות
שאין בשבילי
כזה מושג שרבים יכולים איתו להזדהות
בלתי אפשרי.
אני מתביישת בעצמי
ומרחמת עלייך
הענשת אותי
בחיים בלעדייך
וככל שאתה מתעלם
ונוקם נקמה אכזרית
אז תרשה לי לסכם:
זאת אהבה חד צדדית.
בלתי אפשרית.
ואני מתוסכלת
מביטה מסביב
ורק בפחד מסתכלת
איך אתה מגיב.




