פעם ראשונה שאני מפרסמת משהו שכתבתי:]
קצת יחס 😊
אני כותבת את זה עכשיו מתוך כאב,מתוך עצב,מתוך בכי.
כן,אני בוכה עכשיו,קשה לי,קשה לי לחיות במציאות הזאת,במציאות שאני לא רוצה להאמין לה בכלל
במציאות שאתה לא איתי,שאתה לא חושב עליי.
המשפטים, הזכרונות הבילויים כולם נאספו והפכו לטעות אחת גדולה.
טעות שלא אשכח לעולם
טעות שבה הייתי מאושרת,שחשבתי שהחיים הם באמת ורודים,אך טעיתי,טעיתי בגדול.
כי אני אוהבת אותך,אוהבת כ''כ,אהבה גדולה אהבה אמיתית.
אני לא כועסת,לפחות לא עלייך.אני כועסת על עצמי.
כמה שאני תמימה,הציפיות שלי,התקוות שלי,הרסו אותי שברו אותי.
ועכשיו,כשאני בשבילך רק כידידה..כל התקוות והציפיות התנפצו,נעלמו.
בשבילי אתה כמו עולם אחד גדול,עולם יפה,רגיש,חם,אוהב,עולם ששווה חקירה..
אבל אני לא אחקור אותו,אין לי טעם.
כי אני אוהבת אותך,אבל אתה לא.
היופי שבעניים שלך,הניצוץ הזה שמנצנץ לו כל הזמן..גורם לי להתאהב בך יותר
הבן אדם הישר והאמיתי שבך,זה מושך אותי,מקסים אותי.
כואב לי כ''כ,שהבן אדם הזה..לא יהיה איתי..לא חושב עליי..לא מעוניין בי.
יושבת ונזכרת בהכל,בזכרונות הבלתי נשכחים..בשיחות הנעימות שעושות לי טוב בלילה
ובמשפטיםם שאמרת לי ולא אשכח אותם לעולם.
זה משונה לי,תמיד הייתי מתאהבת במישהו שתמיד רצה אותי
איתך זה אחרת,אתה לא רוצה אותי,אבל אני אותך רוצה,רוצה אך לא אקבל.
אני איתך,אך מרגישה לבד..אני מוקפת באנשים,אבל אני לבד..
לבד,בתוך אי בודד מנותק מהעולם..אני שם יושבת,עם המחשבות שבי ועם הדמעות שבעיניי.
אולי הן יפסיקו בקרוב,אבל בנתיים הן היחידות שעוזרות לי,הדמעות.
אני אוהבת אותך,אוהבת כ''כ,אהבה גדולה,אהבה אמיתית. 😢
תגיבו מתוקיםםםםםם 😛




