כשתקראו את הקטע[האמיתי ביותר] אולי לא תבינו מה קרה,אולי לא תבינו איך קרה....כי זה לא סיפור,זה החיים שלי...וזה בסדר שלא תבינו,אבל תגיבו זה חשוב...
יום אחרי שהוא בגד בי, בי ובאמון שלי, ל איכולתי להירדם רק נזכרתי בכל מה שקרה, ובמיוחד על היום שעבר עליי , היום הראשון שלי בלעדיו.
באמצע הלילה קמתי והדלקתי את המנורה עם האור החלש ליד מיטתי לקחתי עט ודף שמצאתי אי שם במגירות...
'יומני היקר...' התחלתי לכתוב והדמעות החלו ליזלוג בלי סיבה....ידעתי שברגע שאני יסיים אני ירגיש יותר טוב.. אז המשכתי! למרות הצביטות בלב,
קטע אמיתי מהיומן שלי....
יומני היקר,
אני לא רוצה לפרט לא רוצה לספר את כל הסיפור,לא רוצה פרטים,לא רוצה כלום.רוצה אותו.
היום זה יום כל כך ריקני,כל כך ריק,כל כך חסר משמעות,יום סתם..יום שלא הייתי רוצה לקום בו מהמיטה,יום חסר ערך,יום ששום דבר לא השתנה בו.....יום כמו אתמול,יום כמו מחר...יום מעיק,יום של מחשבות,יום של רגשות שמעיקים,יום של תיקווה שהולכת ונחלשת,יום.....
היום הראשון מתוך כל אותם ימים שעתידים לבוא,לבוא ולהשמיד אותי לאט לאט,לבוא ולהרוס את המאט שנשאר מהלב שלי.שעד לפני יום היה שלך.
וכל מה שאני רוצה זה שאלוהים יתעורר ויחזור להיות איתי,יחזור לטפל בי יחזור להעניק לי את ההרגשה שהוא פה,פה איתי,שהוא לא נטש אותי,שאני יכולה לסמוך עליו תמיד,בכל מצב, כמו שסמכתי עד עכשיו.
אבל הוא כאילו נעלם,ואני מתמודדת עם זה לבד....לגמרי לבד.
זה לא שאין לי חברות שתמיד שם,מוכנות לעזור....אבל,אבל הן לא מבינות עד כמה עצום הכאב ואני לא יכולה להסביר להן, כי מילים מזמן הפסיקו לתאר את מה שאני מרגישה.
ואני נותרתי לבד עם הגעגועים הבלתי נסבלים האלה ,געגועים למשהו שאולי אפ'עם לא היה,געגועים למשהו שבשבילי היה,אולי לא בשבילו,אבל בשבילי כן!קיוויתי שגם בשבילו...
אבל לא.אני חסרת משמעות בשבילו..סתם אחת מתוך כל כך הרבה כנראה...
אז הניצוץ שהיה בעיניו שיקר?והנשיקות שלו,הרכות,האוהבות היו מזוייפות?
אפ'עם לא שאלתי אותו מה הוא מרגיש אליי,אפ'עם לא ביקשתי הסבר של מה אנחנו/מי אנחנו אחד בשביל השני... היינו ביחד 5 ימים, הגנבנו נשיקות והרשתי לעצמי להיסחף איתך,פשוט כי המבטים שלנו אמרו הכל.לא דיברנו הרבה אז חשבתי שזה מיותר באותו רגע,חשבתי שלשנינו ברור,חשבתי גם אתה מרגיש,חשבתי שזה כל כך אמיתי,חשבתי שיש זמן,שאולי אח"כ נבהיר..הרי אנחנו זה לנצח...אז בטח יהיו לי עוד המון הזדמנויות לדבר איתך שיחות מעמיקות אל תוך השעות הקטנות של הלילה.
חשבתי.
טעיתי.
טעיתי בגדול.
ואני משלמת על זה בכל דמעה שיורדת לי ברגעים אלה..
זהו,יצאת מהחיים שלי,ולא הבטת לאחור,לא התחרטת,לא הצטערת,יצאת בביטחון מוחלט שזה נגמר,ובלי טיפת געגוע..
והשארת אותי עם הכל,
להתמודד לבד.
אבל אני לא לבד,נכון?!
אז למה אני מרגישה ככה?
למה כל העולם פתאום מתייצב נגדי?
אני רוצה שתחזור.אני מוכנה לשכוח.אני מוכנה לסלוח,אני מוכנה למחוק את היום הזה מחיינו,כל עוד זה יהיו 'חיינו' כל עוד זה יהיה 'אנחנו'
אולי לא הבנתי את זה קודם,אולי לא רציתי להבין,אולי פחדתי להודות,אבל הינה.....
אני אוהבת אותך.
אתה לא.
אני כן.
אם רק הכל היה משתנה פתאום,ברגע,בלי הודעה מוקדמת,פשוט מתהפך....
אבל לא.
זה לא.
לא יהיה.
נגמר.
ואני?
אני עוד אוהבת.
אתה לא.
אני כן.
כבר מחכה שהיום הזה יגמר,אבל לא מחכה למחר,מחכה להירדם ולקום רק כשהכל יהיה טוב יותר,יסתדר לבד.
אקום רק כשאפקח את העיניים ואדע בוודאות....שהכל בסדר.
אקום רק כשאשכח אותך לגמריי.
אקום רק שלא יכאב.
לא רוצה את מחר,לא רוצה את היום,רוצה את אתמול....
כי אתמול
אני אהבתי,ולא ידעתי.
חשבתי שאתה אוהב.
אני לא מרגישה כבר חיה,אני לא מרגישה כלום
רק שאני אוהבת.
ואתה לא.
ואני כן.
אני מביטה מהחלון ורואה את אותו כוכב...כן זה אותו כוכב שהאיר לנו באותו יום ארור,שהכל עוד היה בסדר...
אני זוכרת שהוא תפס את עיני,הכוכב שניצנץ באורו המסנוור,ובכך הבליט את עצמו משאר הכוכבים שעטו את השמיים לכבודינו.
אני לא יודעת למה, לא יודעת להסביר..אבל אני כועסת על אותו כוכב.שלא סיפר לי אז...כמה אני יצטער היום...שאז...לא ניצלתי את השניות האחרונות שהיו לנו ביחד.בשביל לספר לך מה אני מרגישה.אולי זה היה משנה משהו..
הבטתי שוב בכוכב, שכעת היה מוחבא,כבר לא בלט,כוכב כבוי.
כבוי כמו הלב שלי בלי המגע שלך.
אני אוהבת אותך.
אתה לא.
ואני עדיין כן.
עברתי שוב על המילים שכתבתי....ושוב זרם דמעעות שטף את עיני וכל אותן הרגשות חזרו אליי הכו בי בעוצמה.
קיפלתי את הדף והנחתי אותו על השידה שליד המיטה. ניגבתי את הדמעה האחרונה שעשתה דרכה החוצה....כיביתי את האור.
נשמתי נשימה עמוקה נשכבתי ועצמתי את עיני, תוך כדי מחשבות עליו נרדמתי...
מדי פעם באותו לילה הוא הופיע לי בחלום,
בעצם זהז מה שהוא,חלום
חלום שכמעט התגשם.....
חבל שהייתי צריכה להתעורר
ולהבין מי הוא באמת.
וואי נסטיוש מאמי שלייי איזה מושלםם
כמו תמיידדד
אבאא ריגשת אותיי
אני מקווה שאת בסדרר ואם לא אני תמיד פה בשבילך
כל דבר שתרצי או תצטרכי 😊
לוב יו המון ליגלושש
מושלםםםםםםםםםםםםםםם
יוו כ''כ ריגשת אותי
אווו מיי גאדדד זה בדיוק מה שקרה לי,זה בדיוק מה שאני מרגישה
יש מצב שאנחנו מדברים על אותו בנאדם מנייאק?!
כי פשוט..את מתארת את זה..בדיוק כמו שהיה לי איתו.
אני כ"כ מבינה אותך...פשוט אותו דבר.!!!!אל תתני לו להרוס אותך,
אל תראי לו שום דבר,שום רגש,תתיחסי אליו כאילו הוא הבנאדם הכי עלוב וקטן שיכול להיות
כי לא מגיע לו יותר..!!!!אני מכירה תסיפור שלך כי עברתי אותו בעצמי,
תשכחי,תעברי הלאה תכירי בנים,תאמיני לי...לו לא הכי אכפת מה עובר עלייך
הוא פשוט ממשיך הלאה,לא מראה אפילו טיפההה אחת של געגועים..
גאד,שיהיה בריא..
תעני,נראה לי זה אותו בנאדם בן זונה שהורס בנות אני פשוט בהלםםםםםם!!!
אם את ציכה אותי,אני פה...ת=מ=י=ד
איזהה מהממםם
😢 אבלל עצובבבבבבבבב
😠 איזה חוצפןןןן הואאא
ותזכריייי
א'פחד לא שווה תדמעות שלך ועם הוא שווה אותם הוא לא יגרום לך לבכות!!
מאמי זה מושלם אבל
כל כך עצובב
רואים שקשה לך בובה
תהיי חזקה התקופה הזאת תעבור
תרימי את הראש מאמי
וכל דבר שאת צריכה אני פה תמידד
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
וואי...
כל מילה מיותרת...
זה עצוב מאוד....
תיהי חזקה התקופה תעבור ויהיו לך ימים טובים אל תדאגי....
לאה...
QUOTE (נאפי @ 16/08/2005) מאמי זה מושלם אבל
כל כך עצובב
רואים שקשה לך בובה
תהיי חזקה התקופה הזאת תעבור
תרימי את הראש מאמי
וכל דבר שאת צריכה אני פה תמידד
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
😢 = X
😊= SMILE זה יעבור והגלגל התהפך בחזרה אליו הוא עוד יסבול מה שאת מרגישה עכשיו
ה' דואג לזה...
טוב....!!
אז ככה..יש לי כל כך הרבה דברים להגיד לך! אני יתחיל את זה לאט לאט
קודם כל..את כשרונית ברמות ואת כבריודעת את זה ממזמן!
דבר שני...הקטע שרשמת כל כך ריגש אותי...ברמותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת פשוט..
ישבתי וקראתי מילה מילה..
שורה ששורה
קטע קטע וזה כאילו יצא מהפה שלי...מהרגשות שלי...מהלב שלי...זה החזיר אותי לשנה שעברה...לסבל שלי עם תומר...שקראתי את זה...הרגשתי שחזרתי בזמן אחורה..וכאילו זאת אני מספרת על מהשאני מרגישה ועל מה שחוויתי וסבלתי...
היו כמה קטעים שמאוד נגעו לי ללב כמו:
"היום זה יום כל כך ריקני,כל כך ריק,כל כך חסר משמעות,יום סתם..יום שלא הייתי רוצה לקום בו מהמיטה,יום חסר ערך,יום ששום דבר לא השתנה בו.....יום כמו אתמול,יום כמו מחר...יום מעיק,יום של מחשבות,יום של רגשות שמעיקים,יום של תיקווה שהולכת ונחלשת,יום....." - ככה בדיוק עברו עלי הימים!! 😢
"זה לא שאין לי חברות שתמיד שם,מוכנות לעזור....אבל,אבל הן לא מבינות עד כמה עצום הכאב ואני לא יכולה להסביר להן, כי מילים מזמן הפסיקו לתאר את מה שאני מרגישה" - השורה הזאת ממש נכונה עלי! 😢
"ואני נותרתי לבד עם הגעגועים הבלתי נסבלים האלה ,געגועים למשהו שאולי אפ'עם לא היה,געגועים למשהו שבשבילי היה,אולי לא בשבילו,אבל בשבילי כן!קיוויתי שגם בשבילו...
אבל לא,אני חסרת משמעות בשבילו..סתם אחת מתוך כל כך הרבה כנראה..."
"אפ'עם לא שאלתי אותו מה הוא מרגיש אליי,אפ'עם לא ביקשתי הסבר של מה אנחנו/מי אנחנו אחד בשביל השני..."
"חשבתי שזה כל כך אמיתי,חשבתי שיש זמן,שאולי אח"כ נבהיר..הרי אנחנו זה לנצח...אז בטח יהיו לי עוד המון הזדמנויות לדבר איתך שיחות מעמיקות אל תוך השעות הקטנות של הלילה.
חשבתי.
טעיתי.
טעיתי בגדול.
ואני משלמת על זה בכל דמעה שיורדת לי ברגעים אלה..
זהו,יצאת מהחיים שלי,ולא הבטת לאחור,לא התחרטת,לא הצטערת,יצאת בביטחון מוחלט שזה נגמר,ובלי טיפת געגוע..
והשארת אותי עם הכל,
להתמודד לבד.
אבל אני לא לבד,נכון?!
אז למה אני מרגישה ככה?
למה כל העולם פתאום מתייצב נגדי?"
"אני רוצה שתחזור.אני מוכנה לשכוח.אני מוכנה לסלוח,אני מוכנה למחוק את היום הזה מחיינו,כל עוד זה יהיו 'חיינו' כל עוד זה יהיה 'אנחנו'
אולי לא הבנתי את זה קודם,אולי לא רציתי להבין,אולי פחדתי להודות,אבל הינה.....
אני אוהבת אותך."
"אני אהבתי,ולא ידעתי.
חשבתי שאתה אוהב.
אני לא מרגישה כבר חיה,אני לא מרגישה כלום
רק שאני אוהבת.
ואתה לא.
ואני כן."
"מדי פעם בלילה הוא הופיע לי בחלום,
בעצם זה מה שהוא,חלום
חלום שכמעט התגשם.....
חבל שהייתי צריכה להתעורר
ולהבין מי הוא באמת."
הקטעים האלו שהעתקתי הם הקטעים שהכי נגעו לי ללב...הצלחת לגעת לי בנקודה רגישה...נקודה כואבת...שלמרות שאני מאחוריה כבר הרבה זמן...עדיין...עדיין לא שכחתי! והיא עדיין לא עברה לי...
תודה על הקטע...הוא מיוחד ומרגש מאוד!
אוהבת...
-אפרסקסית-
