ברור שאני יאהב..כישרון כמוך..איך לא?!
בתאלוששששש
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 27/08/2005) ברור שאני יאהב..כישרון כמוך..איך לא?!
בתאלוששששש
חח תודה מתוקה..
ושלא נדבר על כישרון
כי לך ממש לא חסר חח
מוואה
לוב יווו
בננותתת הנה המשכתיייייייייי
אבל הפעם אני מצפה להרבה תגובות
אז בבקשה תגיבוו!!!
מוואההההההה
אוהבת אותכן
יפייתת מושלמתת שלייי זה מוקדששששששש לךךך
=פרק 9=
והלכתי לישון,
משום מה שינה חזקה, ללא דאגות
לפחות לא להיום..
וכך שקעתי בשינה חזקה
"אליאן , אליאן קומי" שמעתי את קולה של אמא
פקחתי את עיני
וראיתי אותה יושבת שם מולי
ומחייכת
"מה השעה?"
"10"
"למה כל כך מוקדם?"
"שחכת איזה יום היום?"
"אה?"
"היום יום שלישי, אנחנו נצא לשופינג כמו שהיינו עושים אז, רק אני ואת, חורשות על החנויות"
"ומה עם אור ואופק?"
"הם יהיו אצל סבתא וסבא"
"אוקיי" אמרתי.
קמתי צחצחתי שיניים
הוצאתי ג'ינס וחולצה מהארון
סידרתי את השיער והייתי מוכנה..
אמא ישבה לה שם למטה עם כוס קפה
ועיתון
"אני מוכנה" צעקתי
"חח למה את צועקת? אגב שחכתי להגיד לך שאחר כך יש לי תור לפסיכולוג"
"אחלה" חייכתי..
שמחתי שהיא תלך לעוד פגישה..
שתינו, דיברנו קצת
ואז יצאנו לדרך
הלכנו בהתחלה לקניון
קנינו מלא שטויות
אחר כך טיילנו קצת בשוק
וגם משם יצאנו עם די הרבה שקיות
כמובן שקנינו
גם דברים
לאופק ואור..
אחר כך ישבנו בבית קפה
דיברנו צחקנו
נהנו……
כמה חברות של אמא ראו אותה
בירכו אותה לשלום
ודיברו איתה
ואני רק שמחתי
שהעניין
מתחיל להסתדר..
לפחות ככה חשבתי אז, אבל היום
אני יכולה
להגיד לכם
שזאת הייתה רק תחילת
התקופה הקשה..
ומה שעברנו זה עוד כלום,
הייתה לנו עוד דרך ארוכה, אפילו
ארוכה ביותר
לעבור
מלאת דמעות
כאב
עצב
שנאה
ובעיקר תקווה
הרבה תקווה
תאמינו או לא
גם אחרי כל התקופה
שעברנו
נשארה בנו תקווה..
אז ,חשבתי שהכל עומד להסתדר,
אמא הייתה הולכת
לטיפולים 3 פעמים בשבוע
ובשאר הימים
הייתה מטפלת בבית..
אני חזרתי לבצפר.
וחזרנו להיות בערך משפחה נורמלית
ברור שהעצב
לא נעלם
לא לי , לא לאחים שלי
אבל במיוחד לא לאמא שלי
כמה שהיא השתדלה
לחייך
ולהראות לנו שהכל בסדר
אני ראיתי את הכאב
בענייה
ראיתי את זה,
כי הרגשתי את אותו כאב בלב,
לפעמים בלילות
שהייתי בחדר
ואמא חשבה שכולנו ישנים
הייתי שומעת קול של בכי,
ידעתי שזאת היא בוכה,
ידעתי שהיא מחייכת
מבחוץ
אבל צועקת מפנים
בדיוק כמוני
כמה שאני חזקה מבחוץ
מחייכת צוחקת
ככה אני חלשה מפנים
צועקת
בוכה
אך בלי שאף אחד שומע
בלי שאף אחד מרגיש את הכאב
אני חזקה
אבל רק בגלל אחים שלי
בגלל אמא שלי
ולא הייתי נשברת ממזמן
הייתי צועקת
בוכה
בקול לא בשקט
לא מבפנים, כמו עכשיו
שאני נשרפת
אבל שותקת
אסור שאף אחד יראה איך אני סובלת
אני צריכה להיות חזקה
בשביל אופק אור ואמא..
ואולי גם בשביל עצמי
בשביל לחזור להיות אליאן של אז.
שכל הזמן צוחקת
ילדה מלאת חיים, שאין לה
מחר שהיא חיה את היום,
האם זה אפשרי שאני יחזור להיות אותה ילדה?!?
שיש בלבי
כל כך הרבה כאב
ובמיוחד שנאה
האם זה יעלם?!
ואני יחזור להיות אליאן של פעם?!
האם אמא תתגבר, ותמשיך הלאה?!?
וואי איזה פרק יפה.. הכתיבה שלך מרגשת....
מאמי המשךךךךךךךךךךךךך
פרק מווווווושלם
שנשןןןןןןן מושלמת שליייייייי
את כותבת מדהיםםםםםםםםםםםםםםםם
שימי המשךך מאמי
מוואה ענקיתתתתתתתתת
שנינוששששששש
את כותבת מדהיםםםםםם
מושלםםםםם
מהמםםם
פרקק מדהיםםם
תמשיכי בובהההההההה
גאדדדדדדד
איזה פ-ר-ק!!!!!!!
המשך
ואווו שניי מדהיםםםםםםם!
אהבתייי ממשששששש
תמשיכיייי את מסקרנתתתת!
זה סיפור שלך שונה ומיוחד כמו כל
הסיפורים המושלמים שלך
אבל זה יותר עצוב!
ומרגש!
טובב יאלללה תעשיי לנוו המשכוששששששששש!
לאבב יו!
יפיתוששש!=)
QUOTE (HeNNNNNNN @ 28/08/2005) פרק מווווווושלם
שנשןןןןןןן מושלמת שליייייייי
את כותבת מדהיםםםםםםםםםםםםםםםם
שימי המשךך מאמי
מוואה ענקיתתתתתתתתת
!!!!!! 😊
נו איפה ההמשךך??
שנשן יצא לך פרק מעלף..
אבל קצר =(
חשבתי נקבל יותר הארוך!
לא יפהה!!
נו נו נו
שימי המשךך
אתר האהבה הישראלי