קרן אור

לפעמים שחור.
שחור בעניים, שחור בלב
ופחד אוחז בכולם
נדמה שאלוהים עצם לרגע את עיניו
ולא ראה שיד שחורה צבעה את העולם.

אך גם בתוך השחור יש קרן אור!
יש
צריך רק לפקוח את העניים,
להתבונן, לחפש אותה, לבקש.

לפעמים קרן האור היא
חיוך של תינוק שזה עתה נולד.
אם נחייך אליו- חיוכו יתרחב.
לפעמים קרן האור היא ניצן
של פרח המתשתוקק לראות אביב.
אם נלטף אותו ביד רכה- הוא ילבלב!

צריך רק לפקוח את העניים
ולא להתייאש.
כי יש קרן אור.
יש.

לפעמיםקרן אור היא ענן תכול מעל מגדל עשן.
אם ננופף לו לשלום-
הוא יתקרב.
לפעמים קרן האור היא
צליל מיתר רדום משיר ישן.
אם לא נאטום את אוזנינו-
הוא יכנס ללב!

צריך רק לפקוח את העניים
ולא להתייאש
כי יש קרן אור.
יש.

לפעמים קרן האור מסתתרת בתוך לב של אבן
אם ניגע בו במילה טובה- ייפתחו מנעולי חדריו
והוא ילמד לרחם.
וגם אם לב האבן כבר שכח איך מדברים
בשפת הקשב,
קרן האור תפציע ממנו ברוך מנחם.

כשנאמין, כולנו, בקרן אור מחממת
נדע לשמח ולשמוח
ובזכותה נמצא תקווה וגם שלווהץ
וכשנדע לשכוח ולסלוח
שמיכה של שקט תרפד את לילותינו,
תעטוף אותנו באהבה.