אם חס ושלום, היו לא תהיה, תתבצע גזירת הגירוש של תושבי גוש קטיף, היא תירשם בהיסטוריה היהודית כעוד אירוע כואב ועצוב שאירע בתשעה באב.
אנו קוראים את איגרות מפקדי צה"ל למתיישבי חבל עזה ולא ניתן להאמין למצב בו אנו נמצאים.
ממשלה יהודית שאמורה לדעת משהו על תאריכים ועל מה שהם מסמלים, משגרת את קציני צה"ל לחתום על מסמכים הקובעים את תשעה באב כיום האחרון שבו נדרשים היהודים לעזוב את בתיהם.
חמש פורענויות פקדו את עם ישראל בתשעה באב.
1.נגזר על דור המדבר שלא יכנסו לארץ.
2. נחרב בית המקדש הראשון.
3. נחרב בית המקדש השני.
4.נלכדה העיר ביתר .
5. נחרשה ירושלים אחרי החורבן.
במשך הדורות קרו עוד אירועים מצערים בתשעה באב, והקשה מכולם - גירוש ספרד.
זה קרה לפני חמש מאות ושלוש עשרה שנים, כאשר פרדיננט מלך ספרד גזר שעד 2 באוגוסט לא תישאר רגל יהודית על אדמת ספרד. אותו יום - תשעה באב היה !
בראייה היסטורית, תירשם התקופה הנוכחית כנקודת שפל חסרת תקדים.
צאצאנו לא יוכלו להבין איזה ליקוי מאורות פקד את העם החכם והנבון הזה.
מה השתבש אצלו ?!
שבמקום להילחם באויביו - חימש אותם.
במקום להכות בהם - העניק להם שטחים.
במקום להציגם בעיני העולם כולו כרוצחים וטרוריסטים - פתח לפניהם דלתות ופרש לרגליהם שטיח אדום.
והנורא מכל - מה קרה לעם ישראל, שהחליט להילחם בבניו ולהחריב את הישובים הפורחים והמשגשגים שבנו במסירות נפש ובעמל כפיים.
הביטו וראו עד כמה הקינות של יום פורענות זה מדברים אלינו. ההיסטוריה חוזרת על עצמה...
" אויה כי גרתי משך, ובאה עת פקודה. אוי על קריה חמודה, ועל בתי תפילות"
יהי רצון שדווקא מנקודת השפל הנוכחית יפציע האור. אמן.




