אחידות?! לא בבית ספרנו!

לקראת החזרה לבית הספר שתתקיים, בלי נדר, בתחילת החודש הבא, מצאנו לנכון לדון באחת הסוגיות האופנתיות הבוערות ביותר בקרב תלמידים בכל הגילאים במדינת ישראל התלבושת האחידה. למי מכם שאינו בקי בהלכות האופנתיות של תלמידים נספר שהתלבושת האחידה, שהונהגה בבתי ספר בימיה הראשונים של מדינת ישראל (וגם לאחריהם), עשתה קאמבק בשנים האחרונות עד כדי כך שכיום רבים הם בתי הספר המנהיגים תלבושת אחידה על פני אלו שמתעלמים בחינניות מצו השעה.

בדיקה מזורזת אצל ההורים שלכם תעלה שגם הם נאלצו להתמודד בצעירותם עם סוגיית התלבושת האחידה, אלא שאצלם זו האחרונה התבססה על כל פריטי הלבוש האפשריים - נעליים, חצאית/מכנס וחולצה. היום, לעומת זאת, הרטרו החזק בקרב תומכי התלבושת האחידה לא הולך על כל הקופה, כי אם על חלקה בלבד - חולצות אחידות. ברוב בתי הספר בישראל החולצה האחידה היא בגדר עובדה מוגמרת. אך האם היא באמת מקדשת את מטרתה? כלומר, האם היא תאחד אותנו ותגרום לנו תחושת אהבה בית ספרית? או שמא המדובר בתעלול מרושע של משרד החינוך על חשבוננו? כל הטיעונים לפניכם -

יתרונות:

1. חיסכון בזמן ההתארגנות - התלבושת האחידה, עד כמה שזה יישמע מטופש, מקצרת את זמן ההתארגנות בבוקר או בערב שלפני יום הלימודים. לא עוד דקות ארוכות אל מול המראה, מעכשיו כל מה שצריך לעשות זה פשוט לשלוף חולצה אחידה מהארון, לזרוק על עצמכם איזה ג`ינס ולהעיף את עצמכם לעוד יום לימודים.
2. מאחד את כולם גם אם האחידות מתבטאת רק בחולצה, התחושה עודנה קיימת. בהפסקות, כשרואים את כ-ו-ל-ם לבושים באותה החולצה, מתהווה לה תחושת גאווה ולאומיות בית-ספרית, שמפזרת על כולנו תחושה של חברות ואהבה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון תחושת שעמום תמידית, שהרי אם כולם יהיו לבושים אותו הדבר, כולל הבת שכולנו שונאות, או הבן שכולנו אוהבות, איזו תועלת אישית תצא לנו מזה? לא עוד רכילות עזה, ולא עוד אהדה אופנתית חזקה. חשוב מכך - קונספט התלבושת האחידה, בדומה למדי הצבא, מבסס רמה מעמדית אחידה מבחינה זו שתלמיד לא ייחשב יותר או פחות משום הבגדים הממותגים (או להבדיל, הבגדים הלא ממותגים) שמאכלסים את הארון שלו.
3. שמירה על המשמעת - אפשר לצחוק, אבל התלבושת האחידה שומרת על המשמעת שלנו. ע"פ סקר שהתפרסם לאחרונה, צורת הלבוש שלנו משפיעה ומושפעת מצורת ההתנהגות שלנו. לדוגמא: שתי בנות הולכות לבית ספר. האחת לובשת חולצה עם מחשוף עמוק וחצאית מיני ההרגשה הכללית שלה תהיה מאוד סקסית ומאוד פתוחה. היא פחות תשים לב לחוקים ולמשמעת ויותר לרצונות הפנימיים שלה; מצד שני, אם מישהי תלבש חולצה מכופתרת ומכנסי ג`ינס היא תהיה ממוקדת יותר, תחסום רצונות אישיים שמפריעים למערכת ותהיה ממושמעת יותר.

חסרונות:

1. פגיעה בחופש הביטוי בימי המהפכה התעשייתית, הוחלט על חוק חופש הביטוי, שמעניק לכל אדם ואדם חופש לפרסם את מחשבותיו באופן גלוי, לעשות כל העולה על דעתו (במסגרת החוק כמובן) ולהתלבש באופן שהכי תואם את דעתו האישית. התלבושת האחידה מגבילה אותנו, ומונעת מאתנו פעולה בסיסית שמעידה רבות על אופיינו. ניתן ללמוד הרבה מאוד על אדם על פי לבושו, אך החולצה האחידה גורמת לכך שהנתון היחיד שניתן להסיק על אותו אדם הוא שמו של בית הספר אותו הוא פוקד מדי בוקר (או שלא…😉.
2. חסימה אופנתית התלבושת האחידה היא בהחלט גזירה אופנתית קשה לכל חובבי האופנה. מעתה, היא תאסור עליהם להשוויץ בכל החולצות/גופיות/שמלות הכי אופנתיות וחדשות בארץ. יחד עם זאת, במרבית בתי הספר המונח `תלבושת אחידה` מתייחס, כאמור, לחולצה הבית ספרית, וכידוע לכולנו האופנה מתבטאת בעוד מגוון פריטי לבוש מכנסיים, נעליים, שרשראות, עגילים וטבעות כלומר, יש הרבה מקום לפן אישי למרות הכל.
3. תחושת אחידות מזויפת כאמור, כשהחולצה היא הפריט היחיד המאחד, איזו אחידות אנו משיגים בדיוק? בשעה שאנחנו מנסים לאחד את כל תלמידי בית הספר, יש עוד כל כך הרבה פריטי לבוש שיכולים להשתנות בין כל אדם ואדם. רוב הבגדים עדיין נותרו לא אחידים, אז האם באמת התלבושת האחידה נחוצה והאם יש בה ערך? שאלה זו נותרת חסרת מענה.


http://fashion.goop.co.il/news/index.asp?id=1193