טוב נשמות שלי פתאום בא לי החשק העז לכתוב משהו והחלטתי שאני כותבת סיפור..
ממ.. אני מאוד מקווה שתאהבווו.. והכי חשוב תשגיבו.. 😛
~ פרק * 1 * ~
אני- קוראים לי אופל, ילדה רגילה, רזה, מטר 65, בלונדינית, עיניים ירוקות כחולות אפורות..
אני לא עשירה, אבל גם לא ענייה..
יש לי משפחה שאני מאוד אוהבת- אמא, אבא, אחות וכלב
אמא שלי צעירה ויפה..פשוט מושלמת שאפשר לדבר איתה על הכל והיא החברה הכי טובה שלי.. איתה אפשר הכל.. אבל באמת הכל.. היא האמא הכי מגינבה בעולם ואני מאוד אוהבת אותה!!
ממ.. אבא שלי קצת יותר מבוגר..חיחיח אבל חברמן אמיתי שגם איתו כיף לבלות..😛
ואחותי בת 9 חמודה מתוקה ולפעמים קצת משגעת אבל בכל זאת אני אוהבת אותה..😛
"..אופל, אופלי חכי רגע אני מתחנן תעצרי זה לא מה שאת חושבת שזה..
דיי את חייבת לשמוע אותי בבקשה אופלי.."
שמעתי אותו צועק בעודי הולכת במהירות, יותר נכון בורחת ומנסה לשכנע את עצמי שזה רק חלום!
"תעזוב אותי, תניח לי, לך תחזור אליה לא רציתי להפריע לכם.."
המילים היחידות שהצלחתי להוציא תוך גדי זרם דמעות שלא היה נראה לי שיפסיק מתישהו..
הוא עצר והבין שאין שום טעם להמשיך לרדוף אחרי..
ואני, אני הלכתי בלי לדעת אפילו לאן אני הולכת, פשוט הלכתי בעקבות הלב..
מול עינישוב עולה התמונה הזאת, הזתמונה שכלכך הכאיבה לי..
"הוא, הוא אמר שהוא אוהב אותי, ואני, אני האמנתי לו כמו איזה מפגרת.. איך לא הבנתי מההתחלה שהוא רוצה אותה איך?!!?" חשבתי לעצמי והרגשתי בחילה..
פתאום קיבלתי סחרחורת איומה כלכך שבקושי הצלחתי לעמוד על הרגליים..
ראיתי אנשים, הרבה אנשים..
מכוניות עוברות.. ואני עומדת שם נשענת על איזה עמוד ובוכה!!
אחרי מספר דקות מצאתי את עצמי שוב הולכת, כאילו ממהרת לאנשהו בלי לדעת לאן..
ואז הגעתי למקוםשאני הכי מתחברת אליו..
למקום שאני הכי הכי אוהבת..
המקום שהכי הכי מרגיעה אותי................................
איך יצא?! אהבתם?! אני רוצה לשמוע את דעתכם ותגובות..
חכו חכו זאת רק ההתחלה..😛
תגיבו נשמות זה נורא חשוב לי.. 😛
מרינושש..=]]
התחלה יפההה!!!
כישרונית שכמותך!!!! אין עליייך יפה שלי !!!
תמשיכי ת'סיפור !!!!!!! ומהר בלי שנחכה הרבה זמן
QUOTE (merav17 @ 11/08/2005) התחלה יפההה!!!
כישרונית שכמותך!!!! אין עליייך יפה שלי !!!
תמשיכי ת'סיפור !!!!!!! ומהר בלי שנחכה הרבה זמן
😁 מסכימה איתך!
יאפות שלי תודה רבה רבה רבה לכן... תמשיכו להגיב..😊
והנה ההמשך..😊
אחרי מספר דקות מצאתי את עצמי שוב הולכת, כאילו ממהרת לאנשהו בלי לדעת לאן..
ואז הגעתי למקוםשאני הכי מתחברת אליו..
למקום שאני הכי הכי אוהבת..
המקום שהכי הכי מרגיעה אותי................................
~ פרק *2* ~
לים.. כן, כן לים... בדיוק התחילה השקיעה..
התיישבתי על החול שהיה חמים מהשמש שאותותו נעלמת לה..
פתאום שכחתי מהכל, ממש ממש מהכל..
אפילו מזה שראיתי אותו, את זיווש שלי מתחרמן עם השרמוטה הזאת רז..
הסתכלתי על השקיעה וראשי היה שקוע בזה,
רעש נעים של הגלים נשמע מקרוב ואני נהנתי מכל שנייה והתענגתי מכל רגע..
כבר התחיל להחשיך, אבל אני לא רציתי לחזור הביתה וכולם יתחילו עם השאלות שלהם אז נשארתי לשכב על החוף שהיה ריק מאנשים והתבוננתי בכוכבים שמאירים להם בשמיים..
אני לא יודעת כמה זמן הייתי שם אבל אני יודעת שממש ממש נהניתי ולא רציתי לחזור לחיים המלאי שגרה וגועל..
הסתכלתי על השעון השעה הייתה חצות בדיוק החלטתי לחזור הביתה..
"בטח כולם דואגים לי" חשבתי לעצמי..
תפסתי מונית והתחלנו לנסוע..
פתאום נזכרתי בזיו..
"אוחח אני כלכך לא רוצה ראות אותו עכשיו הוא מגעיל אותי בטירוףף" המחשבות עברו לי בראש..
המשכנו לנסוע ואני המשכתי להסתכל בחלון..
פתאום ראיתי אותו יושב שם, על החומה..איפה שנפגשנו ובוכה...
הסתכלתי עליו, מנסה להחליט אם לצאת אליו או לא..
מצד אחד לא רציתי, הוא בגד בי הוא היה איתה הוא פגע בי וגם הגעיל אותי ו.......
אבל מצד שני אני אוהבת אותו והוא כ"כ חסר לי עכשיו..
כאילו שני אנשים בתוכי יושבים ומתווכחים אם ללכת אליו או לא..
בסוף קרה משהו שלא ציפיתי..................................
וואוו התעייפתייייי..
טוב הנה הפרק השני שלכםםם..
השקעתיייי ואני מאוד מקווה שאהבתםםם...
תגיבווו פליזיי..
מרינושש..=]]
המשך מאמי דחוףףףףףףףףףףףףףףףף
טוב נשמות תודה על התגובות..
והנה ההמשך..=]]
בסוף קרה משהו שלא ציפיתי..................................
~ פרק *3* ~
מעצמי-
אני- 'נהג עצווווור לי כאן מהררררררר'
נהג- 'שנייה גברת אסור לי לעצור פהה !! '
אני- 'לא אכפת ליי תעשה מה שאומרים לךךך בסופו של דבר אתה מקבל על זה כסףףף וזה דחוףף' נלחצתיי..
הוא עצר, שילמתי והתחלתי לרוץ
רצתי, רצתי..... ואז ראיתי אותו שם.............
הלב שלי דפק כ"כ חזק שהרגשתי כאילו עוד שנייה הוא יוצא לגמרייי הפרפרים בבטן עפו להםם ואני, אני שכחתי מכל מה שקרה לפני כמה שעותת..
הסתכלתי עליו בעודי רצה.. הוא היה לבד חשבתי לעצמי... אבל פתאום ראיתי את רז מתקרבת אליו עם שתי פחיות בירה..
לא מאמינה למה שקורה עצרתי במרחק מאוד קצר מהם אבל אפחד מהם לא ראה אותי..
שוב דמעות יצאו מתוך העיניים וכאב חד היה בליבי.. כאילו תקעו לי סכין בלב..
"אוףף אין גבול לטמטום שליי, איך?!!? איך עוד פעם האמנתי לוו?!?! או שיותר נכון לעצמיי" חשבתי לעצמי מצטערת על הרגע שבו החלטתי לצאת מהמונית..
בהתחלה חשבתי להסתכל עליהם קצת ולראות מה הם עושים אבל ארי זה התחרטתי כי גם ככה מספיק כאב לי..
הסתכלתי בשעון בפלאפון 5 שיחות לא נענו=> זיו, זיו, זיו, רז < 😯 > ,אמא..
מה הולך פה?!?!!? מאיפה יש לרז ת'מספר שליי?!?!!? מה היא רוצה?!!??!
חזרתי רק לאמא כי לא רציתי לשמוע לא את זיו ולא את רז..
אמא- 'אופלי איפהה את ילדה שליי?!?!? אני מחפשת אותך כל היוםםם !! למה לא באת הביתה אחרי הבצפר?!?! מה קרה לך מאמי???'
אני- 'ממ.. אמא עזבי הכל יהיה בסדר אני תכף חוזרת הביתה אל תדאגי אני יחזור ו.... נדבר.. ביי אמא'
אמא- 'אינבעיההה ילדה שליי רק בואי מהר אני נוראא דואגתת ביי ביי'
ניתקתי, תפסתי מונית ועצרתי ליד הבית, ישבתי 5 דקות בכניסה הכנתי את עצמי להיכנס לבית ולספר לאמא את כל הסיפור..
נכנסתי הביתה וראיתי את..................................
איך יצא?!!?!?
אני מקווה שאהבתםםם ..=]]
תגיבווווווווווווווו!!
מרינושש..=]]
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךך ממש יפה!!
קראתי עכשיו את 3 ההפרקיםם ויש לך סיפור נדיייר=]
תמשיכייייי מהררר
המשךךךךךךך 😊
בתאלווווווש
וואייי קראתייי עכשיו את 33 הפרקיםם יש לךך סיפורר מושלםםםםםםם!!!!!
שימיי המשךךךךךךךךך דחוףף..!!!
אוהבת מלאאא,
סתיוו'ששששש=]]
יאייי יפות שלי פעם ראשונה יש לי כ"כ הרבה תגובותת..תודה לכולןןןןן..
ממ..המשך יהיה מאוחר יותר..בעזרת השם כי אני קצת עסוקה עכשיו..סוריי נשמות..
אוהבת אותכםםם..
מרינוש..=]]
אהובתיייייייייייייייייייייי!!
יצא לך מדהייים!!
המשך =]
