ליאור-טוב סליחה... אבל אם את תהיי חולה מי יעזור לי? כאילו בכה..
אני-חחחח דיי אני לא חולה..
ליאור-טוב טוב...
אני-טוב ליאור חכה שניה.. אני כבר חוזרת..
ליאור-לאן?
אני-...................
אני-לשירותים... 😁
ליאור-חח טוב אני מחכה לך..
אני-סבבה... קמתי מין הספסל והלכתי בהליכה מהירה לשירותים בקומה הראשונה..
נכנסתי... הבטתי במראה.. 'חיוורית? לא מי יודע מה.. בטח בגלל שאני עייפה..' ודפקתי אפצ'י נוסף..
נכנסתי לתא של השירותים וקיננחתי את האף... יצאת שטפתי ידיים ויצאתי מין השירותים.. התחלתי ללכת לכיוון היציאה..
...-אושרר... נישמע הקול שלה.. נעצרתי במקום והסתובבתי אליה לאט..
אני-כן רונית..
רונית-מה את עושה בחוץ?
אני-אממ אה... הלכתי לשירותים...
רונית-אהה אוקיי... אני מקווה שאתם באמת עובדים בסיפרייה..
אני-אממ עברנו לחדר מחשבים.. שיקרתי לה..
רונית-למה?
אני-כי אנחנו צריכים ת'מחשב...
רונית-אהה אוקיי.. ובאה לעלות בחזרה למעלה.. אהה אושר..
אני-כן..
רונית-תגידי.. איפה ליאור?
אני-מי?! נילחצתי..
רונית-ליאור.. ליאור אלימלך..
אני-אהה.. חח אמרו לי שהוא לא מרגיש טוב אז באו לקחת אותו..
רונית-ומי אישר לו לצאת?..
אני-אממ ניראה לי יעל[המנהלת]או המורה המחליפה שיש לו בכיתה.. שוב שיקרתי.. אין לו מורה מחליפה בכלל..
רונית-אההה... אוקיי.. טוב אם יצא לך לדבר איתו.. תגידי לו שירגיש טוב..
אני-אוקיי... אין בעיה.. ושוב באה לעלות ונעצרה.. כן?.
רונית-את לא מרגישה טוב נכון?
אני-אני מרגישה מעולה..
רונית-את חיוורת..
אני-וואלה..
רונית-אני חושבת שכדאי שתלכי הביתה..
אני-אבל.. והיא נגעה במצח שלי..
רונית-אושר מתוקה יש לך חום.. אמא בבית?
אני-אממ לא אח שלי בבית..
רונית-בואי איתי אני יביא לך אישור.. אני חושבת שכדאי שתלכי הביתה..
אני-אוקי.. 'אם את מתעקשת.. חח' גיחחתי,עליתי אחריה לחדר שלה...
היא התיישבה והתחילה לדבר עםעליזה[היועצת] ואני בנתיים דפקתי אפצ'י אחר אפצ'י..
רונית-הינה הינה אני משחררת אותך.. הוציאהאישור מהמגירה שלה וכתבה שאני יכולה לצאת.. והביאה לי.
אני-טוב.. תודה..
רונית-תרגישי טוב...
אני-תודה...=] ויצאתי עם האישור לבחוץ.. לליאור שישב וחיכה לי שם..
ליאור-לאן נעלמת? עצירות? חחחח
אני-חחח לא... פשוט רונית עצרה אותי רגע..
ליאור-אוי שיטטט..
אני-אני קודם כל רוצה לשמוע תודה..
ליאור-חחח תודה.. על?
אני-אמרתי לה שהלכת הביתה כי לא הרגשת טוב...
ליאור-והיא האמינה?
אני-כן כן כןןןן..=]
ליאור-דייייייי את גאוןןןן והדביק לי נשיקה על הלחי...
אני-חחח טוב אז אתה יכול ללכת הביתה... כי גם לי יש אישורררר..
ליאור-דיייי איך את תמיד מצליחה להשיג אישורים?
אני-חחח היא שאלה אם אני חולה ואמרה לי שאני חיוורת אז שיחררה אותי..
אהה והיא מסרה לך שתרגיש טוב... חחחחח
ליאור-חחחחח אין עלייך...
אני-טוב יאללה אתה בא?
ליאור-לאן?
אני-אממ הביתה..
ליאור-חח לא עזבי אין לי מפתח..
אני-אז.. אמממ... אתה יכול לבוא אליי...
ליאור-חחח את צוחקת עליי נכון?
אני-לא נו.. גם ככה הילה וירון אמורים לבוא אליי.. תבוא גם אתה..
ליאור-ומה ירון יגיד על זה?
אני-אין לו בעיה עם זה..
ליאור-בטוחה? חשש
אני-כןןן.. טוב אתה רוצה או לא?
ליאור-ב..בסדר...
אני-אז יאללההההה.. בוא כברררר.. לקחתי את התיק שלי והוא את שלו ויצאנו במרץ מין השער...
'פחח בשביל מה אישור?! גם ככה אף אחד לא שם לב שאנחנו יוצאים..' ודחפתי אותו לתיק למיקרה חרום.. חיחי
ליאור-איפה את גרה??
אני-אממ שתי דקות מפה..
ליאור-וואלה?!
אני-כן למה?
ליאור-כי אני גם גר באזור... 'פששש טחון הילד'
אני-וואלה... ככה המשכנו ללכת בשקט... הוצאתי את הפלא שלי ושלחתי לירון הודעה..
"ירוני אני בבית.. עם ליאור.. כי אני "חולה" ואין לו מפתח.."
"אז תבוא אליי ישר אחרי בית ספר.. בייי אוהבת אותך.. אושר"
ליאור-טוב מה נעצרת? איפה את גרה? והרמתי את ראשי מהפלאפון...
אני-חחח הגענו.. ופתחתי את השער...
ליאור-פאקקקקקקקקקק...
אני-מה קרה?!
ליאור-את גרה כאןןןןןןןן? כאןןןןןןן?!
אני-חחחח כן...
ליאור-את עובדת עלי..
אני-נו לאאא.. אני גרה כאן...
ליאור-וואי וואי שכולם ישמעו שאת גרה באחת הווילות הכי גדולות באזוררררר...
אני-אמממ אני לא יודעת אם זו אחת הוילות הכי גדולות באזור אבל אני מעדיפה שלא תספר לאף אחד..
ליאור-למה?! אמר כשפתחתי את דלת הבית...
אני-כי ככה.. טוב לי ככה..
ליאור-טוב מטורפת.. איך שאת רוצההההה... נכנסנו לסלון והוא רק התפעל מהגודל והיופי..
אני-אלירןןןןןןןןןןןן... צעקתי והוא ירד במדרגות..
אלירן-מה את עושה כאן?
אני-אני חולההההההה..
אלירן-שקרניייייית... אמר והתקרב אליי..
אני-חח לא נכון.. תיגע וסימנתי לו על המצח שלי.. וכך עשה..
אלירן-וואי אושר את רותחת... תמדדי חום..
אני-דיי דיי אני מרגישה מעולהההה.. ודפקתי חיוך...
אלירן-טובבב.. אז אתה ליאור נכון?
ליאור-אממ כן.. איך אתה יודע?
אלירן-יודע יודע... [אלירן יודע על ליאור רק בגלל שהייתי מתלוננת עליו..]
אני-חחח טוב קיצר.. אלירן אתה יכול להרגע.. אני וליאור בסדר עכשיו..
אלירן-מה ירון אומר על זה?
אני-זה בסדר...
אלירן-טוב.. אז מה רוצה לשתות משהו לאכול?
ליאור-אממ לא תודה..
אלירן-טוב הפסד שלך.. חח רוצים לראות סרט?
אני-איזה סרט?
אלירן-מלחמת העולמותתתת..
אני-אויששש חרשת על הסרט הזה..
ליאור-סרט טובבבב...
אלירן-יאללה בואו.. ועלינו אחרי אלירן לחדר קולנוע..
ליאור-אויי גאדדדדדדדד.. כמעט וצעק..
אלירן-מה אחי הכל טוב?
ליאור-לא לא הכל בסדר..
אני-ליאור בבקשה אל תספר..
ליאור-אין את ממש מפגרת.. את טחונה יותר מכל אחד בשיכבה לדעתי..
אני-לא ניראה לייי.. יאללה שב.. יוגב מה קורה?
יוגב-הכל מעולה.. שוב הברזת?
אני-חהחה ממש מצחיק אתה..
ליאור-דיי ה' אני לא מאמין... יש לך חדר קולנוע.. אההה
אני-ליאור סתום או שאתה עף.. 'וואלה הילד מפגררר.. ואני עוד חשבתי שהוא הילד הכי טחון בשיכבה=/'
ליאור-טוב טוב סליחה..
אני-טוב שב תרגיש בנוח.. רוצה פופקורן?
ליאור-אממ סבבה.. והתיישב מאחורה על הכורסא.. והבאתי לו פופקורן בקערה גדולה..
אני-בתאבון.. חח
ליאור-תודה..=]
אלירן-תגיד איפה אתה גר?
ליאור-ברחוב המקביל לפה..
אלירן-אז מה אתה מתפעל?!
ליאור-אין לי חדר קולנוע כזה בבית..
אלירן-חח אם זה מה שעושה את כל ההבדל אז אני לא מבין מה ההתפעלות..
ליאור-לא יודע..
אני-טוב סתמו.. הסרט התחיל.. וכל אחד הביט על המסך והתישב בנוחות על הכורסא שלו...
ככה עברה שעה.. והסרט כבר שיעמם אותי.. ראיתי אותו כבר דיי הרבה פעמים...=/
שמתילב שליאור שקוע אז לא רציתי להפריע.. קמתי והלכתי למקרר הוצאתי בקבוק קולה והלכתי לחדר שלי..
סידרתי את המצעים של המיטה שלי... ואת הספרייה שאתה קצת מבולגנת...
ועליתי לעליית גג... פתחתי את המערכת ואת המחשב.. והתחברתי לאייסי.. לא היה אף אחד..
כולם בבית ספר..=/
ואז נישמע צלצול הפלא שלי.. הודעה..
"טוב מותק... אני אבוא עם הילה.. מתגעגע.. אוהב ירון"
אחחח ירון ילד כל כך מושלםםם.. אני מתה עליווווו... אוהבת אותווו..
בחיים לא הרגשתי ככה.. בחייםםםם... ואני מאושרת.. ממש מאושרת שאני איתו...
ואז המחשבות הקסומות שלי קטע.. ליאור..
ליאור-פיייי אחלה חדר יש לך... יעני חדרים..
אני-חחח כנס תרגיש בנוח... והוא התיישב על הפוך והביט על הפוסטרים ועל קמות הדיסקים העצומה שלי..
וגם על הבלאגן...
ליאור-אז איך זה להיות טחונה ולא לגלות לאף אחד?
אני-חייה באושר.. מרוצה מהחיים שלי..
ליאור-חח איך אפשר שלא להיות מרוצה.. יש לך הכל..
אני-בערך.. חח אבל מזה משנה עושר או לא עושר.. העיקר אושר..
ליאור-צודקת..
אני-ואפשר לחשוב שאתה לא גר בוילה..
ליאור-כן אני גר בוילה.. אבל לא בכזאת וילה..
אני-חח רוצה לגור כאן?
ליאור-בכייייף... חחחח
אני-תגיד.. איך הגעתם למסכנה שאני חייה בעוני... זה עיניין אותי.
ליאור-אממ זה לא אנחנו.. כאילו זה הם... הם מעבירים ביקורת על כל אחד.. ועל כמה כסף אבא שלו מכניס..
וזה מגעיל.. מה מגעיל.. הם נידחפים לך לחיים.. וגם לך... הם אומרים שאין לך אבא בכלל...
ושאת גרה בבית עלוב.. בגלל הבגדים שאת לובשת.. ואיך שאת מתנהגת.. שקטה כזאת..
אז הם חושבים שאת מסכנה..
אני-חחחחחח ממש ילדים חסרי חיים.. בטח שיש לי אבא.. האבא הכי מושלם בעולם..
ושקטה.. אני כבר לא.. קלטתי שאם אני לא אתחיל להראות לכולם מה אני שווה באמת אז כולם ירמסו אותי ואת הכבוד שלי... ואני לא מוכנהלוותר על הכבוד שלי..
ליאור-יפה יפה.. תאמיני לי אם היו עוד הרבה כמוך העולם היה ניראה הרבה יותר טוב..
אני-חחח אני אמורה לקבל זאת כמחמאה?
ליאור-כן.. חח
אני-אז תודה..
ליאור-בכייף..
אני-טוב אז ליאור.. איך אתה רוצה אני יעזור לך?
ליאור-אממ קודם כל.. הכי הכי חשוב.. לי ולהורים שלי זה הלימודים..
אני-נכון זה באמת הכי חשוב.. אבל קודם אתה צריך לדעת שאתה עושה את זה בשבילך ורק בשבילך..
ולא בשביל לרצות אף אחד אחר...
ליאור-כן הא.. כי תמיד אני מרגיש שאני לומד רק כדי לרצות את ההורים שלי..
אני-זה לא טוב.. תחשוב על זה.. אם להורים שלך לא היה אכפת ממך היית בקרשים עכשיו...
ולא היה לך עתיד...
ליאור-כן הא... אני אתחיל לחשוב על זה ברצינות...
אני-אז אתה רוצה פעמיים בשבוע לבוא אלי או אני אלך מה שתרצה ואני אעזור לך בשיעורים או לפני מבחנים.. מה שאתה רוצה..
ליאור-וואלה מתאים לי.. ניראה מרוצה.. אין זה ממש חשוב לי... אני צריך גם ללמוד כדי שאוכל לעבוד אצל אבא שלי..
אני-אווו כבר מטרה לעתיד..
ליאור-חח כן בערך..
אני-טוב ליאור.. בפעם הבאה שאתה בא אליי או אני אליך.. אז תבוא עם לוח מבחנים כי שלי הלך לאיבוד חח..
ליאור-חח אוקיי..
אני-ואתה צריך להתחיל להשקיע.. ללמוד להקשיב.. ולהכין שעורים...
ליאור-כן כן אמאאאא..
אני-חחח המורה בשבילך..
ליאור-חחח כן המורהההה...
אני-חחח ואז צלצול פלאנישמע.. אבל לא הפלא שלי...
ליאור-שניה אני עונה.. הוציא את הפלא שלו מהכיס הביט על המסך.. זאת שירן..=/
אני-תענה..
ליאור-אוקיי... וענה.. הלו?! ויכולתי תשמוע את קולה הצווחני מעבר לקוו...
..................
ליאור-אני אצל אושר.. אמר בלי להתבייש..
..................
ליאור-יאאאאא תרגעיייי...
..................
ליאור-זה לא יפה מה שאת אומרת עליה.. את אפילו לא מכירה אותה..
..................
ליאור-כןןן אני מכיר אותה.. בערך.. אבל מה אכפת לך?
.................
ליאור-תאמיני לי היית רוצה שיהיה לך חלק ממה שלה יש..
....................
ליאור-יש לה בית.. מה בית..
אני-ליאור בבקשה..
.....................
ליאור-לא משנה.. יש להבית העיקר.. זה הכי חשוב..
.....................
ליאור-טוב גם אני מצטער... אמר וגילגל את עייניו..
....................
ליאור-טוב... בסדר בסדר.. דיי..
....................
ליאור-טוב.. כן גם אני אוהב אותך.... ביי וניתק..
אני-פיייי האהבה מלבלבת..
ליאור-כן הא.. את לא רוצה לדעת עד כמה..
אני-חחח באמת לא רוצה לדעת..
ליאור-מתי ירון ואחותו באים?
אני-אממ עוד מעט.. אמרתי לאחר שהבטתי על השעון הענק שתלוי על הקיר..
ליאור-אהה אוקיי..
....-מה א-ת-ה עושה כאן?! מישהו שאל בהתפעלותתתת... בטון ממש לא מרוצה...
זה היה........................................
טבו זהו לבנתיים... תגיבווווווווו והמון המון המוןןןןןןןןן
מתה עלייכןןןןןןןןןןן.... מואהההההההה ענקית ענקיתתתתתתת
לילוששש=]]




